משיח יכבוש את העולם בלי מלחמות

ב"ה

יש לפרש על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן

תורה עב

וזה שנאמר בדוד לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת הינו שלא המתיק הגבורות על כן לא זכה לבנות הבית. ואף שמלחמת ה' נלחם עם כל זה למעלה למעלה בתכלית המעלה במקום שצריך להכלל הינו באין סוף שם כלו טוב וצריך להיות רק טוב בלי שום דינים כלל, עד כאן לשונו.

בזה יש להבין מה שאומרים בשם רבינו שמשיח יכבוש את העולם בלי יריית כדור אחד (שיח שרפי קודש ב:סז, והגם שאין לסמוך על הספר הנ"ל כל עיקר, הרי בלקוטי הלכות, אורח חיים ג, יום ה:ט כתוב שמשיח יכבש העולם בלי מלחמה כלל, וכן מובא באוצר היראה), כי אפילו מלחמת השם לאבד את הרשעים יש בזה איזה בחינת דינים בשרש עליון המעכבים את בנין בית המקדש.

יש שהקשה על דברים הנ''ל של הנביא ושל רבינו הקדוש ממה שאיתא במדרש:

אם דוד המלך יבנה את המקדש- המקדש לא יחרב לעולם, ואז ה' יצטרך להיפרע מישראל עצמם.

אמר לו דוד: "ולמה איני בונה אותו?"

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "שאם אתה בונה אותו, הוי קיים ואינו חרב."

אמר לו: "והרי יפה!"

אמר לו הקב"ה: "גלוי וצפוי לפני שעתידים לחטא, ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישראל ניצולין" שכן כתב באהל בת ציון שפך כאש חמתו (איכה ב' ד') אמר לו הקדוש ברוך הוא: "חייך, הואיל וחשבת לבנותו, אף על פי ששלמה בנך בונה אותו- לשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד":

ויש לומר שאכן מה שדוד היה בונה לא היה נחרב, ואכן לא נתנו לו מן השמים לבנות, כי לא זכה להמתיק את הגבורות ולייסד תיקון נצחי כזה לבנות בית המקדש לנצח, כמבואר במדרש. נ נח

ועוד צריך ביאור, מה באמת היה לו לדוד המלך לעשות אם לא להרוג את הרשעים במלחמת מצוה?! ויש לומר אילו היה זוכה היה נתקיים אצלו הנאמר במשיח צדקנו (ישעיה יא:ד) והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, וצריכים לומר שיש הפרש גדול בין עוצם הדינים שיש בהריגה בידים להריגה בשפתים, ואף על פי שרבינו אמר (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה) על הרבנים שמזיקים במאמר פיהם שהם מזיקים ממש, יש לחלק, ואכמ"ל. ועוד יתכן ענין של נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות (ברכות נח ושם נאמר) עיין ענינו מפורש בלקוטי מוהר"ן תורה צח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

משיח סובל כמה פירושים ותפקידים

ב"ה

כורש מלך בבל נתן רשות לבנות בית המקדש השני וצוה להחזיר כלי המקדש שם, בסוף זה נפסק לעד אחר פטירתו עד מלכות דריוש בן אסתר.

ואכן מצינו בהנביא ישעיה (ריש פרק מה) כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים וכו', וכל המפרשים פירשו שזה סתם לשון גדולה. וכן מצינו בהרבה כתבי קודש שמשבחים איזה צדיק וקוראים לו משיח ה', ואין הכוונה להמשיח שיבנה בית המקדש ויגאל את עם ישראל, אלא לשון גדולה בעלמא. ואף על פי שזה דבר פשוט, היום מלאו החסרי דעת ורוצים לעשות להם משיחות, אז כדאי היה להזכיר את זה.

ואכן בענין כורש הנ"ל כתב רבי משה דוד וואלי - תלמיד חבר של הרמח"ל, בפירושו עזרת ה' על ספר עזרא (ו:ה) ז"ל ולא לחנם השם יתברך קראו לכרש, משיחו, כענין שנאמר: כה אמר ה' למשיחו לכרש. והסוד הוא, כי מאחר שבמלך הכשר הזה נמצא בו דבר טוב ואיזה ניצוץ של קדושה, לפיכך המשיך עליו השי"ת חוט עליון משמן הטוב, שיקרא משיח על ידו. וכבר ידוע שהשמן הטוב איהו מסטרא דאבא עליאה שכלו חסד פשוט, ולכן נמשך על המלך הכשר, כדי שיהיה מטה כלפי חסד לתת רשות על הבנין הקדוש וכו' עד כאן לשונו.

הרי שאפילו גוי יכול לקבל איזה אור של משיח.

נ נח נחמ נחמן מאומן