השלושה שבועות על שיעבוד בני ישראל בגלות

 ב"ה

ספרים שלמים נכתבו על זה, ואיני רוצה אלא לרשום עוד נקודה. 

כבר טענו שהשבועה הג' היא שלא ישתעבדו האומות את ישראל יותר מדי, וכיון שעברו על זה, כבר הותר השבועה שלא לעלות בחומה. עיין למשל ספר מאמר מרדכי ג:ו. [ובאמת יש להעיר, שכל הפחד שהסטמאר מרעיש על עונש השבועות שחס ושלום דמם הפקר, הלוא כבר עשו את זה האומות, וכבר עמדו לעשות את זה לכל יושבי הארץ לולא שנצחנו אותם].

יש עוד נקודה שיש לעיין בה, שהיום הרבה מלכיות לא נוהגים כראוי בכלל, ולא מביאים משפט על רציחה וגניבה, ואדרבה הם בעצמם גונבים ילדים וכו' וכו' אין כאן המקום להתרחב בזה. ועוד הרי כל ענין של חשיבות המלכיות שאילולא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעהו, והיום זה באמת התחיל רחמנא ליצלן. ועוד מבואר במסכת חולין צח.: שמתוך השלושים מצות שיש להם, לפחות הם מקיימים ג'. שלא נונתים כתובה בנישואין של משכב זכר, ולא מוכרים אברים של בני אדם, ומכבדים את התורה. והיום כבר גם אלו בטלו.

ולפי זה יש לעיין בכלל איזה זכות מלכות יש להם. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

בני נח - עברים - בני נ נח

 ב"ה

מסכת נדרים

לא.

משנה- קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור בעובדי כוכבים. גמרא. וישראל מי נפיק מכלל בני נח, כיון דאיקדש אברהם איתקרו על שמה, ע"כ. לכאורה הכוונה שנקראים עברים. ואברהם בתחלה היה אברם, מלך על ארם, ובסוף אברהם, אב המון גוים, כל הגוים, ועכ"ז אין הגוים יוצאי חלציו ואינם תלמידיו ממש להיות יוצאים מכלל בני נח להיות נקראים על שמו, ולקמן בגמרא אפילו בני ישמעאל ועשו אינם נקראים על שמו (אע"פ שהתורה הקדושה בעצמה כתבה לא תתעב אדומי כי אחיך הוא. וי"ל כנ"ל שאפילו בני ישראל אינם נקראים ממש על שם אברהם אלא בשם עברים, ולכן עכ"פ נתמעטו לגמרי מהאי). אברם אברהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הוי אומר בני נ נח.

נ נח נחמ נחמן מאומן