אליעזר עבד אברהם כעובד אלקים שונה מאה ואחד פעמים

 ב"ה

פרשת שבועהה שעברה - חיי שרה

כד:כה

כד:כה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם-תֶּ֥בֶן גַּם-מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם-מָק֖וֹם לָלֽוּן.

אליעזר היה עבד אברהם. ובעבודת השם יש בחי' עבדו ולא עבדו, תרוייהו צדיקים גמורים, רק שאינו דומה השונה פרקו מאה פעמים וכו'. ורבינו הראה בתורה ז' שהשר של שכחה אינו שולט אלא עד ק' פעמים.

והנה העבד צריך לעבוד את רבו ביום ובלילה, כמו שאמרו חזל על עבד עברי, איזה עבודה יש לו וכו' וכל שכן עבד כנעני.

ולכן אליעזר עבד ה' שהיה דולה ומשקה מתורת רבו, והיה מקיים מאה ואחד פעמים, יש לו פעמיים ק"א. וזה מה שאמרה רבקה, גם תבן גם מספוא רב עמנו. כי יש קליפה הנקראת גם כמבואר בתנינא תורה ב, גם לי גם לך לא, קשה כשאול קנאה, ויש קנאה בין היום והלילה, שצריכים להשלים הלילה עם תורה שבעל פה. ואליעזר היה דולה ומשקה, ומשקה ע"ה בגמטריא תבן, ומספוא, מס-פוא, מ"ס בחי' מם וסמך שהיו עומדים בנס, בחי' שכחה כמבואר בתורה ז' הנ''ל, פו - בגמטריא אלקים, ועוד א' כדאיתא בגמרא הנ''ל היינו צדיק היינו עובד אלקים וכו' ומשום חדא זימנא קרי ליה לא עבדו, הרי באותו א' מתגבר על המ"ס של שכחה, ונעשה עובד אלקים בגמטריא פו (ב' פעמים גם, גם לי גם לך, אותיות ליל). וזה רב עמנו, שאליעזר היה לו ר"ב כנ"ל. (עמנו גם בגמטריא יצחק ע"ה) גם מקום ללון בחי' וילן יהושע (-משרת משה עבד ה') בלילה ההוא בתוך העמק וכו' בעומקה של הלכה (מגילה ג.).

ולכן כתיב (פסוק לב) ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו - פעם ראשונה שהתורה מזכירה אנשים אשר אתו! כי עכשיו ממש היה עוסק בתב"ן ומספוא כנ"ל דולה ומשקה, שק"ה בגמטריא פעמיים ר"ב ע"ה, כי לפחות לשני אנשים היה דולה ושונה פרקו ק"א פעמים כנ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

חתן דמים למולות - רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

פרשת שמות

ד:כו - - וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת. וירף ממנו בגמטריא ברסלב מאומן ע"ה. חתן דמים למולת ס"ת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. למולת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות.

חתן דמים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. והנה עיין בספר אדיר במרום (עמ' כח, מכון רמח"ל) ז"ל והנה משה רבינו ע"ה הוליד שני בנים וכו' ואליעזר הוא סוף התיקון וכו' הוא ההצלה, שאז ניצל באמת מחרב פרעה, שהיה רודפו מפני רציחתו. וכבר אלה הדברים מתקשרים עוד בעניני הגלגולים בסוד קין והבל כידוע, כי הולכים לתקן הפגמים כולם שנפגמו בעולם. והנה כנגד זה היה עם רשב"י (שהיה ניצוץ משה רבינו) – רבי אלעזר בנו – בסוד כללות שני הבנים גרשום ואליעזר וכו' ע"ש.

והנה עיין במ"א שפרשנו ענין השמתא ששמו על רבי אליעזר הגדול, שהיה בבחי' אליעזר בן משה, כי זה היה ליתן כח לישראל בעומק הגלות הדומים למנודים לגמרי ר"ל. ואולי גם כאשר הבעל שם טוב הביא הישועות לעם ישראל, עוד נתעורר קטרוג על הברית, כמו שהיה עם אליעזר (והרי הרבה מהסיפורים של הבעש"ט מספרים על מלון), וזה לא נתקן אלא על ידי רבינו נחמן בן פיגא – ציפורה, שלחם דייקא על קדושת הברית.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת חיי שרה - רמזים על דרך נ נח נחמ נחמן מאומן - מתוך הספר לקוטי נ נח

ב"ה

חיי שרה

כג:טז וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסחר. הסופי תיבות של: אברהם לעפרן את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הס"ת של: הכסף אשר דבר באזני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: באזני בני חת ארבע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר עם שני כוללים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כד:ז ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני (ר"ת אלול, ע' בלק"מ בזה) משם. אב"י, זה ידוע ר"ת ישראל בער אודסר. אר"ץ עם האותיות, בגמטריא ברסלב. מולדתי ע"ה נ נח נחמ נחמן מאומן. ולכן כתוב ג' פעמים בפסוק אשר, אותיות רא"ש, כמו שמבואר בלק"מ שיש ג' ראשים, שצריכים להביא את הראש שלך, לראש בני ישראל, בראש השנה. גם הס"ת של דבר לי ואשר נשבע לי, וכן הס"ת של הארץ הזאת הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן לזר-עך את-ן  עךא"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הוא ישלח מלאכו לפנ-יך ולקח"ת- עם האותיות גמטריא פת"ק. ועוד תמצא הרבה רמזים, תן לחכם ויחכם עוד.

כד:כא למה תעמוד בחוץ ואנכי פניתי הבית. ואנכ"י פנית"י עם ב' תיבות בגימטריא: אני הוי"ה אני נ נח נחמ נחמן מאומן. כי עיקר הסרת עבודה זרה מן העולם הוא על ידי הצדיק (ע' למשל בלקוטי מוהר"ן תורה י').

כד:כח ו'אם ל'א תאבה האשה ל'לכת א'חריך ונקית, ר"ת אלול כמובא בלקמ"ת (פז). ור"ת של כל התיבות בגימטריא 478, עם אב"ה של תאבה, 486, והכוללים של כל התיבה = 491, נ נח נחמ נחמן מאומן.

כד:מח הנחני בדרך אמת לקחת, הנחני, יש בזה האותיות של נ נח, מוקף י"ה דרכו של התורה הקדושה בשמות משפחות בני ישראל. בדר'ךאמתל'קחת – ךאמתל – אותיות את מלך – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כד:סה ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתינו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס. והנה ענין ותתכס, הוא ענין תיקון הברית כענין הפסוק כי היא כסות”ה לבדה (כמו שהזכרנו לעיל אות קו), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הס"ת של ותקח הצעיף ותתכס, פסח, בגמטריא נחמן. ולכן צעיף, ר"ת צ'דיק י'סוד ע'ולם, והפ' בעצמו בגמטריא יסוד, א"נ רמז להזכיר את הצדיק בפה, פה סח, ורמז על השם הקדוש המופיע בפתק, פצפצי”ה, כי צעיף, זה צ, עי, זה פ', יפ, זה צ', פ, הרי צפצפ, והה' של הצעיף, והי', הרי פצפצי”ה. ויש פה רמז על שני העלמות, צעיף ותתכס, הינו עולם הזה ועולם הבא. וכמו שאיתא במפרשים שראתה את יצחק יורד מן השמים, רמז להפתק מן השמים. מעולם הבא לעולם הזה. “אדני ותקח" ע"ה בגמטריא פתק. וכן הס"ת של "ותאמר אל העבד מי האיש להזה ההלך בשדה לקראתינו”, בגמטריא פתק (בגמטריא שפר). ההלך, בחי' פשוט, בשדה, ב' – כפול, ש' – שלוש, כי השין זה תמיד רמז על השלשה קוין, ד"ה, ד' זה מרובע, ד"ה בחי' רביעית ההין, שהוא ענין השיר פשוט כפול משולש מרובע שעושה מהדלת ד"י – ה' כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מט. וזה לקראתינו, כי זה היה בחי' קול השופר ההלך לקראתינו במתן תורה.

ויאמר העבד הוא אדני, ס"ת הם הראשי תיבות של ר'בי י'שראל ד'וב א'ודסר.

האיש – איש במילואו, אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הלזה ההלך = נ נח: הלזה – עם האותיות, נא – נ' ע"ה. ההלך גמטריא ס – נח עם האותיות.

כד:סז ויביאה יצחק האלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו. והנה בלקוטי מוהר"ן כתוב ששרה זה בחי' השיר שיתער לעתיד. ולכן בודאי וינח"ם יצחק (ר"ח אותיות בפתק) אחרי (בחי' אחוריים) אמו (עם האותיות הכולל, נ”א תיבות בפתק). והס"ת של ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק, ע"ה בגמטירא פתק.

רבקה, אותיות רה - בק- ר"ה – ראש השנה. בק – אומנה. ונראה שזה הסוד של ראשו של עשו, רבקה גמטריא רז ק'. בחי' רברבי (תרגום אלופי) עשו. בחי' חש, מחשמל, עשו חסר מל ע"ה (בפרקי דר"א פרק כ"ח שעשו מאס בברית מילה) = רבקה. כי רישא דעשו בעטפיה דיצחק (פרדר"א פרק כט), והרי אשתו של אדם נקראת השכובת בחיקו, הרי רישא של עשו בסוד רבקה. ונראה שזה ענין ויתרצצו, יתר צ'צ', בקרבה, ב' קרבה\רבקה. וע"ע לקמן אות שפז, ואכמ"ל.

כה:יז ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו. בקיצור ישמעאל חי קלז שנה, שנה זה גמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה, קלז, גמטריא מאומן! (וכן לוי, וכן עמרם בן קהת, ע' משכ"ל אות קפה). כי רבינו כתב בלקוטי מוהר"ן (בכמה מקומות, ע' תורה ז,ח,ט) שישמעאל זה בחי' הצדיק שהשם יתברך שומע לתפילתו א"נ שהצדיק שומע את הנאנח"ות. ולכן כל פעם חוזר וכותב שנה, כי שנה זה גמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה, שחוזר ג' פעמים. ובזה י"ל מה שסבא אמר לא ליתן את הנ נח להערבים. כי יש לנו לקיים את הנ נח שישמעאל זה הצדיק כנ"ל, או ח"ו זה לעומת זה. ויש פה עוד הרבה רמזים, ובפרט בפסוק הבא וישכנו מחוילה (נח"מ) עד שור (ננח עם האותיות) וכו' על פני כל אחיו נפל (בחי' אחוריים), אכמ"ל. ויהי רצון שנזכה לראות את הקיום של ויאסף אל עמיו, שנביא את הציון הקדוש של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן לארץ ישראל בב"א.

נ נח נחמ נחמן מאומן