לנצח מידת הנצחון על ידי עבודת השם בכל הדמים שלך

 ב"ה

ספר ליקוטי מוהר"ן

 

תורה עה

יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה, ומהיכן בא מדה זו, מדמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך וכו' עיין שם.

עיין מה שפרשתי בזה בס"ד את הפסוק (תהלים נא:טז) הצילני מדמים אלקים.

סבא ישראל גילה שהוא זכה להפוך כל דמיו לבחי' חלב. והוא ענין תיקון הברית, בחי' דם נעכר ונעשה חלב כמבואר בתורה כט, ולידת המוחין כמבואר בתורה כא, שהוא בחי' בושה, אזל סומקא ואתי חורא. ובתורה ו' רבינו מבאר ענין זו של הלבנת פנים, והעיקר שידום ויקבל בזיונו עיין שם. והנה קבלת הבושה בשתיקה הוא ממש היפוך מדת הניצחון, ובזה הוא זוכה לעבוד את השם יתברך בכל דמיו לגמרי, כי הרי כולם הפכו ללבן טהור, והרי גיטו וידו באים כאחת.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מכנסים - פרשת אחרי מות

 ב"ה

טז:ד כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם. בגדי קדש הם ורחץ, עם הי"ב אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. קדש ילבש, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: בגדי קדש הם ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד, ושל: על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף, בגמטריא נ נח.

הסופי תיבות של: כתנת בד קדש בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יחרגר ובמצנפת בד יצנף בגדי, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: במים את בשרו ולבשם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

בכל הבגדים כתוב לשון הלבשה – ילבש, יחגר, יצנף, חוץ מהמכנסים שכתוב סתם: יהיו על בשרו. ונלע"ד שיהיו לשון זווג, כמו שמצינו בכל הש"ס, כי תהיה דאית בהו הוייה, והמכנסים מכפרים על גילוי עריות (זבחים פח: - וע"ש במהרש"א שלכן שינה הכתוב בעשיית המכנסים מיתר בגדי כהונה וכתב "ועשה להם" ולא ועשית, להשמיע שיהיה להם צורך בגידור ערוה), וזה מה ששנינו (נדה יג:) מכנסי כהנים למה הן דומין כמין פמלניא של פרשים וכו' ופרש"י כלומר חללו רחב ותלוי למטה ולא היה תיק בין הירכיים להיות האבר מתעטף בו שלא יבא לידי הרהור וכו' ע"ש. ועי"ז ששומר קדושת הברית ממילא יש על ידו זווגין בעליונים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

שמחה מציל מפגם הברית

 ב"ה

בספר שיחות הר"ן אות כשהאדם זוכה לשמחה אזי השם יתברך בעצמו שומר אותו ומציל לאותו מפגם הברית, ע"כ. וכן בליקוטי מוהר"ן קסט. ומבואר גם כן בלקמ"ת ה:יג ששמחה מביא לתיקון הברית.

שמחה, זה ש' מחה. ש' בגמטריא ערל, שהשמחה מוחה ומבטל הערלה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ברית קודש - סבא ישראל

October 3, 2013

ב"ה אתמול בחתונה של חיים וולדן נ"י שמעתי מחבר א.ז.ג. נ נח שהוא שמע מבעל העובדא ממש, שפעם הוא היה עם עוד אחד אצל סבא, וסבא הלך לשירותים ואז שמעו שהוא יושן, אז רצו לראות אם הכל בסדר (סבא היה זקן מופלג כידוע), ופתחו את הדלת, וראו ברית קודש ומיד התעלפו על המקום, וכאשר חזרו לעשתונותיהם מיד ברחו מהדירה מרוב פחד. נ נח נחמ נחמן מאומן!

פורים תיקון לפורן גמטריא דין כגמטריא דין

ב"ה 

כידוע שזה עסק של עמלק בבחינת אשר קרך - לשון קרי - בדרך ויזנב בך כל הנחשלים, שהיה חותך המילות וכו'.

וזה בחי' פור, י"א פעמים הוי"ה כי רצה לחסר שבט יוסף הצדיק, בחי' שיר חד"ש, י"ב פעמים הוי"ה. ועל כן סמך שזה נפל בחודש אדר הוא חודש הי"ב. ואדר לשון אדרת אליהו, שהוא בחי' כסותה, בחי' תיקון הברית, כמבואר במקום אחר, כסותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

וכן אדר הוא נוטריקון רד העד בעם וכו' שמשה רבינו נתן להם גבולות והפרישן מן האשה, וידוע התרגום של אונקלוס שהפרישן בכלל מצד האשה.

אכן הפור שלו נהפוך לפורינו דייקא על ידי אדר, כי אדר עם פור בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ועיין בישעיה כד:יט פור התפוררה ארץ, פוררה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). כי פור בגמטריא נחמן מאומן, ואדר בחינת ר"ה - ראש השנה שזה כל ענין של רבינו שכבר מתקן כל השנה בראש השנה, וכן אדר בחי' אדי"ר - ר' ישראל דוב אודסר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ביאורים בלקוטי מוהר"ן תורה יא

ב"ה

תורה יא

אות ג: כי זה תלוי בזה גאות ונאוף כמו שאמרו חז"ל (סוטה ד:) על פסוק (משלי ו): ואשת איש נפש יקרה תצוד עכ"ל.

ובה"ד נראה כמו שרבינו מבאר כאן שהגאוה הוא עבודה זרה, שמכחיש שיש די באלוקותו יתברך ח"ו, כן הוא מביא את האדם לעבור על אשת איש, שכל מהותו הוא בחינת יחוד השם כידוע, כי האדם ואשתו בבחינת קב"ה ושכינתיה. ועוד שהרי רבינו מגלה כאן שתיקון הברית בחינת שד"י הוא בחינת הסתפקות בשני בחינות, יחודא תתאה ויחודא עלאה, והרי הגאוה שהיא מכחשת בחי' שד"י - שאין מספיק לו אלוקותו ח"ו, הרי לא יספיק לו יחוד דקדושה ויחמוד מה שאינו שלו ואינו ראוי לו.

ונראה עוד ב"ה שכל דבר יש לו זכר ונקבה, ולכן ברמות רומא, שקנה לעצמו רוח של הבל, הרוח הזה דיקא יחפש להזדווג בהבל טמאה כמותו.

(ועיין בכלי יקר פרשת קרח עה"פ וישמע משה ויפול על פניו שחשדוהו על אשת איש, שפירש שהענין הוא שבעל גאוה רוצה להשתלט על כולם, והנראה לי כתבתי).

אות ד. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר (איוב לג), פעמים שלש הם בחינת טל אורות של מילוי שלש אותיות ראשונות ע"ש.

פעמים שלש זה בחינת שיר כפול משולש, והרי הגמטריא של נ נח נחמ = גבר עם הכולל. עד שיבוא לשלמות הדיבור בריבוע - נחמן מאומן.

והנה לא מבואר בכלל איך העונשין והיסורים והתיקונים שבו הפסוק מדובר הוא בחי' טל אורות. אכן סיפה של הפסוק וכן מלפניה מבואר שכל התהליך הנ"ל של פעמים שלש הוא להביא את האדם לאור באור החיים. והרי מבואר הדבר, ובפרט על פי מה שכבר פירשנו בס"ד בתורה ו (אות ב) שתורה יא זו הוא כהמשך ביאור של תורה ו שבעיקר דיבר על מה שהאדם צריך לקבל בזיונו בשתיקה ולעשות וידוי על חטאותיו, ולקבל הכל בדממה, ועל ידי זה זוכה לכבוד השם. אכן מרומז שם ומבואר להדיא כאן ובעוד מקומות שיותר חשוב ומעולה מהשתיקה הוא הדיבור של שבת. ולכן הן כל אלה יפעל - כל התיקונים שעוברים על האדם הוא צריך לקבל בשתיקה עד שזוכה לשלוש - בחינת הו' שמשלים קדושתו במידת שד"י, ואז הוא כבר זוכה לבחי' טל אורות ודיבור בקדושה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נתנו רשעים פח לי ומפקדיך לא תעיתי

ב"ה

בתהלים (קיט:קי) נתנו רשעים פח לי ומפקדיך לא תעיתי. אות נ' של התמני אנפי, והשבירה והנפילה באות נ' כידוע. ודרכו זוכים לאור העינים כמבואר בתורה א' של לקוטי מוהר"ן ובבחי' הכתוב פה, נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי.

הר"ת של נתנו רשעים פח, פרן.... וע' ברש"י (בבא מציעא, דף כג:ב ד"ה שלא שבעתן) שכז"ל אנפוריא נוטריקון אין פה ראיה, עכ"ל (וידוע שהא' יכול ליפול מהתיבה כמש"כ רש"י עה"ת בכמה מקומות. וע' בפירוש רבינו עבדיא מברטנורה שם - משנה ראשנו של ב"מ על זה שאמר רבי שמעון בן אלעזר שלא צריכים להכריז אבידה של כלי אנפוריא ז"ל כלים חדשים שלא שבעתן העין ואין לבעלים בהם טביעת עין... ואכמ"ל)!!! וזה ממש היפוך הבחינה של עפרן החיתי - ע' פרן, בגמטריא עי"ן ר"ע!

והתיקון נראה בגמטריא של פר"ן = ש"ל, בחינת (שמות ג:ה) של נעלך מעל רגליך, וזה היה כאשר משה רבינו היה 'סר לראות', העצה הוא של נעלך שמבואר בספרים הקדושים הוא התפשטות הגשמיות. [ויש לומר בזה ענין של פלטי בן לי"ש, שאף שלא נגע במיכל נהנה בעיניו, והיה צריך להתגלגל בר' מתיה בן חרש שסימא את עיניו לא לראות את האשה יפה שהשטן הציעה לפניו, כי הוא פלטי נפלט אבל עדיין היה בחי' יש, וצריכים ש"ל, לשלול את הגוף לגמרי ולהעלות את האהבה כדלקמן).

ויוסף שקיים את זה, כמש"כ וינח בגדו, שמבואר בספרים הקדושים שהוא פשט את גופו, אצל אשת פוטי פר"ע - ע' פרן (כי 'ן' הוא תוספת להקטין כידוע). זכה לבחינת בן פר"ת יוסף בן פר"ת עלי עין בנות צעדה עלי שור.

והנה לא מספיק בהתפשטות הגשמיות אלא שצריכים להעלות את האהבה נפולה למקומה ולעסוק בתיקון השדה ליחד קב"ה ושכינתיה. וזה מש"כ ומפקדיך לא תעיתי, כי ענין פקודים, מלשון פקידה, שהזכר פוקד את הנקבה. כי יוסף הצדיק נפל והפילו לפח בהיותו תעה בשדה (וישב לז:טו – וע”ש וימצאהו איש, ופרש”י זה גבריאל, וע' בשבחי הר”ן יח, ובחיי מוהר”ן תרד, שרק מי שאין לו שום הרהורים על אישה לא יפחד ממלאך), שביקש לתקן את השדה, ולא יצא נקי עד שהביא את מנשה ואפרי"ם לעולם ויעקב אבינו שכל את ידיו לברך את אפרי"ם בימינו. והנה בריש פרשת אלה פקודי המשכן משכן העדות, איתא בזוהר ז"ל תא חזי בשעתא דאמר ליה קב"ה למשה עביד משכנא, הוה קאים משה תוהא, דלא ידע מה למעבד, עד דאחזי ליה קב"ה בעינא כמה דכתיב (שמות כה:מ) וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר. והיה ממש צריך לראות, וזה בחי' עדות ביהוסף כדאיתא שם, שצריכים שבטי י"ה עדות בעינים, והעינים של הצדיק מתקנים דם נדה (תורה כט), אשר פקד משה, בחי' יחוד קב"ה ושכינתיה.

כסות נ נח

ב"ה

חיי מוהר"ן קעב. הזהר מאד לכבד הטלית הזה, כי כמו מספר שערות שיש בהטלית כל כך דמעות שפכתי עד שידעתי מהו טלית, ע"כ. יש בזה רמז גם להשגת נ נח נחמ נחמן מאומן, כי מספר שערות, זה בחי' של מספר הגמטריא, מספר הבחינות שבונים ומקימים איזה דבר. וטלית הוא בחי' כסות, וכמו שכתוב בתורה כי היא כסותה, ומובא בשם הגר"א ש'כסותה', הכסות של הנשמה, זה הסוד של תיקון הברית (ובספר אדיר במרום עמ' עד כז"ל בסוד לבושי הנשמות שלהן שהוא היסוד ע"כ), והרי כסותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכסותה ענינה דבור, כמפורש בספר חרדים (דף עב. מובא בחק לישראל פרשת שמות יום ד'), וא"ש. וכן רבי נתן בלקוטי הלכות מרבה להראות איך שהציצית יש להם הכח של השיר פשוט כפול משולש מרובע.

נ נח נחמ נחמן מאומן