הלכה כהצדיק ולכן האבות הקימו מצבות

 ב"ה

פרשת שופטים

טז:כב ולא תקים לך מצבה אשר שנא י' אלקיך.

תקים לך, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שנא בגמטריא רב נחמן ע"ה. שנא ה' בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: תקים לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצבה אשר שנא, נב"ש – נחמן בן שמחה.

פרש"י ז"ל ולא תקים לך מצבה, מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפלו לשמים, אשר שנא. מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות, ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים. ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק לעבודה זרה, ע"כ. קיימא לן שהאבות קיימו את כל התורה, ומשמע כאן שלא היה להם שום ענין לקיים מצוה זו שלא להקים מצבה, וצ"ע הגם שלא עברו עליה, איך חשיב שקיימוה.

ועל דרך דרש נראה לפרש הענין, כי שלמות המזבח הוא שלמות ההלכות, כי פגימת המזבח כפגימת הסכין (חולין יח), והסכין הוא ענין של חתוך הלכה (ליקוטי הלכות, הלכות שחיטה ה:יד-טו). ועיין בהקדמת תיקוני זוהר, ובהקדמת תיקונים חדשים לרמח"ל, שהאבות הם הלכה כרבים. אכן זה כל האבות ביחד. ומבואר ברמח"ל שם, שזה שהלכה כרבים אינו אלא אלא מסיבת הגלות, אבל לולא הגלות, בעיקרון הלכה כיחיד – כצדיק. ובגלות אי אפשר לקבוע את זה, וגם משום כח התגלות היחוד כאשר רבים מסכימים לדעה אחת, עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב. ורובי הדעות – הפעולות משתנות – נרמזים באבני המזבח, שכולם מצטרפים למזבח אחד. והנה כל אב בזמנו, היה יחיד בעולם וחשוב כרבים, שהיה אב לכל עם ישראל. וזה המציאות לא היתה אלא בזמן האבות, כי אחריהם כבר לעולם היה רבים שלם. ולכן רק בזמן האבות היה דייקא ענין להקים מצבה. מה ששנא עכשיו, להם היה אהוב, ולכן קיימו את ענין המצוה הזו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הכח של הרבים

 ב"ה

מסכת גיטין דף פה.

תנא דברי הכל אתנייה, כשר בפסול מיחלף ליה, הרי זה בדברי הכל לא מיחלף ליה, ע"כ.

יש פה לימוד עמוק, שיותר מרשם הכח של הרבים מגוף ההלכה. ועיין בזה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב' ז"ל והתגלות אחדות הפשוט, זאת הבחינה יקרה מאד אפלו אצלו יתברך, כמו שמצינו (ברכות ט ולז) יחיד ורבים הלכה כרבים, כי מחמת שהם רבים, שכל אחד יש בו דעה משנה בחינת פעלות משתנות, וכשהם מסכימים יחד לדעת אחד נמצא בחינת פעלות משתנות נעשה בחינת אחדות הפשוט, שזה יקר מאד בעיניו יתברך, ועל כן הלכה כמותם, וגם כדי שלא להרבות מחלקת בישראל וכו' עיין שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הלכה כמו אנשי שלומינו הננחים!

ב"ה

הרמח"ל בתיקונים חדשים מסביר מגלה מה שהיה צריך להיות מושג פשוט, אבל לולא שהוא כותב את זה בעט ברזל אולי לא היו מקבלים את זה ולא היו אפילו מגיעים להבין אמיתת הדבר, ואפילו שהוא כתב את זה בפירוש שיש שקשה עליהם להודות שהוא האמת, ומכחישים רחמנא ליצלן. בקיצור הוא כתב שזה שהלכה כרבים, זה רק בגלל הגלות שנעלם ממנו הצדיק האמת, אבל כאשר הצדיק האמת מתגלה הלכה כמוהו בכל דבר, הלכה כיחיד! ובליקוטי נ נח הארכתי קצת בזה ב"ה, כי כמעט רבינו הקדוש בעצמו כותב את זה בלקוטי מוהר"ן. והוא פשוט וברור - והרי משה רבינו יורד מהר סיני - אפילו אם יעמדו כל הסנהדרין ויאמרו אחרת - האם יש איזה ספק ללכת אחריהם, הרי כל התורה מה שיש לנו זה רק ממשה רבינו.

בקיצור זה ההקדמה להנושא שלנו - מה שעכשיו ב"ה יצא ספר של שיחות סבא ישראל ביידיש-עברית ושם לפעם ראשונה סבא מגלה את הענין שכאשר אומן היה סגור ומסוגר, היו שני דעות בברסלב, דעה אחד היה לעשות ראש השנה אצל רבי שמעון בר יוחאי ודעה אחד היתה לעשות בירושלים (אולי על סמך האריכות גדול שיש בלקוטי הלכות איך שכל ענין ראש השנה הוא ירושלים עיין שם).

 הדעה הראשונה לעשותה אצל רשב"י הוא כבר מבוסס גם על מסורה בברסלב, שסבא מספר וכן להבדיל קעניג כותב באריכות בלשון ארמית - ומתורגם לעברית על הכריכה בפנים של חיי מוהר"ן עם השמטות - שרבינו ורשב"י עשו הסכם שכאשר לא יכולים להגיע לרבינו יבואו לרשב"י. ור' ישראל קרדונר כותב במכתב - נדפס על ידי הקרן של סבא ישראל - ולאחרונה גם בספר אמונה אומן - שכאשר אי אפשר להגיע לאומן אז הכי טוב להיות אצל רשב"י כי ידוע ליודעים שיש קשר גדול ביניהם, ועל ידי רשב"י יכולים להתקשר לרבינו הקדוש. וכן סבא ישראל קיבל מר' ישראל קרדונר. אז לעולם היה תמוה אם כן, איך למעשה מצינו שאחר כך סבא התחיל לעשות ראש השנה בירושלים (עד שנפתח אומן, ואז עד סוף ימיו היה הולך לאומן). ובספר החדש הנ"ל סבא מסביר את עצמו, שכך ר' ישראל קרדונר אמר לו - שאם סבא רואה עושה, אומר משהו שאנ"ש אומרים אחרת, שהוא ישמע אליהם. ולכן בענין ראש השנה כאשר כל זקני אנ"ש, וביניהם ר' נפתלי כהן ור' שלמה ווקסלר וכו' (הוא מפרט אותם עיין שם) אמרו לו פה אחד שהעיקר לעשות בירושלים, ולכן הוא שמע עליהם.

וזה חידוש נורא מאד, כי סבא ישראל תמיד מדגיש שעל אף שהוא גם קיבל הרבה מכל זקני אנ"ש אבל העיקר והיסוד היה ר' ישראל, ורק על ידי ר' ישראל הוא זכה גם לקבל מהם. ולפי זה היה צריך לעשות כמו שהוא קיבל מר' ישראל, והוא לא עשה כן, אלא ביטל דעתו לדעת אנ"ש.

ויש על זה הרבה להתבונן, וכרגע איני יכול להאריך יותר. והשם יתברך יאיר עינינו בתורתו הקדוש שנזכה לעשות כרצונו בנאמנות. נ נח נחמ נחמן מאומן