מעשה מחכם ותם - התם היה לו כל המאכלים וכו'

 ב"ה

סיפורי מעשיות משנים קדמוניות

מעשה מחכם ותם

והיו לו כל המאכלים וכל השמקות וכל המלבושים וכו' עיין שם.

עיין בספר שבט מוסר פי"ד ז"ל יסתפק אדם בהכרחי, ואל יבקש המותרות, פן יסירו אותו מאחרי ה', אלא ידמה לו המועט כהרבה, וכאלו יש בידו כל הטוב שבעולם, וזהו פתח לעבד בוראו, כיון שאינו מוציא זמנו לבקש המותרות. ורמוז זה בשמואל (ב:יב:ג – במשל שנתן הנביא המשיל לדוד המע"ה) ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה, דהוי ליה למימר, ולרש אין לו, מאי אין כל, אלא בא לרמז על חסידות הרש מסתפק במועט כהרבה, 'ואין' שבידו נדמה לו כאלו כל טוב בידו. וזהו 'אין כל' ירצה ה'אין' נדמה לו 'כל', ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הקמת הברית

ב"ה

בקבלה מדברים הרבה על הזיווגים, ולא כל כך על הקמת הברית, שהוא עצם הרצון והתאוה (ע' מש"כ על לקוטי מוהר"ן תורה לא) . ויש בכלל נפילת הברית.

וזה סומך ה' לכל הנופלים, כל זה היסוד, כל הנופלים, זה בחי' הברית שנפל, והשם יתברך סומכו. וזוקף לכל הכפופים, זה זקיפת הברית, הקמת הברית.

ואז עיני כל אליך ישברו וכו' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

וזה בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן.

כי נ' זה בחי' נפילה, כידוע, נח, עם האותיות בגמטריא ס', בחינת סומך, סמיכה להנופלים. 

נחמ נחמן, בחי' וזוקף לכל הכפופים, כי נחמ' עדיין עם נ' כפופה, ונזקף בן' סופית של נחמן.

מאומן, זה בחי' עיני כל אליך וכו' פותח את ידיך.

ותסתכל בפתק במילת מאומן, שאותיות "או" נראים כמו אותיות "טו" והרי הגמטריא של מטומן, הוא הק"ם, שזה בחי' הקמת הברית. וזה השם שבו ממליכים את המלך כמו שמובא בלקוטי מוהר"ן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מכלכל חיים בחסד

ב"ה

מכלכל חיים בחסד, נראה לפרש בעזה"י, כ"ל זה האמצעי של א"ת ב"ש... ט"ן י"ם כ"ל. ולכן מצינו שכל זה בחי' יסוד, וכן כל זה בחי' מלכות. וזה מכלכל, מבחי' כל כל, יסוד ומלכות, חיים, חי, יש חיות לה- י"ם, שהם האותיות א"ת ב"ש שלמעלה מכ"ל. ובאמת י"ם זה בחי' חכמה ומלכות, אלא שח"י זה בחי' ט' עולים וט' יורדים, ו-טי"ם = ט"ן, ופירוש ט"ן (רש"י יבמות קיח:) הוא גוף, וזה בחסד, ח"ס - אותיות א"ת ב"ש שמעל לט"ן, כי הגוף הוא תלת על תלת - חג"ת על נה"י, אז י"ל שט"ן זה נה"י, וח"ס (שהוא ח"ס ד', כי הוא הכת הד' מהאמצע, כ"ל י"ם ט"ן ח"ס, וכן צריכים לרחם - ח"ס על הד' כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורא מישרא דסכינא) שהוא רחמים הוא חג"ת. מחיה מתים, זה בחי' ע"ז, כי עיקר התחיה זה להשפלות, והיפוך השפלות הוא העזות, שעז פנים לגיהנום ובושת פנים לגן עדן. וזה הסוד של א"ת ב"ש כמבואר במסכת שבת, אם את בוש. וזה בחי' מכלכל חיים בחסד, כי חסד בארמית הוא חרפה ובושה, וכמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה לד, ומבואר בתורה ו' שם שתחילה צריכים להתבייש בחי' שפיכת דמים, ושוב זוכים לחיות בחי' חיי עולם הבא ע"ש. והרי מבואר שמכלכל חיים בחסד הוא ממש בחי' מחיה מתים.

וכבר במקום אחר פירשתי "ומי דומה לך" ששוב רואים את אמצעות הא"ת ב"ש, מ"י ל"ך. בערך של "דמה", המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ו'.

והש"י יעזור לי לעמוד על השאר, ולהבין את זה למעשה ממש. 

נ נח נחמ נחמן מאומן