פטירת סבא ישראל סימן על ימות המשיח

 ב"ה

מסכת סנהדרין צז.

ת''ר {דברים לב-לו} כי ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא עד שירבו המסורות ד''א עד שיתמעטו התלמידים ד''א עד שתכלה פרוטה מן הכיס ד''א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל, ע"כ.

לפי פירוש האחרון, עד שיתייאשו מן הגאולה, יש לפרש, כי אזלת יד, יד ראשי תיבות ישראל דוב, סבא ישראל, שראשי תיבות של שמו, ישראל בער אודסר, הם ראשי תיבות אין יאוש בעולם. ולאחר פטירתו נשארנו כמו דור יתום.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מעשה מבעל תפילה - הריסה של מדינת העשירים

ב"ה

שאלנו במעשה מבעל תפילה שהיה רשום על היד הריסות מדינת העשירים, והלוא בסוף אכלו מהמאכלים וניצלו. ודחינו בדוחק. ואולי יש לומר, שהלוא היה עוד מדינה של עשירות שהיו יותר עשירים, וכן היו בדרך שלוחים אליהם לקחם מהם עצה מה לעשות, ורק אז פגשו את הממונה על האוצרות של המלך אז לא המשיכו ללכת לאותם העשירים, ויתכן שאותם העשירים הם שנהרסו בסוף. אכן עיין בסוף הסיפור שכתוב: כי על היד ראו ששניהם יהיו נכלין, העוזר העזור כנ"ל. אז צריכים להדחוקין שלנו במקומם.

ובענין המאכל שהריח טוב היה כל כך טוב, בסתמא כבר העירו את זה, אבל לא אמנע כי מי יודע: הרי רבינו גילה בלקוטי מוהר"ן שפסח הוא תיקון על תאות ממון, והרי בגמרא למדנו שהקרבן פסח היה לו ריח כל כך טוב כזה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מעשה מבעל תפילה - יד של החכם

ב"ה

ושאלו את החכם, אם אינו יודע מן היד של המלך, והשיב להם, שהיד הוא אצלו, אך מעת שנתפזרו על ידי הרוח סערה כנל, שאז נעלם מהם המלך וכו' כנל, מאז הוא אינו רוצה להסתכל כלל בתוך היד, כי היא שיכה רק אל המלך, רק שחקק תבנית היד על אבן, כדי שישתמש בזה קצת לצרך ענינו, אבל בהיד עצמו אינו מסתכל כלל, עד כאן לשונו.

ויש הרבה להאריך בכל זה. כי יש בזה מענין מה שרבינו גילה שחכמות לא צריכים כלל בעבודת השם, אפילו חכמה אמיתית של התורה. וכן לכאורה על היד היה חקוק איפה המלך, וכל המסילות של כל הפיזור של רוח הסערה, כי הכל היה רשום. אבל תמים תהיה עם ה'.

נ נח נחמ נחמן מאומן