ימי שמואל - בענין ההשמטות ומה ששלחו בו יד

ב"ה

בעזה"י בעוד כמה חדשים יצא לאור הספר החשוב ימי שמואל, הזכרונות של ר' שמואל הורוביץ ז"ל, והנה עד כה אי אפשר להשיג אלא מה שהוציאו שהוא מצונזר מאד, וגם שלחו יד בכתבים באופן מטורף. כי זה שהוציא את הספר, בלי להזכיר שמות היה מקושר לאיזה זרם של אחד מהמפרסמים של שקר, ועל כן הוא ראה על נכון לשנות פה ושם ולהוציא כל דבר בהתאם לדרכם ורוחם של התנועה שלהם. ובהיות שהזרם הזה בחרו הרבה בהפקרות, ובפרט שהבעל לא יקשיב לאשתו, אז השמיט כל החרטות שר' שמואל כתב על התנהגות הראשונות שלו, והשמיטו כל פעם דברים כאלו, כמו סיפור שפעם סמוך סבא ישראל היה מחכה עמו לאוטובוס ללכת למירון לעבוד את השם יתברך, ובא אשתו וצעק עליו איך הוא עוזב אותה לעת אתה כאשר היא סמוך ללידה וכו', וסבא ישראל פייס אותה הרבה, איך שאדרבה הוא הולך להתפלל עבורה שהכל יהיה נח וקל לה וכו', עד שנחה דעתה והסכימה ונתן לו רשות וברכתה ללכת. וכנראה זה לא מתאים לרוחם של הזרם הנ"ל שהאיש יתיחס לאשתו.

ובכל מקום שר' שמואל הורוביץ כותב שהוא שקד על לימודי ספרי רבינו, הוא ראה על נכון לשנות את זה לש"ס וכדומה, כראוי.

עוד השמיט מה שר' שמואל מספר איך כאשר הוא היה אורח אצל אחד במוסקו הוא סבל הרבה משני דברים, אחד לחיצת אחד מבני הבית שדאג מאד על עוצם הסכנה שהיה כרוך בזה שהיו מארחים אותו, ושנית מהבת, בחורה בתולה, ובשביל זה הוא עזב את ביתם והלך לישון בבית הכנסת. וכנראה זה לא מתאים שאיש צדיק כמו ר' שמואל יהיה לו בלבולים מזה שיש בחורה בבית איתו, ולכן השמיטו. וכן השמיטו מה שר' שמואל מתלונן על הפריצות שראה ברחוב שם, ולכאורה זה גם כן לא מתאים כנ"ל.

עוד השמיטו מה שהיה באיזה פורים שר' שמואל וחבירו השתכרו מאד ומתוך ריבוי הקפיצות שלהם גרמו שבירת הגודל של איש בן שישים שעבר מיפו והיה יושן בשטיבל. ולמחרת ר' שלמה ווקסלר והגבאי צעקו עליהם מאד על הנהגתם ואמרו שיסלקו את ר' שמואל משם (וידוע שלא היה לו שום מקום להיות חוץ מזה כמסופר שם). ואחר כך ר' אלטר בן ציון בא ושמע מה שהיה, והוא צעק מאד על ר' שלמה ווקסלר איך הוא מוכיח כך, ומאיים בכלל, ושאם הוא יאמר דברים כאלו אי פעם הוא (ר' אלטר) יסגר את השיטבל לגמרי מכל החסידים, כי השטיבל שייך לאנשי פולין וכו'. ואחר כך בא האיש הנ"ל שנשבר לו הגודל, ובכה והתנצל מאד מר' שמואל הורוביץ על שהוא גרם לכל המחלקת הזה, והרי אדרבה ראוי להם להיות אוהבים זה את זה מאד, שכל העולם יתקנאו מאהבתם וכו', עד שכל האנשים הנ"ל עשו שלום ביניהם, עד שגברו האהבה עוד הרבה יותר מקודם. וסיפור נפלא זה גם כן לא מתאים להנ"ל.

כל זה טעימה ממה שיצא לאור בקרוב בעזה"י. תתפללו על זה.

נ נח נחמ נחמן מאומן.

כל כבודה בת מלך פנימה

ב"ה ידוע שכבר מזמן האריז"ל עיקר עבודת השם נהיתפילה, מה שפעם היה תורה, כי היו מקושרים לגבוה בקדושה ובטהרה והיו מוכנים לקבל דברו, והיינו ללמוד התורה, שוב היו צריכים לעשות עיקר העבודה בתפלה להיות מוכנים ומקושרים כראוי לשמוע וללמוד תורה. ובאחרונה בא רבינו וקבע שבכלל תפלה היא העיקר והתכלית של עולם הזה ומרוממת אפילו מלימוד תורה.

והנה ידוע שתפלה היא במלכות בחי' נוקבא, ובאשר שהיא עבודת היום, לעומתה נשפעים כחות יתירות לבחינת המלכות לאפשר שיהיו תפילות כראוי. אמנם ההשפעות האלו צדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם, ואם לא משתמשים בם לקדושה, כמו שרואים היום שבעוונותינו הרבים מעט הננחים שאוחזים בדברי רבינו, מעט הברסלבים הנאמנים לה פתק הקדוש ועוסקים בתפלה כמו שהורה רבינו הקדוש. ולכן רוב ההשפעה שנמצאת בעולם עבור זה יונקים ממנה הפימיניסטים ומיניהם להקדים הפריצות והניאוף באלפי דרכים אי אפשר לספור, וכבר שינו כל דרכי החיים וה סטנדרד והנימוס של העולם, השם ירחם.

ואין לנו על מי לסמוך, רק כל תפלה ותפילה, חוץ מענין המבוקש התפלה בעצמה לוקחת את הכח הזה ומהפכתה לטובה.

נ נח נחמ נחמן מאומן