ואהבת לרעך כמוך - רק אם הוא כמוך

 ב"ה

לאחרונה יש שטל שמפרסמים - ואהבת לרעך כמוך - אפילו אם הוא לא כמוך. וזה ממש להיפוך מדברי חז"ל שהראשונים כתבו להדיא, שרק אם הוא כמוך יש מצוה לאהוב. 

אלא שלפי רבינו יש דרך אחר בזה.

בליקוטי מוהר"ן תורה רפב רבינו לימד שאפילו ברשע הכי גדול צריכים למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע.

כתוב בתורה, ואהבת לרעך כמוך, וכתב היראים ס' רכד ז"ל יכול לכל, תלמוד לומר, כמוך, לרעך שהוא כמוך וכו' עיין שם. וכעין זה ברש"י וברשב"ם ובעוד ראשונים. ולכאורה לפי המבואר כאן, יש למצוא נקודה בו שבו הוא כמוך, והרי הוא עדיין בכלל ואהבת לרעך כמוך. ולפי זה הדרשה הנ"ל אינו אלא כאשר לא מסתכלים על הנקודה טובה, ובהאי גוונא גם רבינו כתב בספר המידות (רשעים ו) מי שמלמד זכות על רשע, גם הוא נקרא רשע, ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אל יפתח פיו לשטן

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

תורה קסה

ואהבת לרעך כמוך אני ה' (ויקרא יט), הינו שתקבל באהבה כל הרעות והיסורין הבאים עליך כי ראוי שתדע, שלפי מעשיך אחר כל היסורים והרעות שיש לך עדין הוא מתנהג עמך ברחמים כי היה מגיע לך יותר ויותר חס ושלום לפי מעשיך, וזהו ואהבת לרעך, שתאהב הרע שבא לך וכו'.

עם כל זה צריכים להזהר לא לאמר את זה בפה, עיין בשולחן ערוך הלכות אבלות, יורה דעה שעו:ב ברמ"א ז"ל, לא יאמר אדם לא נפרעתי כפי מעשי או כיוצא בדברים אלו, שאל יפתח פיו לשטן (כן משמע בפרק מי שמתו ובהגהות אלפסי שם), עכ"ל. וכל שכן אין לשיר – לא מגיע לי כלום, וכדומה. ואולי אם תוך כדי דיבור מזכירים ומעוררים רחמי שמים לא צריכים לחשוש כל כך מפתיחה פה לשטן, וצריך תלמוד.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתתורה - נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

נראה לפרש ולהאיר בזה, דהרי כל יהודי יש לו נשמה חלק אלוה ממעל, וכן מה שרבינו הקדוש גילה בלקוטי מוהר"ן שכל יהודי יש לו נקודת משיח - ומשיח זה בחי' יחידה - החלק הכי גבוה של הנשמה, שהוא ממש אלוהות. ולכן כל מה שיש פירוד שהאדם לא מתאחד עם השני, הרי הוא עובר על לא תעשה אלהים אחרים - כי הוא קובע שהשני הוא דמות נפרד ממנו, והרי השני גם כן יש לו נשמה חלק אלוה ממעל - והוא אומר שהוא אחר, אז א"כ ח"ו הוא עושה שני רשויות כביכול! [וכעין זה רבינו כתב בפירוש בתורה סד, שעל ידי המחלוקת בין הצדיקים נעשה מקום החלל פנוי ע"ש.] ובזה מדויק הלשון של תורתינו הקדושה - כמוך - כי כמוך שאתה חלק אלוה ממעל ממש, כן חייב להיות באחדות פשוט עם כל חלקי התגלות השם יתברך.

ויפה אומרים בשם החזון איש שמזה לימוד תורה לשמה, תורה לשם השכינה? - להבין אחד את הסברא והשיטה של השני. כי כל יהודי צריך להתאחד עם השני, לזרום בדעות, כדי לחבר וליחד התגלות השם יתברך בעולם, בינו ובין עצמו בעצמו על ידי שדעתו ורצונו מתאחד עם כל שאר החלקים של התגלות השם יתברך בעולם.

נ נח נחמ נחמן מאומן!