רבי נתן היה בחי' יהושע לרבינו הקדוש ואילו השמש שלו היה שמעון

 ב"ה

סוף פרשת בשלח

יז:טז וַיֹּ֗אמֶר כִּי-יָד֙ עַל-כֵּ֣ס יָ֔-הּ מִלְחָמָ֥ה לַֽי-הוָֹ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר.

ויאמר כי יד, בגמטריא מוהר"ן. ויאמר כי יד על ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. ויאמר כי יד על כס ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. ויאמר כי יד על כס י-ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא. כי יד על, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. בעמלק מדור (מלא) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בעמלק מדר דר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. כס י-ה מלחמה בעמלק מדר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

חז"ל דרשו למה כתוב י"ה. וי"ל שמלחמה זו עשה יהושע על עמלק שהוא זרעו של עשו, וזה יהושע – אותיות י"ה עשו.

והנה יהושע היה משרת משה רבינו. ושמעון היה משרת של רבינו נחמן, שמעון אותיות עשו מ"ן – מ"ן הוא ענין של מלחמתה של תורה, מחלקת לשם שמים, כמבואר  בליקוטי מוהר"ן תורה נו. וכן מ"ן ע"ה בגמטריא הוי"ה אדנ"י. והנה שמעון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן, ועכ"ז לא היה על ידו כי אם על ידי רבי נתן. ועיין בשיחות הר"ן אות מד: ואמר שיודע לבאר כל השמות של אותן שעמדו סביבו היכן הם רומזים. וביותר מרבי שמעון (פח) דבר הרבה. שמעון היא צרוף עו"ן מ"ש ולא רצה לבאר באור הדבר ואמר שצרוף הנ"ל זהו ממש כל ענינו ובחינתו של רבי שמעון, ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מלחמה בעמלק סוף פרשת בשלח - ולא על ידי נסים

 ב"ה

יז:ט ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי.

משה צוה את יהושע לצאת מן הענני הכבוד ולהלחם, וע' ברש"י פסוק יג: ולא הרגם כולם, מכאן אנו למדים שעשו על פי הדבור של שכינה, ע"כ. ועם כל זה כמה מקשים למה היו צריכים ללחום ולא היו משמידים אותם עם הענני הכבוד כמו שהיה אחר כך בנחל ארנון, או על ידי שום נס אחר. ועיין בספר המידות ערך מריבה קג ז"ל אין להתפלל על שום אדם שימות אפילו על מין, כי יותר טוב להרוג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ, וציינו שם לתוספות (ברכות ז.) שרבי יהושע בן לוי רצה לקלל ההוא מינא דהוה קא מצער ליה, אבל כאשר הגיע הרגע לקלל נפל לשינה, והבין שלאו אורח ארעא למעבד הכי, ורחמיו על כל מעשיו כתיב (תהלים קמה:ט) וכתיב (משלי יז:כו) גם ענוש לצדיק לא טוב, וכתבו התוס' עף על גב דהמינים וכו' מורידין ולא מעלין, היינו בידי אדם, אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם ולהטרידם\ולהטריחם ולהורגם בידי שמים, שלא כדרך בני אדם, ע"כ. ועוד ציינו להמושב זקנים על התורה (שמות ב:יד) ז"ל יותר איסור יש להעניש ולהמית את הגוי על ידי שם – דקשה להטריח ה' יתברך, מלהמיתו בידים, ע"כ, ומה שמשה רבינו הרג המצרי, תירץ שאותו מצרי היה חייב מיתה על אשת איש, ובכהאי גוונא שמצוהל הרגו מותר להטריח בידי שמים להורגו. ובספר חבצלת השרון תירץ שאין טרחא כלפי שמיא רק כאשר מקללים – אבל עיקר הרציחה על ידי שמים, אבל המקלל בשם כאילו הורג בידים (על פי הקהלות יעקב בב"ק סימן מה). ויכולים לפרש כן בדברי רבינו שכתב שאין להתפלל וכו', ומשמע שלהרגו בפירוש, אפילו על ידי שם, מותר.

אכן תוספות והמושב זקנים כללו בדבריהם כל עונש לא רק מיתה, ואילו רבינו הזהיר רק שלא להמית. ועיין בספר המידות ערך מריבה אות עו, למריבה, השכם והערב וכו' או כשאי אפשר לך לדון אותם, תתפלל עליהם והקדוש ברוך הוא יפילם, ואל תמסור אותם לשר, ע"כ, משמע דעונש בעלמא מותר. ולכאורה במלחמה זו נגד עמלק, אף על פי שלא כתוב אלא ויחלש, מיתה הוה.

והנה כל מלחמות של השם יתברך הם בשמו, כמו שכתוב באז ישיר, ה' גבור מלחמה ה' שמו (שמות טו:ג) ופרש"י ז"ל ה' שמו, מלחמותיו לא בכלי זיין, אלא בשמו הוא נלחם, כמו שאמר דוד (שמואל א:יז:מה) ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות, ע"כ. וכתיב בתהלים (כ:ח) אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר. ולכאורה גם אם השם יתברך היה הורגם על ידי העננים או נס אחר, זה נחשב על פי השם.

אכן במלחמה זו לכאורה לא היה על ידי שם השם, כי מבואר בסוף הפרשה ברש"י שאין השם שלם עד שימחה שמו של עמלק, ואפילו תומר שעכ"ז המלחמה עם שמות השם, עם כל זה יש לומר שכבר אין זה בכלל החילוק הנ"ל שההורג עם השם כמו ההורג בידים, כי כיון שאינו בא עם שם שלם, הוה יותר כמו מתפלל וכדומה. ואולי אפילו הכח של העננים, שודאי היו תקופים אפילו נגד עמלק, כמו שראינו שאחר פטירת אהרן והסתלקות העננים, רק אז באו להלחם עם ישראל, עם כל זה, לא היו תקופים נגד עמלק בכח שם שלם, ולכן יותר טוב להרוג אותם בידי אדם, ואפילו הציווי לא בא במפורש, לפירוש המושב זקנים.

 

נ נח נחמ נחמן מאומן

חיל אחז יושבי פלשת - הגיע הזמן שיקבלו שכרם משולם

 ב"ה

פרשת בשלח

טו:יד שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹֽשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת.

שמעו בגמטריא רבינו נחמן. פלשת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. עמים ירגזון חיל אחז ישבי, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

הראשי תיבות של: ירגזון חיל אחז ישבי פלשת בגמטריא נ נח ע"ה.

הסופי תיבות של: ירגזון חיל אחז ישבי פלשת, בגמטריא רבי נחמן מאומן, ובגמטריא רב נחמן בן פיגא ע"ה.

פרש"י ז"ל ישבי פלשת, מפני שהרגו את בני אפרים שמיהרו את הקץ ויצאו בחזקה, כמפורש בדברי הימים (א:ז:כא), 'והרגום אנשי גת', ע"כ.

הנה בודאי מגורת רשע היא תבואנו (משלי י:כד). כי מבואר בספר צדקת הצדיק מו, שהמעפילים בפרשת שלח, באו בחשבון שכל מה שבעל הבית יאמר עשה חוץ מצא, אף על פי שעוד לא נכנסו, ומשה רבינו אמר להם היא לא תצלח, ודייק שהיא לא תצלח, אבל אחרת דומה לו כן תצלח, כאשר כבר יצליחו ליכנס, אז שוב חל חוץ מצא, כי בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא (סוטה מט:) וחוצפתא מלכותא בלי תגא (סנהדרין קה.), התגא הוא רצון העליון, והמלכות הוא כנסת ישראל, שיהיה להם כח בעזות דקדושא לנצח על ארץ ישראל אפילו קודם עת פקודתה. ולכן בודאי באותה שעה חיל אחז יושבי פלשת, שאלו שיושבים עכשיו בפלשת יקבלו מגורתם, באותה מדה שמדדו, גמולם ישוב על ראשם ויתאבדו כליל מן הארץ, אכי"ר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו - פרשת בשלח

 ב"ה

פרשת בשלח

יד:טו ויאמר י' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו.

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. תצעק אלי, עם הב' תיבות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

ו'י-ה-ו-ה אל משה מה תצעק', הראשי תיבות יאממת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בגמטריא הפתק. הסופי תיבות של: מה תצעק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי, ושל ה' אל משה מה תצעק אלי דבר, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: משה מה תצעק אלי דבר אל בני בגמטריא רבי נחמן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' אל משה מה תצעק בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ויאמר י' אל משה מה תצעק בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: ויאמר י' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: מה תצעק, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מה תצעק אלי דבר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

אונקלוס תרגם: ואמר ה' למשה קבלית צלותך מליל עם בני ישראל ויטלון, ע"כ. ויש לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן תורה עה, שצריכים לדבר בתורה ותפלה עד שיהיה הגוף בטל ואפס, שיהא הגוף אחד עם הדיבור עיין שם [ועיין שם, ובתורה ותפלה יש ב' גוונים מחשבה וצעקה וכו' כי הצעקה בחי' חכמות בחוץ תרונה וכו' ובמשה כתיב ויצעק משה וכתיב וילך וידבר כו' שהיה מקהיל קהלות ברבים וזה בחי' חכמות בחוץ תרונה, ע"ש], ומבואר שם שהדיבורים של תורה ותפילה הם בחי' רגלים, ובבחינת צדק לפניו יהלך (תהלים פה) ועל ידי זה זוכין לבחי' ועמדו רגליו ביום ההוא על הזתים עיין שם.

הרי בזה שמשה צעק בבחי' מה, דהיינו באפיסת הגוף שלו, בודאי נתקבל תפילתו, שנעשה הכלי מחזיק הברכה כמבואר שם, וזה מה שהשם יתברך אמר לו, שמה שתצעק אלי, דבר עם בני ישראל, דהיינו כי בני ישראל הם כמו הגוף של משה רבינו, כי משה רבינו הוא הנשמה להם, ולכן הוא צריך להיות בשר אחד איתם (וכמבואר גם בתורה כב, שצריכים להיות בשר להצדיק שהוא בחי' עצם), על ידי דיבורי התפלה, כמו שהוא זכה לזה בפרטיות לעצמו, ואז ממילא יזכו ל'ויסעו' – לבחי' צדק לפניו יהלך ועמדו רגליו וכו'.

והנה תורה עה לא נכתב בתחילה על ידי רבי נתן, והוא השתדל לכתבה יותר מבואר, אכן הודה על שני דברים שלא זכה להבינם, בסוף התורה כתב שלא זכה להבין כלל הכוונה בזה שבתורה ותפילה יש ב' גוונים מחשבה וצעקה. – כי בכל התורה מדובר על דיבור, ואיך זה קשור למחשבה וצעקה, ולא אפילו פירש איזה בחי' של מחשבה, רק שהצעקות בחוץ. ובאד"ה ובחי' זאת, כתב וזה בחי' שותא דינוקא בשוקא דאבוה ודאימא ע' לעיל זה איני מבין כלל, ע"כ. ולפי מה שפרשנו אולי י"ל שהמחשבה הוא בחי' הצדיק עם הדיבור של העם. ולכן הביא ממשה רבינו ודוד שהיו מקהלים קהלות, כי הדיבור יצא מהעם, והם, הצדיקים בחי' משה ודוד, הנשמה והמחשבה. וזה כמו שהתינוק מדבר דבריו בשוק מה שלמד מאביו ואמו, והשוק הוא בחי' חכמות בחוץ תרונה, הנאמר אצל הקהילות שעשו משה ודוד, וכן השוק הוא בחי' חמוקי יריכיך של המחשבה, כי התינוק אין מבין מה שאומר, רק אומר מה ששמע, והמחשבה והכוונה בהם אינם אלא על ידי האבא והאמא, בחי' הצדיק. 

מפתחות:

מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו – לק"מ קצח דף קיא:.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כאיש אחד בלב אחד - צועקים בהתבודדות - פרשת בשלח

 ב"ה

פרשת בשלח

 

יד:י ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י'.

ופרעה בגמטריא רבי נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ויצעקו בגמטריא רפ"ב. והנה מצרים נסע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. בני ישראל אל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים.

הראשי תיבות של: ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם, ושל: הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם ואת, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של:והנה מצרים נסע אחריהם וייראו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו, בגמטריא נחמן ע"ה.

הסופי תיבות של: וישאו בני ישראל את עיניהם והנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י', בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישאו בני ישראל את עיניהם והנה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אחריהם וייראו מאד ויצעקו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י', בגמטריא נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: ישראל את עיניהם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: וישאו בני ישראל את ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבת של: ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את, עם הו' תיבות ושני כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל, עם הי' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל נסע אחריהם בלב אחד כאיש אחד, ע"כ. וראיתי בשם האבני נזר, שלכן יראו בני ישראל. ופירש שבעצם הם נפרדים לגמרי זה מזה, וכאן על ידי שהיה להם רצון שוה היו כאיש אחד, אבל אצל בני ישראל רש"י פירש (בפרשת יתרו עה"פ ויחן שם ישראל) כאיש אחד בלב אחד, שבשרשם הם אחד, ורק צריכים להשיג רצון אחד. וראיתי כעין מה שאפרש, כי איש הוא על פי הדעת, כמו שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז', שצריכים למלאות את האדם עם בני אדם, דהיינו בני דעת עיין שם. ובתורה לג רבינו הורה שצריכים לקשר הלב להדעת, שהלב יהיה ברשותו, שיכופף את יצרו, עיין שם. וכאיש גבורתו (והוא ענין תיקון הברית עיין תורה יא), ועיקר הגבורה הוא בלב (לק"מ תנינא תורה מג, ובעוד מקומות, ועיין תורה עב, גבורה תמן ס"א דאיהו יצר הרע). וזה מש"כ אצל בני ישראל כאיש אחד בלב אחד, ולהיפוך במצרים.

פרש"י ז"ל ויצעקו, תפשו אמנות אבותם, באברהם הוא אומר (בראשית יט:כז) אל המקום אשר עמד שם, ביצחק (בראשית כד:סג) לשוח בשדה, ביעקב (בראשית כח:יא) ויפגע במקום, עכ"ל. ויש לדייק מכאן שהאבות היו צועקים בתפלתם, וההתבודדות של ויצא יצחק לשוח בשדה, לא היה רק שקט והתבוננות, אלא צעקות. ותמיד בהתבודדות לחפש את הנקודות טובות, כמו שרבינו הורה בתורה רפ"ב – בגמטריא ויצעק"ו.

מפתחות: ופרעה הקריב – לקמ"ת יג, עט. ל"ה יו"ד א' יין נסך ד:כד, עכו"ם כד, אה"ע כתובות יט, אשות ד:יט. עלים לתרופה מכתבי מוהרנ"ת עה, צח. מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה קכא, קלג, קמו. ימי שמואל ח"א הקדמה שניה, ח"ב פרק נד. סיפורים מר' שמואל הורוויץ ג'. נתיב צדיק פה, צז, קי.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת בשלח - רמזים על רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן מתוך ספר לקוטי נ נח

ב"ה

בשלח

יג:יז ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, הראשי תיבות של פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ הם בגמטריא נחמן, והמלה שלאחרי זה - פלשתים ע"ה, בגמטריא ראש השנה, רמז שעיקר יציאת מצרים זה להגיע לרבינו נחמן בראש השנה.

ועוד 'כי קרוב הוא' סופי תיבות יב"א ראשי תיבות ישראל בער אודסר.

ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא, אותיות היסוד (האותיות שלפני הסופי תיבות) עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יג:יט ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלקים אתכם והעליתם את עצמתו מזה אתכם. "ויקח משה את עצמות" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן עם הג' כוללים (דהיינו ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן עם הג' כוללים). "עצמות יוסף עמו כי" הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם החמשה תיבות. "השבע השביע את בני ישראל" הסופי תיבות עם שני כוללים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של: אתכם והעליתם את עצמתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתכם והעליתם את, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פקד יפקד 'אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם' הסופי תיבות ע"ה בגמטריא התקע"א --- השנה שרבינו הקדוש נפטר, רמז גדול שצריכים להעלות את ציון רבינו לארץ!

והראשי תיבות של עצמתי מזה אתכם, במספר 111 שנה אחרי פטירת רבינו – התרפ"ב – השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש מרבינו, שהוא ממש מראה איך שעצמות רבינו איתנו!

"עצמתי מזה" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ףץ ע"ה.

פרש"י ז"ל "לאחיו השביע כן" ע"ה בגמטריא זה נ נח נחמ נחמן מאומן.

יג:כב לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם. לא ימיש בגמטריא ברסלב אומן. הענן – הוא הננ"ח - בחילוף ע' לח' באותיות הגרון אהח"ע, יומם ע"ה בגמטריא אומן. הסופי תיבות של 'עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם' בגמטריא נ נח נחמ נחמן (מ)אומן ע"ה. וכן הס"ת של 'ימיש עמוד הענן' בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

יד:ב דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים. 'פי החירת בין מגדל' הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והר"ת של 'פי החירת בין מגדל ובין הים' בגמטריא מאומן ע"ה. וכן ב'ין מגדל' בגמטריא מאומן. והס"ת של 'פי החירת בין מגדל ובין הים' בגמטריא פתק. והגמטריא של 'החירת בין' עם התיבות – התרפ"ב – השנה שסבא קיבל את פתק.

יד:ט על פי החירת' לפני' בעל' צפן' ס"ת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יד:טו ויאמר 'י-ה-ו-ה אל משה מה תצעק' אלי דבר אל, הראשי תיבות יאממת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והסופי תיבות של כל הנ"ל בגמטריא הפתק.

יד:כז וישב הים לאיתנו, פרש"י לתקפו. לאיתן – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ופרש"י לתקפו, אותיות פתק!

יד:לא ויאמינו בה' ובמשה עבדו – אז ישיר משה. עבדו זה ע"ב ד"ו, ע"ב בגמטריא חסד, ד"ו בגמטריא י', היינו העשרה מיני נגינה שהם כלולים בשם של הצדיק בחי' משה והם השיר של חסד, ולכן מיד אחר כך כתיב, אז ישיר משה, שלעתיד ישירו כבר את שם הצדיק בחי' משה כנ"ל.

טו:י צללו כעופרת במים אדירים, הס"ת ותמ"מ עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

טו:יב נטית ימינך תבלעמו ארץ. בסופי תיבות של התיבה הראשונה ואחרונה ת"ץ ע"ה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובפנים הסופי תיבות כ"ו - גמטריא שם הוי"ה ב"ה.

טו:טז עם זו קנית, זו קנית עם האותיות והכולל בגמטריא פתק.

טז:ז ונחנו מה, ונחנו, אותיות נ נח וו – מה. והרי בשמונה עשרה, בברכה הראשונה, אנחנו אומרים "למען שמו באהבה" למען שמו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן מה, באהבה בגמטריא וו עם האותיות והכולל.

למען נ נח!

ב"ה

תקעו. ונחנו מה (בשלח, שמות טז:ז), ונחנו, אותיות נ נח וו – מה. והרי בשמונה עשרה, בברכה הראשונה, אנחנו אומרים "למען שמו באהבה" למען שמו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן מה, באהבה בגמטריא וו עם האותיות והכולל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

וישב הים לאיתנו

ב"ה

תקעה. פרשת בשלח (שמות יד:כז) וישב הים לאיתנו, פרש"י לתקפו. לאיתן – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ופרש"י לתקפו, אותיות פתק!

ואגב בענין קשין זווגו של אדם כקריעת ים סוף, יש לפרש דהרי המים היו אחד, וצריכים לקרוע אותם לשנים, ואחר כך עוברים בהם כל בני ישראל. וכן לענין הנשואין, (והרי הזוהר אומר שבתחילה הנשמות של האיש והאשה היו ביחד ובאים לעולם בנפרד), שעד שהאדם יכול להתחתן ולהתחבר עם בן זוגו, הוא צריך לישבר לרסיסין, ועוד יעבר עליו ועליהם הרבה הרפתקאות, ודוקא אלו הדברים שבונים את הזוג להיות שלמים ביחד.

נ נח נחמ נחמן מאומן