נתן עיניו בו - ליקוטי מוהר"ן תורה צח

ב"ה

תורה צח - נתן עיניו בו, שהצדיק נתן כח עיניו והראות להרשע לראות עד היכן פגם עיין שם.

במסכת בבא בתרא דף עה, רבי יוחנן נתן עיניו בו. והנה רבי יוחנן הוא דאמר (ברכות כ:) שהוא מזרע יוסף שלא שלטא בו עין הרע, ואם לא שלט בו עין הרע מן הסתם לא היה מסתכל באחרים בעין הרע, ולכן יפה לפרש שנתן עיניו בו, אינו ענין של רע עין, אלא כפירוש של רבינו כאן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת מקץ - ויגש כניסת האחים כל אחד בפתח אחד כדי למצוא יוסף

 ב"ה

פרשת מקץ

מב:יג וַיֹּֽאמְר֗וּ שְׁנֵי֣ם עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים | אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ-אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת-אָבִ֨ינוּ֙ הַיּ֔וֹם וְהָֽאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ.

אנחנו, אותיות האמצעיות נ נח. איש בגמטריא רב נ נח, וכן במילואו, אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. את ע"ה בגמטרא ברסלב נ נח. בארץ כנען בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה, ועם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנים עשר עבדיך בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י בפסוק יב-יג למה לא נכנסתם בשער אחד, ויאמרו שנים עשר עבדיך וגו', ובשביל אותו אחד שאיננו, נתפזרנו בעיר לבקשו, ע"כ. וקשה למה נכנסו לכל זה, [וכמו שבאמת תבע אותם יעקב בסוף למה הזכירו שיש להם עוד אחד, אכן לתירוצם כאן לא היו צריכים להזכיר אלא אחד עשרה, ולכן מוכרח כמו שכתוב לקמן מג:ז שאול שאל האיש לנו ולמודלתנו לאמר וכו' היש לכם אחד, וכמו שכתוב בריש פרשת ויגש פסוק יט, אדני שאל וכו' היש וכו' או אח, ומה שכתוב שם ואחיו מת ופירש רש"י מפני היראה היה מוציא שקר מפיו, צריך לומר שאמרו לו שאחר החיפושים שלהם נתברר שהוא מת], הלוא רש"י כתב טעם למה התפזרו שם, זה לשונו (לעיל מב:ה) בתוך הבאים, מטמינין עצמן שלא יכירום, לפי שצוה להם אביהם שלא יתראו כולם בפתח אחד, אלא שיכנס כל אחד בפתחו, כדי שלא תשלוט בהם עין הרע וכו' עיין שם, אז למה לא אמרו ליוסף טעם זה. ואולי י"ל שזה דומה יותר מדי לטענת יוסף שמרגלים הם, כי בזה הם מודים שהטמינו את עצמם, והם רצו להכחיש שלא הטמינו עצמם כלל. ואולי י"ל שנגד פני יוסף לא היה שייך לטעון חשש של עין הרע, כי בן פורת יוסף עלי עין, ולא היה קיים כלל בפניו מושג של עין הרע. וזה בעצם מה שאמרו שהיו מחפשים את יוסף, כי כנסיתם בפיזור היה כדי להשיג הגנה מעין הרע, והוא ההישג של יוסף.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לדון את הרשע לזכות - זכות קיום והצלחה בעולם

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

נה:ג כי הרשעים ממשיכים בחי' רע עין על שונאיהם, בחי' (ברכות ז:) ולא עוד אלא שרואה בשונאיו, והאדם ניצל מרע עין הזה, ע"י לימוד זכות שלמד על הרשע, כי גם הקב"ה מלמד זכות על הרשע, בשביל להציל את הצדיק מרע עין של הרשע, ע"כ.

ענין הלימוד זכות הזה אינו הענין של לדון לכף זכות בעלמא, כי (ספר המידות, הרחקת רשעים ו) מי שמלמד זכות על רשע גם הוא נקרא רשע, ע"כ (וראיתי ממפורסם אחד שפירש שרשע זה מדבר רק על המסית). אלא הכוונה ללמד זכות למצבו של הרשע שמגיע לו עוד שנים ארוכים וטובים. וכן מצינו שאברהם אבינו התפלל על סדום, שלא מגיע להם להיות נכרתים, כי שמא יש בתוכם צדיקים וכו', וכן כל זכות שיכולים ללמוד להם שיתן להם זכות קיום והצלחה.

נ נח נחמ נחמן מאומן