Breslov Books In ENGLISH!

English Breslov Books to Read Online on this blog

Donate to NNNNM!

Translate

Welcome to Na Nach!

FREEDOM - LIBERTY - EMANCIPATION
Showing posts with label פרשת יתרו. Show all posts
Showing posts with label פרשת יתרו. Show all posts

Thursday, February 16, 2023

פן יפרץ בם

 ב"ה

פרשת יתרו

יט:כב וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו פן יפרץ בהם י'.

יתקדשו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

כאן כתיב – פן יפרץ בהם י', ובפסוק כד כתיב – לעלת אל ה' פן יפרץ בם. ונראה לפרש שכאן הענין שהשם יתברך שנמצא בתוך כל אחד ואחד, כמו שאיתא בזוהר הקדוש (אחרי עה:) כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך – בקרב שייפין דילך, ואם לא יתקדשו, קדושתו שבקרבם יפרוץ ויתפוצץ. ובפסוק כד, מדובר על הקבוצה שלהם, שיהיה הריסת הקבוצה, וכמו שכתוב בפסוק כא – פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב, וברש"י שם כז"ל כל הריסה מפרדת אסיפת הבנין, אף הנפרדין ממצב אנשים, הורסים את המצב, ע"כ. אף על פי שבפסוק כד, הריסה נאמר על עליתם ורק אחר כך כתוב פן יפרץ בם, עם כל זה, מלמד הוא על הענין שגם הפרצה תהיה בקבוצה.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Friday, January 25, 2019

פרשת יתרו - לפי השקפת רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן והפתק הקדוש ששלח לתלמידו היקר סבא ישראל דוב אודסר

ב"ה

יתרו

יח:א וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. “כהן מדין חתן" חסרים האות ן' שבסופן, 'כהמדיחת' עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי הוציא י' את ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יח:ב ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה: יתרו חתן משה וכו' שלוחיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את צפרה בגמטריא נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

יח:ג ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

יח:ד ושם האחד אליעזר כי אלקי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האחד אליעזר כי אלקי אבי בעזרי ויצלני מחרב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יח:ה ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלקים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלקים, עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. סופי תיבות של אשר הוא חנה שם הר האלקים עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יח:יג ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד וכו'. ממחרת בגמטריא התרפ"ב ע"ה (השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש אחר שהוא לא צם בי”ז בתמוז). והנה התפשטותא דמשה בכל דור, ולכן גם ממחרת המופלג הזו, מי בחי' משה רבינו באותה תקופה? הרי השני אותיות ראשונות של המילה לשפט, הם "של", וישב משה של 'פט-את' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא הבחי' של משה רבינו המכוון. וכן אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של 'משה לשפט את העם ויעמד' הם בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'וישב' נוטריקון וישראל בער.

יח:כב יתרו טען למשה רבינו שזה קשה מדי שהוא ישפוט כל עם ישראל, ונתן לו עצה לעשות מתלמידיו שופטים תחתיו, 'ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך', ע"ת זה גימטריא – יז תמוז, 'והקל מעליך' זה ר"ת של המילים הראשונים בפתק, מ'אד ה'יה ק'שה ל'י ל'רדת א"ליך.

יח:כד וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישמע משה לקול חתנו ויעש כל, והן הם אותם אותיות היסוד של: לקול חתנו ויעש כל אשר אמר: משונעכ עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. "וישמע משה לקול חתנו ו" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:ג ויקרא אליו ה' מן ההר 'לאמר כה תאמר לבית יעקב' הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:ד אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם – הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יט:ו וא'תם ת'היו ל' מ'מלכת כ'הנים. ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יט:יז ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר, ופרשו חז"ל (שבת פח) מלמד שכפה עליהן הר כגיגית (קנקן גדול שמטילין בו שכר, ולכן דוקא בפורים קיימו וקבלו), ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. וקשה והלא הם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע ומה מקום לכפייה זו. ופירש האור החיים (פסוק ה) כי ה' אמר להם ב' תורות אחת מפיו אז, ואחת לעתיד מפי חכמים, והם קבלו לעשות דבר ה', אבל על החלק ממנו שאמר "תשמעו" לעתיד שהוא תורת חכם, אמרו נשמע, אבל לא קבלו לעשות, כי זה דברים בלי סוף, ע"ש.
והנה בזה י"ל עוד מה שהשם יתברך אמר להם, שם תהיה, ולא אמר פה או כאן תהיה קבורתכם. כי השם יתברך איים עליהם אז, אבל הקבורה בעצם תהיה באותו זמן ומקום שלא מקבלים את תורת החכם.
ובזה מובן מה שהפתק הקדוש, פת"ק זה נוטריקון, פה תהיה קבורתכם, כי הפתק היא בעצם נקודת הנסיון שבני ישראל צריכים לקבל תורת החכם, נ נח נחמ נחמן מאומן. (וע"ע מש"כ על פנות המרכבה לרמח"ל שפת"ק נוטריקון פתיחת קברים).

כ:ט ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, שבעצם יש לדרוש, מלאכת ך' (כמו שמצינו בכוונות למנחה בשבת לכוון על מאתך היא מנוחתם, מאת ך' שהוא הכתר, וכן לע"ד יש לכוון באתה חונן לאדם דעת, חננו מאת-ך', כתר, חכמה...), מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואכן מלאכתך בא"ת ב"ש: יכתלאל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כ:י (וכן הוא בדברים ה: יד) לא תעשה כל מלאכה אתה. הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כ:יג לא תגנוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ונראה לפרש שהלאו דלא תגנוב שבעשרת הדברות הוא איסור לגנוב נפשות, וזה כל הענין של נ נח כמו שהארכנו בכ"מ, להיות עצמך ולא לגנוב דמות אחר לחכות ולהדמות.

נ נח נחמ נחמן מאומן


Tuesday, January 30, 2018

פרשת יתרו וקרבתו לתורה

ב"ה

פרשת יתרו

פסוק ח: ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם ה'.
ויספר משה לחתנו פרש"י ז"ל למשוך את לבו לקרבו לתורה, ע"כ. וצ"ב מה ענין לקרבו לתורה הלוא הוא בכלל גוי, ועל דרך צחות לענינא דיומא של נשיא אמריקא היה ניתן לומר שכיון שהוא אב וסבא ליהודים כדאי לקרבו לתורה.
אכן יש להבין בכלל למה צריכים לקרבו לתורה, הלוא יתרו מעצמו כבר עזב את ביתו והתורה סיפר בשבחו שיצא למדבר, אז מה עוד צריכים לקרבו?
ויש עוד לדייק בקרא שלכאורה הול"ל ואת כל התלאה, וכיון שכתוב בלי ו', משמע שכל מה שסיפר לו על מה שעשה ה' לפרעה ולמצרים זה גופא כל התלאה, ודו"ק. כי התורה הקדושה כל כך יותר עמוקה מכל זה, ויכולין להיות נתפס בכל אלו הדברים ולא ליכנס להתורה, ועל כן נחשב לעומת התורה לבחינה תלאה, ולכן משה רבינו היה עוד צריך לקרב את יתרו לתורה, כי יתרו נתלהב מכל אלו הדברים, ומשה רבינו היה צריך להמשיך אותו לפנימיות הדברים לקרבו להתורה.
ובזה מובן מה שכתוב ויחד יתרו, שהוא לשון מיוחד, שהרי היה יכול לכתוב בפשיטות ששמח, או שרעד, מר כדאית ליה, כי לא מצינו את הלשון הזה. אלא יתרו עשה את היחוד מכל הפרשה, לא לקחת סתם את כל הסיפור, אלא לקרב אל התורה שבו, וזה על כל הטובה אשר עשה ה', שהכל טובה, בחי' תורה.


נ נח נחמ נחמן מאומן


Monday, January 25, 2016

מחרת רדתו מן ההר (רש"י)

ב"ה

תקעח. פרשת יתרו (יח:יג) ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד וכו'. ממחרת בגמטריא התרפ"ב ע"ה (השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש אחר שהוא לא צם בי”ז בתמוז, ובירידתו, רבינו הקדוש כותב אליו מאד היה קשה לי לרדת אליך). והנה התפשטותא דמשה בכל דור, ולכן גם ממחרת המופלג הזו, מי בחי' משה רבינו באותה תקופה? הרי השני אותיות ראשונות של המילה לשפט, הם "של", וישב משה של 'פט-את' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא הבחי' של משה רבינו המכוון. וכן אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של 'משה לשפט את העם ויעמד' הם בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'וישב' נוטריקון וישראל בער.

נ נח נחמ נחמן מאומן