Posts
ב"ה
ישעיה נה:יג (הפטרה ראה): והיה לה' לשם לאות עולם לא [יכרת] – הסופי תיבות
בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
ביום צרתי אקראך כי תענני – הראשי תיבות בגמטריא כ"ב (אותיות) נ
נח נחמ נחמן מאומן.
בלקוטי נ נח כבר כתבתי קצת באריכות כמה וכמה רמזים נפלאים על הפתק הקדוש, עיין שם, ואלו מוסיפין על הראשונים...:
תני בר קפרא, בר קפרא עם התיבות בגמטריא הפתק, אחת לששים או לשבעים
שנה, הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והראשי תיבות בגמטריא רבי נחמן עם
התיבות. וסבא קיבל את הפתק בשנת התרפ"ב שזה מאה וחמישים שנה אחר לידת רבינו
בהתקל"ב, בחי' אחת לששים- המספר הכי גדול של ששים – ס"ט, או לשבעים –
המספר הכי גדול של שבעים – ע"ט – ביחד הם בגמטריא נחמן, ועם השני כוללים
בגמטריא ק"ן – מאה חמישים!
היתה באה של שירים לחצאין. שירים – זה בחי' שיר, לא רק שזה אותם
אותיות, אלא שגם השיר רבינו גילה שהוא נבנה מהשיריים מבחי' אזמרה לאלקי בעודי.
לחצאין, חצאין – בגמטריא נחמן י' – דהיינו נחמן בבחי' הי' מיני נגינה, בי' אותיות
של נ נח נחמ נחמן. והסופי תיבות עם הכולל בגמטריא מא(ו)מן.
ועוד תני בר קפרא: אלו היה נותן בה קרטוב של דבש, אותיות היסוד (אלו
שלפני הסופי תיבות) בגמטריא התשמ"ד עם הכולל, השנה שר' משה פינשטיין נתן
הסכמה לסבא ועל הפתק הקדוש, שסבא אמר שאילולא הסכמה זו לא היינו יכול לעמוד נגד
ההתנגדות – בחי' אין אדם יכול לעמד מנפי ריחה. וכן "היה נותן בה קרטוב"
עם הי"ד אותיות בגמטריא משה פינשטיין.
כי התורה אמרה כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'. נראה שיש
בזה רמז למה שסבא אמר שאילו היה מגלה הסוד של שני מילים של הפתק היה מתבטל הבחירה.
ועוד, "שאר וכל דבש" בגמטריא ראש השנה עם התיבות, לא תקטירו – לא להפסיד
– ממנו – אותיות מ(א)ומן – אשה לה' – ללכת לירושלים. עד שנזכה להביא את הציון
הקדוש אל המנוחה ואל הנחלה בב"א.
נ נח נחמ נחמן מאומן
