לוח גמטריאות של ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

לוח גמטריאות

108      נ נח

148      נחמן

216      נ נח נ נח

294      ברסלב, נחמן בן פיגא

310      רב נ נח

320      רבי נ נח

324      נ נח נ נח נ נח

350      רב נחמן

354      נ נח נחמ נחמן

355      פצפצי"ה

360      רבי נחמן

376      רבינו נ נח (-שלום)

402- ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח

406      רבנו נחמן

416      רבינו נחמן

432      נ נח ד"פ

456      לקוטי מוהר"ן

466      ליקוטי מוהר"ן

482      נחמן מברסלב

487      רב נחמן מאומן

491      נ נח נחמ נחמן מאומן

496      רב נחמן בן פיגא (-רב ברסלב)

497      רבי נחמן מאומן

506      רבי נחמן בן פיגא (-רבי ברסלב, אבגית"ץ)

540      נ נח ה"פ

543      רבנו נחמן מאומן

552      אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא

553      נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן

562      רבינו נחמן בן פיגא

571- תקע"א לפ"ה השנה שרבינו נפטר

576      התקע"א השנה שרבינו נפטר

580      פתק

630      נון נון חית

648      נ נח ו"פ

682      תרפ"ב – שנת קבלת הפתק

684      רב נחמן מברסלב

689      רבנו נחמן בן פיגא מאומן

693      רב נ נח נחמ נחמן מאומן

694      רבי נחמן מברסלב

699      רבינו נחמן בן פיגא מאומן

703      רבי נ נח נחמ נחמן מאומן

740      רבנו נחמן מברסלב

749      רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן

750      רבינו נחמן מברסלב

755      רב נחמן בן שמחה

756      נ נח ז"פ

765      רבי נחמן בן שמחה

775      ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן

811      רבנו נחמן בן שמחה

821      רבינו נחמן בן שמחה

864      נ נח ח"פ

896      רבינו נחמן בן פיגא מברסלב

958      רבינו נחמן בן שמחה מאומן

972      נ נח ט"פ

982      נ נח נחמ נחמן מאומן ב"פ

1145    רבנו נחמן בן שמחה מברסלב

1155    רבינו נחמן בן שמחה מברסלב

1071    פתק נ נח נחמ נחמן מאומן

1080    נ נח י"פ

1188    נ נח יא"פ

1296    נ נח יב"פ

1404    נ נח יג"פ

1473    נ נח נחמ נחמן מאומן ג"פ

1512    נ נח יד"פ

1620    נ נח טו"פ

1728    נ נח טז"פ

1836    נ נח יז"פ

1944    נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון (-מילוי של נ נח נחמ נחמן), נ נח ח"י פעמים

1964    נ נח נחמ נחמן מאומן ד"פ

2052    נ נח יט"פ

2160    נ נח כ"פ

2268    נ נח כא"פ

2333    נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון מם אלף וו מם נון (-המילוי של ננננ"מ)

2334    נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון מם אלף ואו מם נון (-המילוי של ננננ"מ)

2343    נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון מם אלף ויו מם נון (-המילוי של ננננ"מ)

2376    נ נח כב"פ

2455    נ נח נחמ נחמן מאומן ה"פ

2946    נ נח נחמ נחמן מאומן ו"פ

3437    נ נח נחמ נחמן מאומן ז"פ

3928    נ נח נחמ נחמן מאומן ח"פ

4419    נ נח נחמ נחמן מאומן ט"פ

4910    נ נח נחמ נחמן מאומן י"פ

5401    נ נח נחמ נחמן מאומן יא"פ

5532    התקל"ב שנת לידת רבינו

5540 – התק"מ שנת לידת מוהרנ"ת

5559    התקנ"ט השנה שרבינו היה בא"י

5571    התקע"א שנת פטירת רבינו

5605    התר"ה שנת פטירת מוהרנ"ת

5657    התרנ"ז שנת לידת סבא ישראל

5682    התרפ"ב שנת קבלת הפתק

5755    התשנ"ה שנת פטירת סבא ישראל

5892    נ נח נחמ נחמן מאומן יב"פ

6383    נ נח נחמ נחמן מאומן יג"פ

6874    נ נח נחמ נחמן מאומן יד"פ

7365    נ נח נחמ נחמן מאומן טו"פ

7856    נ נח נחמ נחמן מאומן טז"פ

8347    נ נח נחמ נחמן מאומן יז"פ

8838    נ נח נחמ נחמן מאומן חי"פ

גבוה למעלה מהתנאים ואמוראים

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

קמא. בהשמטות: כמדמה שאמר אז, שהוא זכה מה שלא זכו תנאים ואמוראים, ודבר אחד גלה וכו' עכ"ל.

עיין לקמן אות קפט מההשמטות בענין גבוה יותר מרבי שמעון.

עיין בספר עמק המלך, הקדמה שלישית פ"ב ד"ה ונחזור לעניינינו, שהאריז"ל העיד על עצמו ז"ל מוסרים לי רזי וגנזי התורה אשר לא נשמעו ולא נודעו אף בזמן התנאים ע"ה, ע"כ. ושם פ"ו ד"ה וכל הדברים הביא ממרן ר' יוסף קארו שהעיד על האריז"ל ז"ל אין זה כי אם נשמה אחת מהנביאים הראשונים, שאפילו תנא אחד לא היה יכול לומר שאמר הוא, ע"כ.

ועיין בספר ויקהל משה, שנשמת האריז"ל יותר גבוה מנשמת רבי עקיבא.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אלה תולדות נח נח

ב"ה

אלה תולדות נח נח, והחיד"א גילה שזה מרמז על שני גלגולים של נח, ביוסף ובמשה. ושמעתי מיהודה ליב בן צביה, ש"יוסף משה" בגמטריא רא"ש בחי' הצדיקים שהם ראש בני ישראל, בחי' "נחמן (בן) שמחה" ו"שמעון (בר) יוחאי" שהם בגמטריא רא"ש.

[וידוע ששנות ימי האבות, 175, 180, 147 בגמטריא 502 – רא"ש עם הכולל]

נ נח נחמ נחמן מאומן

פגישת רבינו ורבינו שמעון במירון לפי נוסח מתנגד אחד שכפר בפתק הקדוש

ב"ה

המפגש בין רבנו לרשב"י במירון

לאחר עמל רב ויגיעה רבה זכינו ברוך השם להוציא מהסתום אל הגלוי אור נורא ומופלא של הפגישה שהייתה בין רבינו הקדוש לרשב"י שהגיע רבינו לארץ ישראל על ציונו הקדוש ומרומז זאת בשבחי הר"ן בסימן י"ט עי"ש שרבינו הקדוש היה בשמחה גדולה, ועד היום האור היה נעלם מפני המחלוקת.:

"בשעה הזאת שבא ועלה רבינו הקדוש במערה דרשב"י וכו' זי"ע עלו איתו כל מיני ריחות ובשמים יקרים שהיו כמו אותה שעה שבה הקדוש ברוך הוא לגן עדן בחצות הלילה להתוועד בנשמותיהן של הצדיקים, וכל העולמות התמלאו אור והשוכנים של המערה הקדושה התעוררו ונהיה כרוז בקול גדול "מה שמו של הצדיק הקדוש הזה שהוא יסוד כל העולמות שהביאו לו רשות להדליק ולהאיר הנרות הקדושות וכל הארמון של המלך הקדוש והעליון, שבא עכשיו במערה הקדושה הזאת? ברוך בואו לשלום".

"מי הוא זה שלא חס על כבודו שלו אלה על כבודו של הקב"ה והשכינה אשר הוריד והפיל את עצמו ברפש וטיט, וכל המעשים שלו להקים את השכינה מהעפר?".

"מי הוא זה שיודע את הרפואות של הבת מלכה ועוסק עימה ומדבר דברי נחמות על ליבה ומרפא כל המכאובים והחולאים הרעים ממנה ומכה בהם עד שמשברם ומכתש אותה ברפואה שתחייה לעולם?".

"ומי הוא זה שלא חושש לעינוגים שלו וידיו מלאות בדם ובשפיר ובשלייה העוסק למטהר אישה לבעלה?".

"מי הוא זה שחפר ומצא בור מיים נובעים לטהר כתמים וטינופים שלה?".

"מי הוא זה שצלף עליה אלו הבשמים וריחות הטובים להשיב בהם את נפשם ולקשט אותה בכ"ד קישוטים של המלכה להביאה ולחבבה על בעלה וכו' וכו'?".

רבינו משיב:

"בהם רק איבר אחד שלם מפרסת רגליהם עד הקרקפת של ראשם וליבם, כולו כדי לעשות תשובה בגלל שאין להם כוח לעשות תשובה שלימה ואני עוסק להכניס שכל ובינה בליבם לזעזע אותם שיהיה חזק בליבם לשוב בתשובה שלימה ומנהיג אותם בדרך ישרה בשמחה ובחדווה לקיים מצוות התורה הקדושה בחדווה ובלב נשבר מספיק להם כל טוב."

"אני הוא זה שכולם כלולים בי בגלל שאני ערבתי לפני הקב"ה בתחילת בריאת העולם בשביל כל נשמות זרע קודש של ישראל וקיבלתי על עצמי להחזיר אותם באחרית הימים לעבודה של האדון שברא את השמיים והארץ ועתיד לחדש אותם".

ובכן (כאשר שמע כל זה) קם רשב"י ושאל שאלה: "מי-רון?" ענה רבינו ואמר: "אני-רון!"

ובכן (כאשר שמעו כל זאת) התגלה כבוד הקב"ה, וכל נשמותיהם של צדיקים קדושי עליון באו לראות ולשמוע הניגון הקדוש שיוצא מכינורו של רבינו הקדוש, ויצא קול שדפק בכל הרקיעים ונשמע בכל העולמות העליונים והתחתונים "זהו נחמן בין שמחה ופייגה בן יקיר וקדוש עבד של הקב"ה".

זהו איש שבאנשים אשר רוח אלוקים קדוש בו, רוח שיש בו קיום, ועליו ובזכותו מתקיימים שמיים וארץ והמלך חפץ ביקרו, לו הביאו רשות לשיר את השיר ולנגן הניגון העליון והקדוש המשמח אלוקים ואנשים.

ובכן (מייד אח"כ) רבינו הקדוש נטל בידיו כינור שיש בו שבעים ושניים מיתרים ושר שיר וניגון ותשבחות שכלולים מעשרה מיני נגינה שבהם יסד דוד המלך עליו השלום ספר תהילים והוא השיר שיתער לעתיד, ובאותו שיר של הניגון הקדוש מתפרש בנעימות כל אלו התיקונים הקדושים שפעלו צדיקי עולם בחייהם ובמיתתם ובמה שמסרו את עצמם למיתה על קידוש השם מדורו של אדם הראשון עד הדור הזה {ועפי"ז תבין היטב מה שכתב מוהרנ"ת ז"ל במכתביו הק' מכתב ש"נ עיין שם שכתב שכל זה הוא דבר קטן אצלו ז"ל} שהם רפואות של הבת מלך וכו'.

כאשר רבינו הקדוש התחיל לפרט התיקונים הקדושים שפעל ותיקן הוא בעצמו, פניו האירו באור עליון וכל הצדיקים יצאו במחול ונעשה שמחה וחדווה גדולה בכל העולמות וכולם הודו לה' על אשר לא השבית גואל וכו' ואמרו אשרי מי שזה יצא מחלציו.

וכאשר שמעו מהניגון הזה נעימה אחת ברמז על התיקונים היקרים העליונים שהתגלו על ידו, להתכנס אצל צדיק חי עולמים בימי ראש השנה, כבר לא היה להם כח יותר וכו'.

ורבינו הקדוש הננמ"ח יחד עם רשב"י התקשרו בקשר אחד באהבה עזה בסוד: "אנחנו כוללים הכל" ובסוד "אנחנו תלויים בחביבותנו" הנאמר בהאידרא קדישא ומובא הליקוטי מוהר"ן סימן ס' "פתח רבי שמעון" ובתורה סימן ס"א "חדי רבי שמעון" עיין שם ונידבקו כאחד באין סוף ברוך הוא בסוד האהבה שבדעת שהוא האהבה שהיה בין ישראל לאביהם שבשמיים קודם הבריאה כמבואר שם בתורה מי האיש החפץ חיים סימן ל"ג אות ה' עיין שם ויותר מיזה כי כשנכללים בו יתברך בבחינה זו, אחר הבריאה, זה שלימות יתירה.

ומייד הקב"ה פתח להם כל אוצרות המלך הגנוזים וכו' וראו מה שראו וכו' ולא ראה שום אדם ולא שום מלאך ממלאכי השרת וכו' וכו' וכו' מאותו יום שנבראו שמיים וארץ עד עתה כמו שהם ראו אותה שעה.

ואח"כ נשמע מהכינור קול אחד עצוב לרגע אחד, ושאל הרשב"י את רבינו הקדוש מה זה ששמענו תיכף קול עצוב ואמר לו רבינו הקדוש הקול הזה ששמעת הוא קול של אותו הצאן הצעיר שהרועה שלהם התחבה מהם וטעו בשדה והיו צריכים מיים למרווה צמאונם ולא מצאו והלכו והתפזרו במדבר בין חיות וזאבים ונמרים וכו' והזיקו להם, מהם אכלום, ומהם שברו עצמותיהם, ומעטים שהצליחו לברוח, והגיעו למערה שלהם אבל גם שם לא היה להם מנוחה ועל זה הם משוועים רועה, רועה נאמן, עד מתי תסתר ותעזוב אותנו וכו' וכו' וכו'.

באותה שעה הסכימו ביניהם וכו' בעיקבתה דמשיחא כאשר תתגבר ח"ו סט"א ותתפשט לבלתי תת לבוא להתקבץ על ציונו הקדוש באומן על ימי ראש השנה וכו', ישתדלו הם (רשב"י) באסיפת צאן קדושים המסתופפים בצילו הקדוש לקיים בהם מצוות הכנסת אורחים והרשות שלהם בסבר פנים יפות לאכול ולשתות ולעשות כל מה שהם צריכים, גם התפילות והדמעות של העם הקדוש יקבלו ויביאו לאותו נחל שמימיו נובעים ולא פוסקים לעולם ומקור החכמה הקדושה וכו' עד כי שוב ירחמנו וכימות עיניתנו ישמחינו ועין בעין יראה בשוב ה' בציון.

וקול ניגון של הכינור חזר להיות שמח ומיד נעשה שמחה וחדווה גדולה ועצומה ורקדו יחד רבינו הקדוש והרשב"י וכו' ומלך המשיח וכל השבעה רועים וכו' וכל הצדיקים אחריהם, וכל אותה הלילה הזדעזעו שמים וארץ וכל צבאם כמו שעתיד להיות בימי מלך המשיח וכו' ולא עלה שמחה פני הקב"ה כאותה שמחה מיום חורבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן.

וכשהאיר היום ונהיה בוקר ועת להתפלל, נצרך רבינו הקדוש ללכת וכולם הלכו עימו להתלוות וכל אחד ואחד הביא לו מתנות ודברים יקרים וכו' וגם וכו' הביאו לו מתנה יקרה לתת לאלו ששואלים בשלומו וכו'.

ודע והאמן שכל מה שכתבתי לך עד הנה הוא רק מעט דמעט מזעיר ואפילו לא כטיפה מן הים הגדול מזה שהתרחש אז בלילה ההוא דנהיר כיממא, ואילו כל הימים דיו וכל האגמים קולמוסין וכל דיירי ארעא לבלרין וכל לשונות מקלסין וכו' אין בכוחם לספר אפילו חלק אחד מאלפי וריבוא רבבות הסודות הגדולות והנצורות שיש בעניין זה, אשריינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו אלף וכו' פעמים על מה שעכ"פ זכינו לטעום בקצה המטה מהמתוק מדבש וכו' על פי הדברים ובאמת האלה תבין ביותר דברי הרב מוהר"א בר"נ זצוק"ל בכלל התשיעי שבהקדמתו לספר ביאור הליקוטים ע"ש היטב.

(חיי מוהר"ן עם ההשמטות)

משה רבינו מתגלגל?! ומה הכוונה שרבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן הוא בחי' נשמת משה רבינו ע"ה

ב"ה

רבים טועים בענין משה רבינו שכאילו ח"ו הוא מתגלגל, כי יש דיבורים שמשמע כן בזוהר, למשל כתוב בזוהר הקדוש:

וזרח השמש - דא משה, כד יתי בגלגולא בצדיק גמור, ובא השמש - כד יתי בצדיק שאינו גמור, עכ"ל.

והוא תמוה מאד הס להזכיר, שמשה רבינו אב הנביאים יצטרך לבוא בגלגול.

אלא פירושו הנכון גילה הרמח"ל במאמר קטן "פירוש מאמר הזוהר ריש משפטים" - הנדפס בספר גנזי רמח"ל (עמוד ערב), שאין הכוונה לגלגול לפי מעשה הנשמה, אלא לבירור המלכות. וז"ל.

וענין זה בנשמות: אדם ומשה, כי שרש אדם הוא שרש א' אך לפי הנולד, ומה שיקרה בהשתנות הזמנים ומעשי הבחירה, יש שיצטרך אותה המדריגה של אדם להשתנות בג' השינויים שאמרנו. ואז עומד השרש ההוא באותו המצב שנתקנה: ולפי אותו המצב מתנוצץ ממנו ניצוץ א', והוא נשמה א', מלבד הנשמה הראשונה. וכן לג' שינויים יוצאת ג' נשמות, והם הם ענינו של אדם, שהוא הא' - אך משונה לפי הג' השינויים, ואלה הג' נשמות הם נשמות ג' האבות. ולא שנשמת אדם הראשון עצמה תהיה נשמת האבות - שתתגלגל בם ממש, אלא הנשמות של האבות הם בסוד מדריגותיו של אדם, אך בשינוייה. ובהיות הנשמות האלה בעולם הזה, כל א' מהם היתה מקיימת אדם הראשון באותה המדריגה שהוא הנשמה ההיא. ולכן נקרא שהוא מתגלגל בהם, כי מדריגותיו עצמו משתנית לפי הנשמה ההיא. ולכן אמרו: "דתמן נחת אדם בג' גלגולין". ומפרש שם שג' אבהן הם תלת טפין, נמצא שיש להם מציאות מלבד נשמתו של אדם, עד כאן לשונו ועיין שם ביותר אריכות.

וכן לכאורה הכוונה באשר מסורה נאמנה בידינו שרבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן הוא נשמת משה רבינו, אין הכוונה שמשה רבינו נתגלגל ברבינו הקדוש, אלא שרבינו הוא נשמה שמעמיד את נשמת משה רבינו כפי מצב הדורות האלו.

ועיין ברמח"ל שם שכתב (עמ' רעד) ז"ל: ובזה תלוי תיקון כל העולם, כי בהתגלגל אלה הנשמות ובואם לעולם, האירו המדריגות העליונות לצורך כל ההנהגה, והיינו הגלול הסובב עד סוף התיקון הכללי...."

נ נח נחמ נחמן מאומן

רק רבי נתן ידע מעט מי זה רבינו

ב"ה

סבא אמר (הובא ספר ישראל סבא):

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "אֲנִי סוֹד מִכָּל הָעוֹלָם. יוֹדֵעַ מִמֶּנִּי רַק רַבִּי נָתָן וְנַפְתָּלִי קְצָת". אָז יְכוֹלִים לוֹמַר עַל זֶה שְׁנֵי דִּינִים פְּשׁוּטִים: רַק רַבִּי נָתָן, "יוֹדֵעַ מִמֶּנִּי רַק רַבִּי נָתָן", רַבִּי נָתָן הוּא יָדַע קְצָת. מִי יָכוֹל לָדַעַת מֵרַבֵּנוּ? אָז רַבִּי נָתָן הוּא יָדַע קְצָת, וְאָז הַפֵּרוּשׁ הוּא כָּכָה: "יוֹדֵעַ מִמֶּנִּי רַק רַבִּי נָתָן, וְנַפְתָּלִי קְצָת", רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לֹא אוֹמֵר "רַבִּי נַפְתָּלִי", הוּא אוֹמֵר "נַפְתָּלִי", אָז נָתָן יוֹדֵעַ וְרַבִּי נַפְתָּלִי - יוֹדֵעַ קְצָת. יְכוֹלִים לְפָרֵשׁ כָּכָה. וִיכוֹלִים לוֹמַר עַל שְׁנֵיהֶם קְצָת, רַק נָתָן וְנַפְתָּלִי, שְׁנֵיהֶם יוֹדְעִים קְצָת. וּשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים הֵם אֱמֶת! וְרַבִּי נָתָן.. מַה שֶּׁיָּדַע רַבִּי נָתָן לֹא יָדַע, לֹא הִשִּׂיג רַבִּי נַפְתָּלִי. רַבִּי נָתָן הָיָה יְהוֹשֻׁעַ, רַבֵּנוּ וְרַבִּי נָתָן זֶה משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, זֶה עִנְיָן מְיֻחָד. רַבִּי נַפְתָּלִי הוּא הָיָה חָבֵר שֶׁל רַבִּי נָתָן,

והנה הדיבור הזה של רבינו לא מצאת רק מר' אברהם בן הר"ן (חכמה ובינה כא, ומובא כמה פעמים בשיח שרפי קודש), בזה"ל:

רַבֵּנוּ הֵעִיד בְּעַצְמוֹ עַל מוֹהַרְנַ"תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי תַּלְמִידָיו וְאָמַר: "לָדַעַת מִמֶּנִּי יוֹדְעִים נָתָן וְנַפְתָּלִי מְעַט..." "וִויסְן פוּן מִיר וֵוייסְט נָתָן נַפְתָּלִי אַבִּיסְל...".

והנה בריש הקדמה לספר חיי מוהר"ן, רבי נתן כותב בזה"ל ואמר (רבינו) בפה מלא שאין מי שיודע ממנו כי אם אנכי מעט, עד כאן לשונו. והרי בזה מבואר שרבי נתן תפס עיקר את הפירוש השני של סבא ישראל, שהוא לא זכה לדעת מרבינו אלא מעט.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רבינו מנצח את העכביש

ב"ה

נ נח נחמ נחמן מאומן

סיפורי מעשיות משנים קדמוניות

מעשה ז' – מזבוב ועכביש

ע' מש"כ בלקוטי נ נח פרק 50, וע' 330:17. ומובא שם שמסורה בידינו שהסיפור הזה מרמז על רבינו. ולכן יש להעיר בענין העכביש, שרבינו אמר (שיחות הר"ן רלב) שהעיקר הוא הדיבור, ונתן משל לגבור אחד שכבש הכל, והגיע לשער והיה סגור מקורי עכביש, והנמשל מובן שזה המניעה לא לפתוח את הפה בתפילה ושיחה עם השם יתברך, שזה עיקר ענין של רבינו. ועל ידי ספרי רבינו, שהם מפעל היהדות, יש כל מיני עצות והצלה ממניעה זו, פתחון פה למיחלים בהשם יתברך.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה הרמח"ל ורבינו נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

בלקוטי נ נח יש לי קצת אריכות על זה, כי הלוא הרמח"ל כתב את "מסכת ראש השנה"! והנה זה ענין נפלא שעמדתי עליו עכשיו, שרבינו הקדוש ממש "כשחר" של הוצאות התיקונים של הרמח"ל.

ובענין הרמח"ל, מבואר במכתב (ח' ניסן הת"ץ. אגרות רמח"ל נ' ונמשך בנ"ג, אוצרות רמח"ל יג, טז), שהיה מתקן מתחת לקליפות כאדם מזוין העומד בבטן הארי וקורע אותו מבפנים, וכן הם בתיקונים אשר מלגו ירבו אור ותיקון, עד זמן אשר יאמר 'אז יבקע כשחר אורך', כי יהיה ממש בוקע ויוצא. ובאמת יותר כח יצטרך הרבה לתיקון החיצוניות מלתיקון הפנימיות, על כן השיג האר"י זלה"ה יותר ממני הרבה מאד, וגם יותר ממני הרבה פרישות ע"ש. והנה 'כשחר' – שאז בוקע האור של כל התיקונים של הרמח"ל, עם האותיות בגמטריא תקל"ב, שזה השנה שנולד רבינו הקדוש, והתחיל לתקן הכל, פנימיות וחיצוניות (ומעניין שהרבי של הרמח"ל, ר' ישעיה באסאן, זה כמו בשן – וכמו במכתב נו מכנים אותו באש"ן, ר"ת נחמן בן שמחה).

נ נח נחמ נחמן מאומן

Why is it permissible to wear a Nanach beanie in the bathroom?

ב"ה

The holiness and sacrity of the Talis over the holiness of the Tefilin (item 5 below)!

מחמת דברים מתוקים שנתחדשו פה באות ה', הריני מביא שוב את כל הענין פה.

680. האם מותר לכנס לשירותים עם כיפה של נ נח נחמ נחמן מאומן?

א] השאלה אם מותר להכניס הכיפה של נ נח לשירותים, כי לכאו' דברים החקוקים יש להקפיד על קדושתם, ויש בהם מדין מחיקת השם וצריכים גניזה, אלא שיש מקום להקל כי בודאי לא תהיה זה חמור מהדפוס, ששיטת הרוקח שדפוס אינו נחשב לכתיבה, ולכאו' כ"ש בחקיקה הנעשה בדפוס, ואולי יש לחלק ואכמ"ל. ואפילו להט"ז ושאר פוסקים שדפוס חשוב נחשב לכתב, ואפילו הוא הדין בדפוס של חקיקה, היום העולם מקילים הרבה בזה, אכן זה גופא צע"ג במנהג העולם, ובודאי ירא שמים ישתדל לכבד ככל היותר בכל אופן הכתיבה. ולכן קיים השאלה הגדולה האם ליכנס לשירותים עם הכיפה של נ נח נחמ נחמן מאומן?

פעם עשינו שאלת ספר על זה, ופתחנו לתורה רע"ג. וזה בעצמו היה חידוש, כי רע"ג כידוע הוא ר"ת ראשית גוים עמלק, וידוע מה שמוהר"ן אמר כי שבע יפול צדיק וקם, ס"ת עמלק, וזה בחי' ואחריתו עדי אובד. אבל איפה מצינו בר"ת, שזה יהיה התיקון כמו שכתוב בתוה"ק ראשית גוים עמלק? ב נ נח נחמ נחמן מאומן, ר"ת בגימט' עמלק. וגם התיקון נכלל בזה, כי שבע יפול, זה בחי' שע"ב יפול צדיק וקם, היינו הירידות ועליות בניגון של ע"ב נימין, השיר של חסד, נ נח נחמ נחמן מאומן.

וע"ש בתורה שמבואר שהתולדות של הצדיק הם למעלה מהששים רבוא נשמות, ואינם שייכים לעוה"ז כלל, דהיינו שאפילו שהם בעולם אינם נתלבשים בעולם הזה כלל ע"ש. והנה זה החבר שפתח את הספר טען ששם אצבעו על המילות אינם נתלבשים, וזה התשובה, לא להלבישו במקומות המטונפים. אכן במחילת כתה"ר נלע"ד פשוט וברור שהתשובה הוא ש נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא למעלה לגמרי מעולם הזה, ואפילו שתשים אותו איפה שתשים, כאילו לא נתלבש שם כלל [ובזה נתקיים דברי רח"ו בנפש החיים שיבואו חסידים ויכניסו התוה"ק לתוך השירותים, בטענת שהתורה למעלה מהצמצום וכו'].

ונראה עוד לפי זה שיתכן מאד שיכולים להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן אפילו קודם ברכת התורה (רק לא לפי שיטת הגר"א שצריכים לברך ברכת התורה אפילו על הרהורי תורה, ובטח מי שיאמר נ נח יתנוצץ מוחיו בצחצחות של אור התורה אז מצד זה יהיה צריך לברך תחילה. אכן באמת רוב העולם בכלל לא נוהג כזה, לא מבעיא לפי האריז"ל שמברכים כל ברכות השחר עם הכוונות לפני ברכת התורה, אלא גם להלכה שיכולים לאמר פסוקים דרך תפלה, ולא חיישינן בכלל), וצ"ע. ולמעשה נוהגין להקל, מצד חומרת הענין, שתמיד יכולין וטוב להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן.

ב] מלבד הנ"ל נראה שהלוא מוהר"ן בעצמו היה הולך לשירותים, ושזה כל ענין של הצדיק, שהוא שלוחו של השי"ת להוציא את בנ"י אפילו מאותם מקומות. וע' מש"כ בענין שאלת שלום במקומות המטונפות, ובחלומו שהיה למוהר"ן וכו' ע"ש.

ג] ועכ"פ נראה שאין לעיין על הכתב של נ נח בשירותים, כי בודאי יבוא בזה להכניס תורה לתוך הצמצום ולתוך המקום המטונפת, ורק אם זה על הראש, ולא רואים הכתב, מה טוב.

ד] והנה ידוע מה שפסק ר' יהודה החסיד (וכן הוא בשערי תשובה לר' יונה) שמי שיש לו הרהורים במקומות המטונפות יכול וטוב לו שיחשוב בתורה (והוא דייקא נקרא חסיד וספרו נקרא ספר חסידים!).

והנה היום ידוע שמה שאנשים הולכים כמעט ערומים זה סימן שהקב"ה מגלה את עצמו בלי לבושים. והלבושים הם הצמצומים שעושים ההגדרות שפה זה מלבוש טהור ופה זה מלבוש לא טהור.

והנה ידוע (תורה נו ועוד מוקמות וע' בדברינו לעיל בענין תפלה תפלה תפלה) שמקומות המטונפות מקבלים חיותם מסתרי תורה וכו'. כי הסתרי תורה לא מצומצמים להגדרות והלבושים הלוא טהורים וכו'.

נמצא, מי שהוא במקומות המטונפות - בגשמיות - ויש לו הרהורים - איסור ברוחניות - הוא שייך לתורה גבוה מאד, למעלה מהלבושים וכו'. ומותר וטוב לו להרהר בתורה.

ה] מוהרנ"ת בלקוטי הלכות הרבה לפרש איך שציצית מרמזים להשיר פשוט כפול משולש מרובע, שהיום כבר נתגלה שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה קדושת ציצית הוא קדושה מקפת, כמו שאנו מקיפים את הגוף עם הציצית, כן באמת הציצית קדושה עליונה מאד למעלה ומקיף. ולכן מותר אפילו ליכנס לשירותים עם הציצית (רק ציצית שהם מזומנים עבור תפילה ועבודת השם, הרי מצד קדושה זו אסור להכניסם), והבלוים של ציצית לא חייבים גניזה. וזה למעלה מקדושת תפילין, שהם מוחים, ואפילו לא תמיד אנו יכולים להשיג את רמת המוחין של התפילין, כמו בשבת, שלפי ההתעלות שיש לנו בשבת אין לו היכולת להשיג עוד את המוחין של התפילין. ולכן צריכים לשמור מאד על כל פרטי הלכות תשמישי קדושה. לא כן הטלית, שאנו צריכים תמיד ללכת מעוטף בו, בכל מקום ובכל זמן.

וי"ל שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תנינא תורה כו) שמשה רבינו ע"ה מלובש בכל רמ"ח איברים של איש ישראלי, שזה בחי' התלבשות הדעת בחסדים ע"ש. ומשה הוא בחי' התפילין – שקרן אור פניו, בחי' תפילין. אכן רבינו הקדוש הוא בחי' הטלית! וזה מה שסבא אמר רבינו זה האבא רבינו זה האמא (- שמו שהאם הולכת תמיד עם בניה וכו' אפלו במקום הטנפת – תורה עח), בחי' מקיפים. ולכן מתאים להבגדים שהם מהמקיפים שיהיה כתוב עליהם נ נח נחמ נחמן מאומן.

והנה כאשר רבינו הגיע לארץ ישראל אחד מהגדולים הפציר בו מאד לגלות איזה טיפה מענין בואו, כמובא כל זה בספר שבחי הר"ן (לא), עד שבסוף רבינו היה מוכרח לענות לו, ע"ש איך שרבינו התלהב מאד, ואז "והשליך הכובע עליון מעל ראשו" – כי הכובע עליון זה עוד שייך לגוף הקדושה, וכמו טלית המיועד לתפילה, שעוד שייך לגוף הקדושה והמעשים של האדם, ועל כל פנים בזה רבינו כבר הראה דרך לזרוק את הכובע, וע' בפרק הקודם. "והתחיל לדבר בלשון זה: הידעתם סוד כונות התפלין? השיב לו הנ"ל קצת כונות. אמר לו: לאו, לא זו הדרך של כונת תפלין, וכיון שאינכם יודעים סוד כונות תפלין, אינכם יודעים סוד ארבע רוחות של ארץ ישראל," כי קדושת ארץ ישראל הוא גם בבחינת טלית, כי ארץ ישראל מקפת אותנו, ועד שבאים להשיג כוונת התפילין איך יכולים להשיג סוד הארבע רוחות של המקיפין?[אכן ק"ק לכולי עלמא, למה לא הקשה רבינו אם הוא יודע כוונת הטלית, שלכאורה הרבה יותר שייך לסוד ארבע רוחות של ארץ ישראל כמבואר בכ"מ, ואולי מחמת שהגדול הזה ביקש להבין בשכלו, אז רבינו היה צריך לנסות להראות לו דרך המוחין והיעב"א]. "ועכשו אתחיל לגלות לכם איזה רמז מזה. ויהי כאשר התחיל לדבר, התחיל לצאת דם מגרונו." דם מגרונו, כי ידוע שרבינו בבחי' עתיק, והגרון של עתיק הוא כתר ושורש של אבא ואימא, שהם המקיפים הנ"ל. 

נשמת רבינו - יחידה שביחידה - - וההבטחה של כמוני ממש

ב"ה -- מלקוטי נ נח 

חיי מוהר"ן:

רסז (כז): שמעתי בשמו שאמר, שהשיג יחידה בתכלית מדרגה עליונה. כי זה ידוע, שנפש דנשמה גבוה יותר מיחידה דרוח, וכן כיוצא בזה בכלם; והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה. ע"כ. ע' בזה בספר קנאת ה"צ להרמח"ל ח"ב פרק עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר שלכאורה יוצא שרבינו השיג להיות המעטר להמשיח (וכמו שהאבות ודוד המלך בעצמם הם יהיו מעטרים למשיח ע”ש. ודו”ק בסיפורי מעשיות, למשל לענין הקבצן החרש שמגלה את הגנני ואכמ”ל), ובזה יש להבין מה שסבא אמר (ישראל סבא פרק רק בטחון) שמשיח יהיה תמיד של רבינו. וכן ע"ש בספר קה"צ בפרק הקלקול על ידי חטא אדה"ר והתיקון ע"י התורה ובית המקדש, שכתוב שם שאותו חלק של היחידה שיהיה מעטר להמשיח, פרח ונמלט בחטא אדם הראשון, שזה ידוע לנו על נשמת רבינו הקדוש.

[והנה בענין שורש נשמת רבינו הקדוש עיין בשער הגלגולים הקדמה ז' שבו מבואר השורש של נשמות בחי' ינוקא, ובחינות נשמות חדשות, ואיזה נשמות יכולים בחייהם להשיג תכלית נשמה לנשמה דאצילות, כי יש שנמנע מהם לגמרי, ויש שיכולים רק בקושי על ידי הפקדת נשמתם והחלפה בעת השינה, ויש שמקבלים הרוח רק בגיל י"ג והנשמה מבן כ', שבודאי רבינו השיגה בעוד בקטנותו, ואכמ"ל. אכן צ"ע ממה שרבינו גילה בשיחות הר"ן (קסה) שכל אחד יכול לבוא למדרגתו להיות כמוהו ממש, שלכאורה לפי דברי האריז"ל הנ"ל ממש אי אפשר שסתם בן אדם – ורובא דרובא דבני אדם – ישיג מעלות הנר"נ, ובפרט כפי מה שרבינו גילה שהוא השיג יחידה שביחידה, שזה בעצמו צע"ג מדברי האר"י, וכל שכן פלא מופלא מאד להגיד שכל בן אדם יכול להשיגה. ולכאו' מוכרחין לומר שהכמוני ממש, זה רק לענין דברים מסויימים בשיעור קומתו ז"ל, ולכאו' לא תהיה רק בעיבור נשמת רבינו בעצמו, כמבואר בשער הגלגולים כי כן הדרך שכל דור יש כמו משה ואהרן וכו', כי נתעברין בתוך הצדיקים, אכן גם מבואר שם בריש הספר שהחלק שמתעבר זה רק דרגות שהצדיק כבר עבר עליהם. ובכל הענין הזה יכולים לפלפל הרבה ואכמ"ל.

שוב מצאתי יסוד דברי רבינו הקדוש בדברי האר”י (שער הגלגולים הקדמה לו ד”ה ונחזור לענינינו) שכז”ל לפי שהיה ר' עקיבא יכול להשיג יותר ממשה לסבת הנז”ל, כי הוא מקין ומשה מן הבל וכו' אין בו יכות להשיג רק עד כתרי אותיות וכו'. האמנם אחר כך משה רבינו ע”ה השיג הכל על ידי מעשיו העצומים עכ”ל הרי מבואר שעל ידי הגדלת המעשה אדם יכול לבוא להשיג אפילו למה שלא היה ראוי לו להשיג לפי שורש נשמתו. ואין כאן מקום להאריך בזה עוד].