ב"ה
פנות המרכבה (נמצא
בספר גנזי רמח"ל)
מצאתי ת"ל פלא נפלא מאד, חוברת
שלם של הרמח"ל שממש מרמז במכוון על הפתק הקדוש של נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא
זו בלבד, הרמח"ל עשה על התורה זו, תפילה ממש כענין של רבינו. ראה בספרו פנות
המרכבה (נדפס בספר גנזי רמח"ל עמ' שיג). וכל הפנות נבנים על יסוד קרבן המנחה,
ועמש"כ בערך מנחה.
הפינה הראשונה מדבר על פתיחת הקברים
(-היינו עננים של טומאה, שעד שהיות הקברים סתומים, קולם של ישראל כמעט אינם
נשמעים, אינם עולים לשמים ע"ש), שהוא נוטריקון של פת"ק (וכבר לפני כמה
שנים כתבתי בס"ד בפרשת יתרו (שמות יט:יז) שהוא ראשי תיבות פה תהיה קבורתכם
ע"ש) והרמח"ל מסביר שאחר פתיחת הקברים יהיה התגברות עצומה של הס"א,
ממש כמו שרבי נתן מאריך בענין זה (ומבואר שם ממש הענין שרבינו כתב בלקוטי
מוהר"ן כב:ז שתכף שמתעורר קול דקדשה הם מתעוררים תכף ומתחילין לצעק ולקטרג
נגדו ע"ש), ולכן אחר התגלות הפתק היה השואה ("וסוד חבלי משיח יוצאי מן
הקברים האלה"). ושם הרמח"ל מדבר על ה"אבי אבות הטומאה" שהוא
ממש זה לעומת זה, והרי עם הג' תיבות הוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן
"תימן" בלי יוד ועם הכולל, שהוא מדבר שם ממנו, הוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן
מאומן. שעוד לא זכו אז לכל התגלות של נ נח, רק לפתיחת הקברים בכלליות, קבלת הפתק.
ולכן העננים של הס"א מכסים. ועוד מביא שם ז' שמות רעים של העננים, והגמטריא
של הראשי תיבות שלהם תפ"ה כמנין תהלים, ועם הז' כוללים הרי זה בגמטריא נ נח
נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועליהם נאמר "סכות בענן לך מעבור תפלה", סכות
בגמטריא תפ"ה ע"ה, ועם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והשבעה
עננים עומדים תחת ממשלת רהב שר של מצרים, רהב מצרים בגמטריא הפתק"א ע"ה.
וכנגדם היו מתפשטים בארץ ישראל שבע עממין שנאמר בהם "לא תחיה כל נשמה"
ע"ש. הראשי וסופי תיבות של לא תחיה כל, בגמטריא תפ"ו, ועם הששה אותיות
בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכנגד העננים הרעים יש ענני הכבוד בחי' עב קל, ע"ב זה חסד, ריבוע הוי"ה,
וק"ל זה ריבוע שם מ"ה [וכז"ל וסוד זה "הנה ה' רוכב על עב קל
ובא מצרים" ע"ש. הנה ה' רוכב על עב בגמטריא תפ"ו ועם החמשה תיבות
בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הראשי תיבות של: רוכב על עב קל ובא מצרים
בגמטריא תפ"ו ועם הששה תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה]. וכל
ענין העננים מכסים מרומז בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח'. [עוד כתב שם ז"ל
וכשהקב"ה יוציא חמה מנרתיקה וכו' ראשי ישראל יתחזקו וכו' "ואוהביו כצאת
השמש בגבורתו" כ-צאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן]. וכאשר בני ישראל יצאו ממצרים
ירדו כנגדם ז' עננים טובים וכו' "ויסע עמוד הענן מלפניהם" הראשי וסופי
תיבות בגמטריא נחמן מאומן. וכז"ל וסוף הענין היה במתן תורה (-עיין
ברמב"ן עה"ת) כשנתעורר שופר העליון, אימא עלאה, והוא יובל, אז נשלם
חירותם של ישראל ונבקעו כל העננים רעים לגמרי, כין דבר מעביר אותם כמו השופר,
ע"ש. שופר בגמטריא הפתקא.
והנה עיקר השם של פינה זו: כוז"ו שהוא ראשי תיבות: כבוד ושבח זכות
ופאר (-סופי תיבות בגמטריא ברית, ושאר האותיות בגמטריא תנו) ועם הד' אותיות הם
בגמטריא: פתקא נ נח נחמ נחמן
מאומן.
ועיין שם איך שזה יאיר ויקשר נשמותיהם
אפילו שאינם יודעים (ריש עמ' שטז), ועיין שם (עמ' שיז) ענין השמן שיאיר במוחין,
שסודו (בי"ט) נכלל בפסוק "כי בי חשק ואפלטהו" שהוא בגמטריא הפתקא
ע"ה. והוא בסוד "רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם" – לאהבה אותם
ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובהיותם בסוד הראש נאמר "ועתה ירום
ראשי על אויבי סביבותי" – סביבותי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן
'ועתה י'-רום ראשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וסודו "ושמן על ראשך אל
יחסר" – שמן על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואז יש גם את הלבונה (כז"ל:
ברית הלבב סודו "ונתן עליה לבונה" – ונראה לפרש כנ"ל שכבוד ושבח
זכות ופאר בגמטריא תנו ברית), וסוד זה, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו –
עמש"כ על פסוק זה בישיעה (א:יח). ונתפרש עתה בסוד "ויטע אשל בבאר
שבע" בבאר שבע עם התיבות והכולל בגמטריא פתק. וסוד זה "ועל כל פשעים
תכסה אהבה" תכסה
בגמטריא תפ"ה כנ"ל.
ובסיום ביאור הפנה הראשונה כז"ל
והכל בסוד האש הלוהט, אש האהבה, שנאמר בו: "רשפיה רשפי אש שלהבתיה, ע"כ.
רש"ף, בחינת שופ"ר הנ"ל, בגמטריא פתק.
וכן לענין פנה שניה,
שהוא ענין של שירה והתגלות נבואה, מרומז בתורה ח' הנ"ל. וד' כנפים יש ע"ש, ובלקוטי הלכות מרבה לבנות על
היסוד שהד' כנפות הם בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע, והרמח"ל כותב שהשרש שלהם נקרא שמו צמרכ"ד (השם הזה מובא גם
בכוונות להתחלת ברכת כהנים) – בגמטריא נ נח נחמ נחמן, וסוד זה "מכנף הארץ
זמירות שמענו צבי לצדיק" – כל הפסוק הזה מפורש ומבואר בלקוטי מוהר"ן
תורה ח'. וכתב ז"ל ואז נקשרים בשרש העליון, והוא אות צ' של השם שאמרתי
צמרכ"ד. וסוד זה 'צבי לצדיק' ונכללים כלם בו עכ"ל, הרי שהכל תלוי בצדיק.
עוד כתב ז"ל כי אחר שהוצבר עפרו של אדם מד' כנפות הארץ, הונח כולו בגן עדן. וסוד
זה 'מלך' הוא כמנין צ', והוא הצ' הזה שאמרתי, והוא מתפשט על הר ציון, סוד זה (תהלים
ב:ו) 'ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי' עכ"ל עמש"כ על פסוק זה. עוד
כז"ל זה הצ', שהוא מלכי, על הר ציון מתפשט ודאי, ועל כן נאמר 'כי מציון תצא
תורה ודבר ה' מירושלים ע"כ. וידוע שיש כבר מזמן מקום בהר ציון מיועד לציון
רבינו הקדוש, שצריכים לצבור עפרו (-גופו, כן כתב שם להדיא) של רבינו מאומן להביאו
לארץ ישראל, וידוע שסבא תמיד הרבה לקרוא לרבינו מלך ואכמ"ל, 'תצא' בגמטריא נ
נח נחמ נחמן מאומן, וכן הראשי וסופי תיבות של מציון תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן
מאומן.
ועוד כתב שם ז"ל "ואני נסכתי על ציון
הר קדשי" מלך וקודש מתחברים ביחד, וסוד ת"צ. מלך הוא צ', ק ' קודש הוא
ת, עכ"ל. ת"צ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ואולי י"ל
שמלך וקדוש זה גם בחי' סבא ורבינו (-כי ביחודים של האריז"ל מבואר ת"ץ זה
פעמיים נ"ר בחסרון של חמשה כוללים לכל נ"ר ע"ש).
[וכז"ל ועוד קודש הוא ת"י,
ועם הצ' הרי ת"ק, והוא הילוך עץ החיים, שהוא מהלך ת"ק שנה. ואז כל זה
מתפשט עד הצדיק למטה וכו' עכ"ל. יש רמז יפה על זה בתהלים (קיא:ט) פדות שלח
לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו, עמש"כ שם, והרי פדו"ת בגמטריא
ת"ץ, והראשי תיבות של פדות שלח לעמו צוה בגמטריא ת"ק – שהם בחי' מהלך
עולם, והם מתפשטים להצדיק בחי' בריתו, קדו"ש ונורא שמו.]
ומביא שם את הפסוק (תהלים א:ג) והיה
כעץ שתול, עמש"כ שם במקומו.
וכז"ל ועל כן נאמר (ישעיה ס:כא) 'ועמך
כלם צדיקים' ע"כ, עמש"כ על
הפסוק שם שהוא בגמטריא תפ"ו – ועיין בזה בפינה הראשונה. ועוד כז"ל כי
באמת לעתיד לבא כל ישראל יהיו נתקנים באות צ' הזה ועל כן 'ירשו ארץ', זאת ארץ הצבי
ע"כ, והוא הדבר שרואים היום שרבינו מתקן את עם ישראל, וכבר חזרו חצי לארץ
ישראל. ומביא שם עוד את השם תגע"ץ שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ב,
משותף בשם השם ברבוע.
עוד כתב שהכנפים הם מים (ובזה מובן מה
שכתב מקודם שהם מתקנים את הגוף שהוא יבשה, ומש"כ שם לכוון שם אלקים וכו' עיין
בקיצור כוונות לטבילת המקוה ערב פסח, ובכוונות המקוה להבעל שם טוב), ונקראים מי
מנוחות. הראשי וסופי תיבות של מי מנוחות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכתב
שאלו המים עושים התהלה, והרי קיימא לן שנ נח הוא עשרה מיני נגינה שהם עיקר התהלה
ויסוד של כל התהלים.
ומדבר על ה' אורות מגלים על נוקבא,
וי"ל ה' תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן.
וכן מדבר שם מענין סל"ת שהוא
ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
ואז מבאר הענין של לב בשר – שרבינו הקדוש
אמר לעתיד כולם יהיו ברלסב כמו שכתוב והסרתי לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר –
אותיות ברסלב, כי המדרש כותב שזה בחי' לב בוסר – שכל אחד מואס במה שאינו חלקו, וזה
הענין בעיקר מפורש באריכות בפינה השלישי שהוא התפשטות החסידות וביטול מוחלטת שכל
קנאה, ואכן הוא מתחיל כבר מפה, של"ב אורות יורדים ומתלבשים בבשר, ונחתם שם
אחד שהוא אהו"ה שמקשר העליונים והתחתונים (ראשי תיבות את השמים ואת הארץ
כמובא), וזה בחי' לב טוב, שגם היצר הרע יהיה טוב, לב טוב בגמטריא מט, ובהעלתו בסוד
הי', שהוא פטיש יפוצץ סלע, נעשה ת"ץ, והוא סוד צ' של צבי, ות' של קודש וכו'
ע"ש וע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המתגבר באדם כדי שיהיה נביא,
שיהיה הנבואה מצד הבינה (-כמו שרבי אברהם בן הר"ן מרבה להוכיח שרבינו בבחינת
בינה), שהוא הלב מבין וכו' ע"ש.
"ובתחילה נעשית על ידי יחידים,
והם השרשים הראשונים של ישראל, ובסוף הכל וכו' כל ישראל יהיו במדריגה הזאת." ומביא
שם את הפסוק כעת יאמר ליעקב, כעת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועל אותו
הזמן נאמר "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" – יפה רעיתי ומום אין בך, עם
הי"ז (טוב -אהו"ה) אותיות, וה' (אורות) תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן
מאומן. ומום אין בך, לבן אבן נעשה לב בשר ע"ש.
ובפינה השלישי [מצפ"ץ – ע"ה
בגמטריא מוהר"ן] כותב שלעתיד יתקיים חסידות (ממש לשונו) של לב בשר, שהשם
יתברך יסיר את לב האבן, ואז לא יקנאו זה בזה, וזה ממש בדיוק מה שרבינו אמר שלעתיד
כולם יהיו חסידי ברסלב, שיהיה להם לב בוסר ' פירושו מואס בחלק חבירו, כמו שכתבנו
בפינה השניה. "ובאמת שלכל אחד מעלה הראוי לו, אלא שלא הכירו זה, ולכן כל אחד
היה רוצה לעלות במעלה שאינו ראוי לו. וזה היה הקנאה, שלא הכירו מעלתם שהיו בו, שזה
הוא מה שמגיע להם, ולא יותר... ועל כן מי שמקבל משם לא ירצה לעלות אל מקום שאינו
שלו, וזה השרש צריך שיתגלה באחרונה, כדי שיקבלו כל בני האדם מעלתם כראוי לכל אחד,
ולא ירצו מעעלה אחרת, וזוס זה: "וסרה קנאת אפרים". ועל סוד זה נאמר
"אך טוב לישראל אלקים לברי לבב", כי מי שמברר לבבו, כך האור מגיע אליו
בבירור, ואינו מתערב בתוך החך. ולכן אין קנאה בלבו, כיון שמקבל מעלתו לפי שרשו... (עמ'
שכה:) ואז יודע (קמץ תחת הו') החסידות בעולם, שיכריו בני אדם מעלתם, ולא ירצו יותר
מזה... (שכו-ז:) אז יהיה השלום שולט, שכבר עברה כל קנאה, וכל אחד יחפוץ בשרשו, ולא
יבקש יותר, רק לפי תיקונו. ויתגבר החסידות בכל הלבבות, והחפץ יתפשט... "עולם
חסד יבנה" – בחסידות שיתפשט... והיא נפש דוד התלוי בחסידות... זו היא מנחה,
סלת ודאי, בבירור ובניקיון... (שכח:) אז יהיו כלם חסידים וקדושים בלי מום... כלם
יכירו מעלם, וישראל לא יקנאו לו (-משיח!). וגם לא יבקשו מלחמות וכו' ע"ש. וכל זה הענין הוא ממש הענין שהארכנו כבר בפרק לפרש
"אני נ נח נחמ נחמן מאומן" ע"ש.
והפינה הרביעי שמו אנג"ץ וד'
אורות גדולים נראו בה, ואכן אנג"ץ עם הד' אותיות בגמטריא נחמן. ומבואר שם
ענין תכלית הידיעה שלא נדע, אחד מהיסודות של רבינו הקדוש. והרמח"ל כותב שזה
כבר למעלה משכלינו, ועם כל זה יש שם רמז חזק מאד שאי אפשר לכותבו מפני השוטים.
ומבואר שם (עמוד של) שיהיה אש לוהט
שיאבד את כל הרע בתחתונים, "וזאת האי אות נ ... הנוגה הזאת יתלהט לנ"ח
(גמטריא נגה) אורות גדולים, ובכחם הנשמות תהיינה מוצלות מן האש" – הרי נ נח!!! נ נח – האש ואורות של הנגה
שמצילים מהאש. "וסוד זה 'ונ"ח מצא חן בעיני ה''... ולפי שהמבול היה לו
לצאת בימי נח להחריב העולם, הוצרך הוא להיות ניצול בסוד זה השם, לכך נקרא שמו נח,
לרמוז על שם זה." ולכן נקרא שם רבינו נ נח!
Posts
