Likutay Moharan - Volume 2 - Torah-teaching 123

Mikva Does Not Harm at All

He said: A mikvah [ritual bath] does not harm at all. And the doctor who tells him that a mikveh harms is not a doctor at all. On the contrary, immersion in a mikva is very good for the health of the body, for there are many small pores in a person’s body, which are the pores of sweat, through which sweat comes out from a person. And they need to be opened, for if the sweat pores are blocked, one can become weak and fall into weakness, Heaven forbid. And through immersion in water, the sweat pores are opened, and this is very good for the health of the body. Only that the water should not be too cold, for then the water hardens the aforementioned pores. But when the water is not too cold, then immersion in it is very good. Also, it has already been explained that the services and ascetic practices, which are called hariwani [hardships], do not harm at all. And one whom the service and ascetic practices harm, this is only because of haughtiness.

Blossoms of the Spring - Letter 20

Letter 20

B.H., 27 Adar 2, 719 (Monday, 6 April, 1959).

My heart my heart light of my eyes, Mr. Z. Shazar, the sweet and pleasant, who longs and desires to dwell in the tent of the truth which is found in the mountain of gold and fortress of jewels[1], fortunate is his lot. Abundant Shalom to him and to his household and to all of his company for true and eternal lengthy days, amen.

Our awesome Rebbe o.b.m. once said to Rabbi Nussun o.b.m., "Ich <I> hub <have> ayech arayen ginart in zak arayen <grasped/taken you into inside my sack>," Rabbi Nussun replied, "far bund mich goot <tie me well>!"[2]

Hartziger <of the heart> bruder <brother> givald <alas, woe, far out – an exclamation to bring to attention>, vus shvaygen mir <why are we silent>, az <when> mir <we> hubin <have> azellicheh zoacheh givven <merited to such a thing>, that we came to this world at this time[3] when there shines such a Light of Lights of the most pristine immaculate brilliance, such an awesome novelty of novelties that never was in history, and he is undisclosed, and very hidden and concealed from all the worlds, and we merited with the wondrous kindnesses of Hashem at this time in our days, in our days in the utter deluge of darkness, and void, and emptiness[4] there is already found such a novel new secret which gives life and sustains all the souls of the world even the most deplorable that there is no more execrable than them – with every single word, and he reveals and informs every one wherever he is, wherever he is, at all times at every moment, that Hashem is by him, and with him, and very extremely close to him. We are fortunate, how good is our portion etc.[5] that we know of such supreme treasures. Awaken and sing in praise dwellers of the earth[6], what can we say, what can we speak, what can we reply/return to Hashem for all He has bestowed upon us[7] that he gave us life – sick and weak with ailments of the soul like ourselves in these generation, with such holy delicacies, with seven responders (-restorations) of reason (-taste)[8], which can give life and revive (with them) all the souls of the world. And if we repeat and say we are fortunate etc. thousands and myriads of myriads of times on this – it would not suffice. The Master of Kindness should (/will) satiate us from His abundant goodness which is hidden in store etc. and we will sing praises and be joyous all our days![9]

The true tzadik, he inclines towards kindness[10] always and finds good in each one of Israel, because he knows how to gather all the aspects of good hairs[11] that are found in each one of Israel, as long as they are called by the name of Israel, and through this he engages in healing each one, and even if one is very extremely sick in the illness of his soul, because he (the tzadik) finds in him as well good points, the aspect of hairs, that is, what he (the invalid) extracted himself a hairbreadth from bad to good, and through this he (the tzadik) draws even upon him intellect and constrictions[12], until he (the tzadik) imbues him (the invalid) as well with hasagos Eloakus (conceptions of the Divine)[13], this being the main greatness of the tzadik, when he is able to heal even the very most sick! Because the more overly sick the person is – he needs an overly greater doctor[14]. And this good point of a hairbreadth that each one has is the aspect of a conduit and vessel through which the tzadik extends even upon him hasugos <conception of the> Eloakus <Divine>.[15]

The main love and unity is through the aforementioned hairs, through not looking at the bad in his friend just striving with all one's ability to find in him something good. Even if it seems to him that his (friend's) bad is very hefty, even still he should search and find in him at any rate, good hairs[16].

The main labor of the true tzadik is to draw hasagos (conception of the) Eloakus (Divine) in his students through wondrous ways, until they can illuminate (it) in their students, and the students of their students for all future generations, until they all know Hashem, and through this it is possible to give life to the entire world, and each one can understand and cogitate aitzos (-pointers) and ways to draw close to Hashem Yisburach until he merits to hasugos (conception of the) Eloakus (Divine).[17]

The main alienation of Israel from their Father in Heaven, and the main aggregate total of all the defects and the lengthening of the exile, is all due to the great hiddenness of the disappearance of the light of the true tzadik who is the splendor, and the beauty, and the grace, and the magnificence of Israel, and he is the Rosh <head of the> Bayis <house>. And through the strife and calumny this great and holy light is hidden from us, and then the aspect of the Rosh <head of> Kul <all> Chootzoas <outdoors – in contradistinction to the holiness of the house> the Rav of the Kleepu <husks, evil forces> comes to bear, as it is written (Lamentations 4:1), "The holy gems are poured out at Rosh <head of> Kul <all> Chootzoas <outdoors – translated in context as: at every street corner>, and through this the name of Hashem is hidden, and the me-oaray <luminaries of> ohr <light> depart and the me-oaray <luminaries of> aish <fire> prevail![18]

The essence of the elongation of the exile is what the falsehood intensifies severely almost without limit Heaven forbid, because the sitra achru <other side – the evil realm> which is the falsehood has spread out to the length and breadth, and all that there is revealed some truth in the world to draw close through it to Hashem Yisburach, the falsehood immediately connives with its schemes to confuse it, and to conceal it, and to turn it around to its very antithesis![19]

The main mercy that is needed to have mercy on Israel is to instill in them the truth, and to extract them through this from sins, and to draw them close to Hashem Yisburach.[20]

When the darkness surrounds a person very much and encompasses him from every side, but he turns himself just to the truth, (and) through this Hashem Yisburach clears the darkness from him and illuminates for him.[21] And if the truth is discarded to the ground now and it is forbidden to reveal it publicly, even still it is the truth, and (Proverbs 12:19) "truthful speech is set forever."[22]

Every one, according to how much he recognizes in his soul, the enormity of his shortcomings, and his utter alienation that he has so much distanced from Hashem Yisburach, so too he needs specifically to draw close to the true Rebbe of the very, very greatest stature, because the smaller he is – he needs an overly greater true Rebbe.[23]

The holier the tzadik is and very extremely lofty, so too he is able to lower himself very exceedingly to raise even the nethermost, who are ensconced in an overly low level. And this is the main perfection of his lofty prominence.[24]

There is a tzadik so great, and awesome, and wondrous awesome novelty that he can extract all the ten types of (poisonous) arrows[25] in which are included all the types of transgressions, and sins, and willful sins, and all types of defects of the bris (-circumcision, covenant) that are in the world may the Merciful One save us, entirely everything, he can draw back in return, and extract, and rectify everything, and only he knows how to heal the Queen's daughter completely.[26] "Be strong and courageous," it is worthy to go and to crawl on hands and feet to be grasped in his wings, in order that there should be hope for our fate[27] and our souls will be our spoils (-saved and spared[28]).[29]

To my great chagrin I did not merit to write now for such a long time, because truthfully I was almost not of sound mind from the utter prodigious hardships and troubles which transpired over me (may they) not (happen) upon you, and the Holy One Blessed He gave me the strength of iron to bear the yoke of such suffering which is impossible to describe. And even still his honorable prominence was engraved in the tablet of my heart at all times every day and he didn't leave my memory, as he already knows.

The transcriber, who mentions him (in prayer) for benefit every single day, solicits his wellbeing and his success in truth with all (my) heart and soul.

Yisroel Dov Odesser – 28 Ben Atar, Tel Aviv.

מכתב כ

ב"ה, כ"ז אדר ב' תשי"ט

ליבי ליבי נהורא דעיני, מר ז. שזר, המתוק ונעים, המתגעגע ומתאווה לגור באוהל האמת שנמצא בהר של זהב ומבצר של מרגלית, אשרי חלקו. שלום רב לו ולביתו ולכל הנלווים אליו לאורך ימים אמיתיים ונצחיים, אמן.

רבנו הנורא ז"ל אמר פעם לרבי נתן ז"ל: "איך האב אייך אריין גינארט אין זאק אריין"(אני תפסתי אתכם בשק שלי), ענה רבי נתן ואמר: "פאר בונד מיך גוט" (קשור אותי היטב)!

הרציגער ברודער גיואהלד, וואס שוייגען מיר. אז מיר האבין אזעלכעס זוכה גיוועהן (אהה אחי לבבי, מה אנו שותקים כשזכינו לדבר כזה), שבאנו לזה העולם בזה הזמן שמאיר אור האורות צח הצחצחות כזה, חידוש שבחידושים נורא כזה שעדיין לא היה מימות עולם, והוא כמוס ונעלם ונסתר מאד מכל העולמות, ואנחנו זכינו בנפלאות חסדי ה' בעת הזאת בימינו בימינו אלה בעצם קצף החושך ותוהו ובוהו נמצא כבר סוד חידוש חדש כזה המחייה ומקיים כל הנפשות שבעולם אפילו הגרועים ביותר שאין גריעות מהם - בכל דיבור ודיבור, ומגלה ומודיע לכל אחד בכל מקום שהוא, בכל מקום שהוא, בכל עת ורגע, כי ה' איתו ועימו וקרוב אליו מאד מאד. אשריינו מה טוב חלקנו וכו' שאנו יודעים מאוצרות נשגבות כאלה. הקיצו ורננו שוכני עפר, מה נאמר, מה נדבר, מה נשיב לשם כל תגמולוהי עלינו שהחיה אותנו - חולים וחלושים בחולי הנפש כמונו בדורות הללו, במטעמים קדושים כאלו, בשבעה משיבי טעם שיכולים להחיות ולהשיב בהם כל הנפשות שבעולם. ואם נכפול ונאמר אשריינו וכו' אלפים ורבי רבבות פעמים על זה - לא יספיק. בעל החסד ישביענו מרוב טובו הצפון וכו' ונרננה ונשמחה כל ימינו!

הצדיק האמת הוא מטה כלפי חסד תמיד ומוצא טוב בכל אחד מישראל, כי יודע ללקוט כל מיני שערות טובות שנמצא בכל אחד מישראל כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, ועל ידי זה הוא עוסק ברפואות כל אחד ואפילו אם הוא חולה גדול מאד מאד בחלי הנפש, כי הוא מוצא בו גם כן נקודות טובות בחינת שערות, דהיינו מה שמנתק עצמו מרע לטוב כשערה, ועל ידי זה ממשיך גם עליו שכליות וצמצומים עד שמכניס בו גם כן השגות אלוקות, שזהו עיקר גדולת הצדיק, כשיכול לרפאות גם החולה הגדול ביותר, כי כל מה שהחולה גדול ביותר - צריך רופא גדול ביותר. וזאת הנקודה טובה כחוט השערה שיש בכל אחד הוא בחינת צינור וכלי שהצדיק ממשיך על ידו גם עליו השגות אלוקות.

עיקר האהבה ואחדות על ידי השערות הנ"ל, על ידי שאין מסתכלין על הרע שבחברו רק משתדלין בכל כוחו למצוא בו איזה טובה. אפילו אם נדמה לו שרעתו רבה מאד, אף על פי כן יחפש וימצא בו שערות טובות על כל פנים.

עיקר יגיעת הצדיק האמת הוא להמשיך השגות אלוקות בתלמידיו בדרכים נפלאים, עד שיוכלו להאיר בתלמידיהם , ובתלמידי תלמידיהם לדורות עולם, עד שכולם ידעו את ה', ועל ידי זה יכולין להחיות את כל העולם כולו, וכל אחד יכול הבין ולהשכיל עצות ודרכים להתקרב לה' יתברך עד שיזכה להשגות אלוקות.

עיקר התרחקות ישראל מאביהם שבשמים, ועיקר כלל כל הפגמים ואריכת הגלות, הכל על ידי ההעלמה הגדולה שנתעלם אור הצדיק האמת שהוא הפאר והיופי והחן וההידור של ישראל והוא הראש בית. ועל ידי המחלוקת והקטגוריא נעלם אור הגדול והקדוש הזה מאיתנו, ואזי מתגבר בחינת הראש כל חוצות רב דקליפה, כמו שכתוב "תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות", ועל ידי זה נתעלם שם ה' ונסתלקו המאורי אור וגברו המאורי אש!

עיקר אריכת הגלות הוא מה שמתגבר השקר מאד כמעט בלי גבול חס ושלום, כי הסטרא אחרא שהוא השקר התפשט לאורך ולרוחב, וכל מה שמגלין איזה אמת בעולם להתקרב על ידו לה' יתברך, השקר מתנכל בתחבולותיו תכף לבלבלו ולהסתירו ולהפכו אל ההפך ממש!

עיקר הרחמנות שצריכים לרחם על ישראל הוא להכניס בהם אמת, ולהוציאם על ידי זה מעוונות ולקרבם לה' יתברך.

כשהחושך מסבב מאד את האדם ומקיפו מכל צד, והוא פונה עצמו רק אל האמת, ועל ידי זה ה' יתברך מפנה החושך ממנו ומאיר לו. ואם האמת מושלך ארצה עתה ואסור לגלות בפומבי, אף על פי כן האמת הוא כן, ושפת אמת תיכון לעד!

כל אחד כפי מה שיודע בנפשו גודל פחיתותו וגודל ריחוקו שנתרחק מאד מה' יתברך, כמו כן הוא צריך דייקא להתקרב להרבי והמנהיג אמת הגדול במעלה מאד מאד, כי כל מה שהוא קטן ביותר, הוא צריך רבי אמיתי גדול ביותר.

כל מה שהצדיק קדוש ביותר וגבוה מאד מאד, כמו כן הוא יכול להוריד את עצמו מאד מאד להגביה אפילו התחתונים, המונחים בשפל המדרגה ביותר. וזה עיקר שלמות מעלתו הגבוה.

יש צדיק גדול ונורא וחידוש נפלא ונורא כזה שהוא יכול להוציא כל העשרה מיני חיצים שבהם כלולים כל מיני חטאים ועוונות ופשעים וכל מיני פגם הברית שבעולם רחמנא ליצלן, הכל כאשר לכל הוא יכול לחזור ולהמשיך ולהוציא ולתקן הכל, ורק הוא יודע לרפאות את הבת מלכה בשלמות. "חזק ואמץ", ראוי לילך ולרחוש על ידיים ורגליים להתאחז בכנפיו, למען תהיה תקוה לאחריתנו והיתה לשלל נפשנו.

---

[1] This is the place where the lost-captive princess was taken, see the first Story of Ancient Times from Rabbi Nachman. The fact that Saba says that the tent of truth is found there is a very deep insight into the story which needs great contemplation. In the introduction to the stories Rabbi Nussun says that this mountain of gold etc. is alluding to the great wealth which is needed for highest contemplation of the Torah, as revealed by Rabbi Nachman in Likutay Moharan, Torah-teaching 60, and Rabbi Avraham ben HuRan in Chuchmu and Tevuna (5:4 and 7) goes further to suggest that it is a fitting description of the Holy of Holies, which is congruous with what Saba wrote here. This means that in its very own home the holiness is held captive and must be freed.

It might be possible that reaching the Mountain is the aspect of attaining personal peace delineated in Likutay Moharan, Torah-teaching 14 (and correlating the second levels of unifications revealed by the Ramchal in his Kitzur Kavanos) which sets the stage for the services of the Temple, and freeing the Princess would be the universal peace delineated there (and correlating the third and ultimate unification revealed by the Ramchal). There are many correlations to support this, but here is not the place to develop this.

In the book Liroas Bi-Ebay Hanachal, Michoel Barzel recounts (Chapter on Faith in the Sages) that Saba once said that it is a valuable thing to search for the Mountain of Gold etc., he also said that he had found the Lost Princess and took her out, and then added that he had killed his evil inclination and it would not return again.

[2] See more about this in Siach Sarfay Kodesh 2:129.

[3] Ullim Litroofuh, letter 304.

[4] Geneses 1:2.

[5] Beginning of the Morning Prayers.

[6] Isaiah 26, see Likutay Moharan, volume 2, 7:7.

[7] Based on Psalms 116:12 where it is in the singular.

[8] Proverbs 26:16.

[9] Ullim LiTroofuh, letter 90.

[10] This is one of the 13 Attributes of Mercy as expounded in Tractate Rosh Hashana 17a.

[11] Even as slight as a hairbreadth.

[12] The supernal wisdom is so vast so that in order for one to grasp anything it must be constricted. See Likutay Moharan, Torah 30.

[13] Oatzar Ha-yeeruh, Tzadik 265 from Likutay Halachos referenced further on. End of Letter 17.

[14] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 2, Nizeekin 4:10.

[15] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 2, Nizeekin 4:11. Oatzar Ha-yeeruh, Peace and Unity, Love of Friends, and to Judge Everyone Favorably 55.

[16] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 2, Nizeekin 4:11.

[17] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 2, Nizeekin 4:12.

[18] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 1, Maitzrunoos 4:9,12,13.

[19] Oatzar Ha-yeeruh, Truth 13 (from Likutay Halachos, Yoareh Daya, Laws of the Signs of Animals and Beasts 4:15).

[20] Oatzar Ha-yeeruh, Truth 11 (from Likutay Halachos, Orach Chaim, Chanuka 7 in the addendum).

[21] Oatzar Ha-yeeruh, Truth 10 (from Likutay Halachos, Orach Chaim, Rosh Hashana 1).

[22] Ullim Litroofuh 159.

[23] Kitzur Likutay Moharan 30; Likutay Aitzoas, Tzadik 38; Letter 2, 19.

[24] Oatzar Ha-yeeruh, Tzadik 280 (from Likutay Halachos, Even Hu-ezer, Piryu Virivyu 2.

[25] See the Stories of Rabbi Nachman, Story 13 of the Seven Beggars, day six, the beggar without hands.

[26] Oatzar Ha-yeeruh, Tzadik 281 (from Likutay Halachos, Orach Chaim, Rosh Hashana 3:10).

[27] As in Jeremiah 31:16.

[28] As in Jeremiah 39:18 and elsewhere.

[29] Ullim Litroofuh, letter 159. Blossoms of the Spring, Letter 71.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Blossoms of the Spring - Letter 13

Letter 13

B.H., 24 Av 718 (Sunday, 10 August, 1958).

In honor of the apple of my eye, Mr. Z. Shazar, who looks expectantly to the tzadik and seeks his wisdom which is concealed[1] from all eyes and hidden, Shalom, and true life for lengthy days.

The time goes and rumbles, and runs, and flies exceedingly, and the body – it is possible that now its day has come. Be strong and courageous to flee with alacrity to the tzadik the true chuchum <sage> who is such a great expert doctor that he can remove all the ten types of arrows which the Samech Mem (-first two letters of the name of Satan) and his troops shot into our minds and our hearts, and heal us completely with the ten types of melody[2].

Most of the civilized world are extremely astray from the way of truth with all types of misleading, and contortions, and foreign ideas, and prevaricated reasoning of falsehood and error, and they err mamash (actually, very much so) in the dessert and straights of death, and not only that, they have no sentience whatsoever that they are straying in the dessert, but on the contrary, it seems to them that this is the main civilization.[3]

And behold the Baal Tefeeluh (Prayer Leader/Master – see the Legendary Tales of Rabbi Nachman of Breslov, Story 12) whose every matter, and though, and deed was just for the true and eternal tachlis (purpose, end), and was always engaged in prayers, and songs, and praises to Hashem Yisburach, was situated outside of the habitat of civilization, except that he would frequently enter the habitat in order to draw people close to the service of Hashem Yisburach, and he would speak appealingly to their hearts at length such words of arousal until his words would enter their ears, and whoever reconciled with him, immediately he would lead him to his place that he had outside of the habitat, because most of the people of the habitat of civilization are extremely distant from the true tachlis (purpose, end). And all the conduct of the Bal Tefeeluh and his men were mamash the opposite of the customs of the civilized world, where most of them are drawn after the vanities of the world, and its delights and its desires, so therefore the place of the Baal Tefeeluh and his men was outside of the habitat.[4]

From the time the great storm wind completely mixed up and turned over the entire world from its true order, and all the people of the world were mixed up, and separated, and divided into various factions regarding the (philosophical) inquiry of what the tachlis (ultimate purpose, end) is, and they all strayed and got very extremely complexly lost through their bad desires which led them astray to alien fallacious views of folly and error. Some of them deviated errantly and they said that the main tachlis is honor – to overly chase after honor and to attain it, Heaven forbid, and they had indicative evidence, and proofs, and reasoning for this. And some said that the main tachlis is murder, and anger, and cruelty, and strength (-stoniness) of heart. And some said that the main tachlis is intercourse, and they also had many logical reasons for this. And so too all the factions which got very befuddled and went wrong in the matter of the tachlis, and each one of them had many logical reasons for their mistake, to the extent that it was possible to truly be mistaken in them. And more than all of them, they (-one faction) went wrong and they were very warped - the faction which chose for themselves that money is the tachlis, to the extent that they made money into idolatry and into an all out deity, Heaven forbid, and all hierarchy and importance by them was just according to the money, and someone who does not have but a little money, and particularly someone who is completely poor, isn't at all classified as human, according to the folly of their view. And fortunate is the holy faction whose view concurred to the real true tachlis, and they said that the main tachlis is just to engage in prayer and to be humble, and low key etc., and they chose for themselves the Baal Tefeeluh as king, for he was an extremely great and holy tzadik. And through the Baal Tefeeluh and his faction all the factions were rectified and extricated from their folly and mistakes, and they returned in repentance, and the entire world returned completely to the tachlis (paragon) of its rectification.[5]

The true tzadik who is the Baal Tefeeluh, who works to draw people close to Hashem Yisburach, resides with his men outside the habitat, that is, because all his residing and his conduct are certainly the complete opposite of the ways of the habitat of civilization whose activity for the most part is void, and they chase after the excesses, and are taken up in the vanities of the times. However, the tzadik and his men are completely distant from all this, and suffice with what they have, and particularly in regard to clothing and garments they are not fastidious whatsoever, and it is like they reside totally outside the habitat of civilization mamash, in all their views and their behavior, and they engage just in prayer, and songs, and praises to Hashem Yisburach, and repentance, and confessions, and fasting etc.. And by these men all the great devotions of the service of Hashem, which most of the world consider to be a very difficult ordeal to accept upon themselves such devotion, but to them all this is more precious than all the exquisite delights of the world, because they have exquisite delight from a severe mortification or from a fast and so forth more than all the delights of the world. However, even though they reside outside the habitat, even still they come in to the habitat every time in order to draw more people close to the service of Hashem Yisburach.[6]

There are such foods (probably they are spiritual), that when one merits to eat and taste from these foods, one immediately casts away the desire for money, and perceives the utter stench of money, which is putrid like actual excrement, to the extent that one is extremely embarrassed with the money, and the money is the greatest shame of all shame, and whoever has more money is more embarrassed, and also the lower echelons and those lacking money are also ashamed of themselves for being so small in their own eyes because of the lack of money, because now it is revealed to them that on the contrary, the money is the main embarrassment. And therefore the wealthy are more overly embarrassed, and they hide themselves in the underground hollows from the magnitude of the shame that everyone is ashamed before his friend, to the extent that they cannot lift their faces whatsoever because of the shame, because these foods have in them this segooluh (-propitious property) that through them people abhor money with absolute abhorrence, and they cast away their idolatrous silver and idolatrous gold, as it will be in the future.[7]

The transcriber, who mentions him (in prayer) for benefit always, and supplicates for his well-being and his success.

Yisroel Dov Odesser

---

[1] Tzifoonu – similar to the word used for "looks expectantly" – tzoafeh.

[2] See Rabbi Nachman's Story of Ancient Times of the Seven Beggars – the sixth day with the holy beggar without hands.

[3] Rimzay Hamaseyos, Story 12 of the Baal Tefeeluh.

[4] Ibid - Rimzay Hamaseyos.

[5] Ibid – Rimazy Hamaseyos (Likutay Aitzos, Mahadura Basru, Yiru ViAvoadas Hashem 40).

[6] Ibid – Rimzay Hamaseyos (Likutay Aitzos, Mahadura Basra, Tzadik 80).

[7] Ibid – Rimzay Hamaseyos (Likutay Aitzos, Mahadura Basra, Money and Livelihood 21).

ספר אב"י הנחל - הוצאת נקודות טובות - מכתב יג:

ב"ה, כ"ד אב תשי"ח

לכבוד בת עיני, מר ז.שזר, הצופה לצדיק ומבקש חכמתו הצפונה מעין כל ועלומה, שלום וחיים אמיתיים לאורך ימים.

הזמן הולך והומה ורץ ופורח מאד, והגוף - אפשר עכשיו בא יומו. חזק ואמץ לברוח בזריזות אל הצדיק החכם האמת שהוא רופא מומחה גדול כל כך שיכול להוציא כל העשרה מיני חיצים שזרק הס"מ וחילותיו לתוך מוחנו וליבנו, ולרפאותנו בשלמות בעשרה מיני נגינה.

רוב בני ישוב העולם הם תועים הרבה מדרך האמת בכל מיני הטעאות ושיבושים ודעות זרות וסברות כזבות של שקר וטעות, והם טועים ממש במדבר ודרכי מות, ולא עוד אלא שאינם מרגישים כלל שהם תועים במדבר, רק אדרבא נדמה להם שזה עיקר הישוב.

והנה הבעל תפילה שהיה כל עניניו ומחשבותיו ומעשיו רק בשביל התכלית האמיתי והנצחי, והיה עוסק תמיד בתפילות ושירות ותשבחות לה' יתברך, היה יושב חוץ לישוב, רק שהיה רגיל לכנוס לישוב בשביל לקרב בני אדם לעבודת ה' יתברך, והיה מרבה לדבר על ליבם דברי התעוררות כאלו עד שנכנסו דבריו באזנם, ומי שנתרצה עימו הוליכו תכף למקומו שהיה לו חוץ לישוב, כי רוב בני הישוב הם רחוקים מאד מהתכלית האמת. וכל הנהגותיו של הבעל תפילה ואנשיו היה ממש להפך ממנהג ישוב העולם, שרובם נמשכים אחר הבלי עולם ותענוגיו ותאוותיו, ועל כן היה מקום הבעל תפילה ואנשיו חוץ מן הישוב.

מעת שהרוח סערה הגדולה בלבל והפך את כל העולם לגמרי מסדרו האמת, וכל אנשי העולם נתבלבלו ונתפרדו ונחלקו לכיתות כיתות לענין החקירה מה הוא התכלית, וכולם נתעו ונבוכו מאד מאד על ידי תאוותיהם הרעות שהתעו אותם לדעות זרות כזבות של שטות וטעויות. קצת מהם נתעו ואמרו שעיקר התכלית הוא כבוד - להיות רודף ביותר אחרי הכבוד ולהשיגו חס ושלום, והיה להם הוכחות וראיות וסברות על זה. וקצת אמרו שעיקר התכלית הוא רציחה וכעס ואכזריות ואבירת הלב. וקצת אמרו שעיקר התכלית הוא משגל, והיה להם גם כן סברות רבות על זה. וכן כל הכיתות אשר נבוכו מאד ונשתבשו בענין התכלית, וכל אחת היה להם סברות רבות על טעותם עד שאפשר לטעות בהם באמת. וביותר מכולם נשתבשו ונבוכו מאד הכת שבחרו להם שהממון הוא התכלית עד שעשו להממון לעבודה זרה ואלוקות גמור חס ושלום, וכל המעלה והחשיבות אצלם רק כפי הממון, ומי שאין לו רק ממון מעט, ובפרט מי שהוא עני לגמרי אינו כלל בגדר האדם, כפי שטות דעתם. ואשרי להכת הקדושה שהסכימה דעתם לתכלית האמת באמת ואמרו שעיקר התכלית הוא רק לעסוק בתפילה ולהיות ענו ושפל ברך וכו', ובחרו להם הבעל תפילה למלך שהוא היה צדיק גדול וקדוש מאד. ועל ידי הבעל תפילה והכת שלו נתקנו כל הכיתות ויצאו מהשטות והטעות שלהם וחזרו בתשובה וחזר כל העולם לתכלית תיקונו בשלמות.

הצדיק האמת שהוא הבעל תפילה, העוסק לקרב בני אדם לה' יתברך, יושב עם אנשיו חוץ לישוב, היינו כי כל ישיבתו והנהגותיו הוא בוודאי ההיפוך ממש מדרכי הישוב אשר רוב מעשיהם תוהו, ורודפים אחר המותרות וטרודים בהבלי הזמן. אבל הצדיק עם אנשיו הם רחוקים מכל זה לגמרי ומסתפקים במה שיש להם, ובפרט על בגדים ומלבושים אינם מקפידים כלל, והם כיושבים חוץ לישוב לגמרי ממש בכל דעותיהם והנהגותיהם ועוסקים רק בתפילה ושירות ותשבחות לה' יתברך ותשובה ווידויים ותעניתים וכו'. ואצל אלו האנשים כל העבודה הגדולה שבעבודת ה', שנדמה לרוב העולם לדבר קשה מאד לקבל על עצמם עבודה כזאת, אבל אצלם כל זה יקר מכל התענוגים שבעולם, כי יש להם תענוג מן הסיגוף הגדול או מתענית וכיוצא יותר מכל התענוגים שבעולם. אך אף על פי שהם יושבים חוץ לישוב, אף על פי כן נכנסים גם כן בכל פעם אל הישוב כדי לקרב עוד בני אדם לעבודת ה' יתברך.

יש מאכלים כאלו (מסתמא הם רוחניים) שכשזוכים לאכול ולטעום מאלו המאכלים משליכין תכף תאוות ממון ומרגישים גודל הסרחון של ממון שהוא מסריח כצואה ממש עד שמתביישין מאד עם הממון, והממון הוא הבושה הגדולה מכל הבושות, וכל מי שיש לו יותר ממון הוא מתבייש ביותר, וגם הקטנים במעלה וחסרי הממון מתביישים בעצמם גם כן על שהיו קטנים כל כך בעיני עצמם מחמת חסרון הממון, כי עתה נתגלה להם שאדרבא הממון הוא עיקר הבושה. ועל כן העשירים מתביישים עוד ביותר וטומנים עצמם במחילות עפר מגודל הבושה שמתביישים אחד מחברו עד שאינם יכולים להרים פניהם כלל מפני הבושה, כי מאכלים אלו יש להם סגולה זו שעל ידם ממאסין בממון בתכלית המיאוס ומשליכין אלילי כספם ואלילי זהבם כמו שיהיה לעתיד.

המעתיק המזכירו לטוב תמיד ומעתיר לשלומו והצלחתו.

ישראל דב אודעסר