Posts
ב"ה
יז:ט ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש
הגבעה ומטה האלקים בידי.
משה צוה את יהושע לצאת מן הענני הכבוד
ולהלחם, וע' ברש"י פסוק יג: ולא הרגם כולם, מכאן אנו למדים שעשו על פי הדבור
של שכינה, ע"כ. ועם כל זה כמה מקשים למה היו צריכים ללחום ולא היו משמידים
אותם עם הענני הכבוד כמו שהיה אחר כך בנחל ארנון, או על ידי שום נס אחר. ועיין
בספר המידות ערך מריבה קג ז"ל אין להתפלל על שום אדם שימות אפילו על מין, כי
יותר טוב להרוג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ, וציינו שם לתוספות (ברכות
ז.) שרבי יהושע בן לוי רצה לקלל ההוא מינא דהוה קא מצער ליה, אבל כאשר הגיע הרגע
לקלל נפל לשינה, והבין שלאו אורח ארעא למעבד הכי, ורחמיו על כל מעשיו כתיב (תהלים
קמה:ט) וכתיב (משלי יז:כו) גם ענוש לצדיק לא טוב, וכתבו התוס' עף על גב דהמינים
וכו' מורידין ולא מעלין, היינו בידי אדם, אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם
ולהטרידם\ולהטריחם ולהורגם בידי שמים, שלא כדרך בני אדם, ע"כ. ועוד ציינו להמושב
זקנים על התורה (שמות ב:יד) ז"ל יותר איסור יש להעניש ולהמית את הגוי על ידי
שם – דקשה להטריח ה' יתברך, מלהמיתו בידים, ע"כ, ומה שמשה רבינו הרג המצרי,
תירץ שאותו מצרי היה חייב מיתה על אשת איש, ובכהאי גוונא שמצוהל הרגו מותר להטריח
בידי שמים להורגו. ובספר חבצלת השרון תירץ שאין טרחא כלפי שמיא רק כאשר מקללים –
אבל עיקר הרציחה על ידי שמים, אבל המקלל בשם כאילו הורג בידים (על פי הקהלות יעקב
בב"ק סימן מה). ויכולים לפרש כן בדברי רבינו שכתב שאין להתפלל וכו', ומשמע
שלהרגו בפירוש, אפילו על ידי שם, מותר.
אכן תוספות והמושב זקנים כללו בדבריהם
כל עונש לא רק מיתה, ואילו רבינו הזהיר רק שלא להמית. ועיין בספר המידות ערך מריבה
אות עו, למריבה, השכם והערב וכו' או כשאי אפשר לך לדון אותם, תתפלל עליהם והקדוש
ברוך הוא יפילם, ואל תמסור אותם לשר, ע"כ, משמע דעונש בעלמא מותר. ולכאורה במלחמה
זו נגד עמלק, אף על פי שלא כתוב אלא ויחלש, מיתה הוה.
והנה כל מלחמות של השם יתברך הם בשמו,
כמו שכתוב באז ישיר, ה' גבור מלחמה ה' שמו (שמות טו:ג) ופרש"י ז"ל ה'
שמו, מלחמותיו לא בכלי זיין, אלא בשמו הוא נלחם, כמו שאמר דוד (שמואל א:יז:מה)
ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות, ע"כ. וכתיב בתהלים (כ:ח) אלה ברכב ואלה בסוסים
ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר. ולכאורה גם אם השם יתברך היה הורגם על ידי העננים או
נס אחר, זה נחשב על פי השם.
אכן במלחמה זו לכאורה לא היה על ידי שם
השם, כי מבואר בסוף הפרשה ברש"י שאין השם שלם עד שימחה שמו של עמלק, ואפילו תומר
שעכ"ז המלחמה עם שמות השם, עם כל זה יש לומר שכבר אין זה בכלל החילוק
הנ"ל שההורג עם השם כמו ההורג בידים, כי כיון שאינו בא עם שם שלם, הוה יותר כמו
מתפלל וכדומה. ואולי אפילו הכח של העננים, שודאי היו תקופים אפילו נגד עמלק, כמו
שראינו שאחר פטירת אהרן והסתלקות העננים, רק אז באו להלחם עם ישראל, עם כל זה, לא
היו תקופים נגד עמלק בכח שם שלם, ולכן יותר טוב להרוג אותם בידי אדם, ואפילו הציווי
לא בא במפורש, לפירוש המושב זקנים.
