Perfect to a fault! Na Nach Nachma Nachman MayUman - updated!

 ב"ה

הקטע הראשון כבר הוצאתי - ועכשיו נתחדש עוד הרבה יותר בחסדי השם יתברך 

השם האחרון של ע"ב שמות: מו"ם. י"ל שזה ענין הביטוי perfect to a fault (מושלם לתקלה?). וזה הענין מצינו אצל השם יתברך בשם ע"ב, כי בקידוש של ויכלו השמים של ליל שבת יש לכוון הע"ב שמות. ועיין ברש"י עה"פ ויכל אלקים ביום השביעי ז"ל ר' שמעון אומר, בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו, נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום, ד"א מה העולם חסר, מנוחה וכו' עכ"ל, ופשטות דבריו שממש נכנס בו בתוך שבת, וזה מתוך שלמותו, הוה אומר כלך יפה רעיתי ומום, ודו"ק.

בראשית מ:טו כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור.

לא עשיתי, לא' – לאלופו של עולם הוא הקב"ה, אלף – פל"א עליון, עשיתי מאומה – היינו שלמות הע"ב שמות שמסתיים בשם מו"ם, כי שמו, השם שלו, אתי, עמי, בבור, בעולם הזה שהוא בחי' בור כמו שכתבתי בס"ד בחידושים על בבא קמא, כי אצילות הוא הבורא, עם א'. וזה הראשי תיבות של, לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור. א' כל שם ע"ב. 'פה לא', זה השם הכ' של ע"ב – פה"ל (וכן בראשי תיבות הנ"ל – עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור, שם ע"ב כ). והפלאה הוא בחי' יוסף שהיה נזיר אחיו, לשון (במדבר ו:ב) כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר לה'. וכן כתוב בישעיה כז:יד לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר, הוי המעמיקים מה' לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם וכו'. המעמיקים בחי' בור. יוס"ף להפליא. הפלא ופלא, אל"ף.

גנב גנבתי בחי' נבואה של איוב, כמו שכתוב (איוב ד:יב) ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו. ופרש"י לפי שאין רוח הקודש נגלה על נביאי עובדי כוכבים בפרהסיא וכו' וכו' אבל בנביאי ישראל כתיב 'פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות' (עיין במדבר יב:ח), ע"ש. מארץ העברים, עברים לשון התגלות כמו שכתוב (שמות יב:יב) ועברתי ותרגם אונקלוס ואתגלי. והוא גם ענין של שם ע"ב היוצא מהפסוקים ויסע ויבא וכו', שעבר מאחורי מחנה ישראל ללפניהם. וזה מש"כ כאן 'פה לא' אותיות 'אל פה', מאומה, ממ"ה בגמטריא פה. וא' פה, היינו פה להקב"ה, אל פה – פה של יוסף. היינו, פה-לא, אל פה של יוסף, עשיתי פה להקב"ה. 

שם הראשון של ע"ב שמות, וה"ו בגמטריא יוסף בן י"ז היה נער את אחיו ונמכר, יל"י האריז"ל הראה שזה ראשי תיבות י' לאורך ימים, ובנידון דידן, זה התוכנית הארוכה של מכירת יוסף למען החיותינו כיום הזה, סי"ט ראשי תיבות סר יין (-המשקים) טבחים, אי נמי ס' – סריס פרעה הוא פוטיפר. על"ם העלמה בחי' ולא זכר וכו' את יוסף וישכחהו. מה"ש כל אשר היו עושי"ם יוסף היה עוש"ה, וכן זכה לבחי' פה אל פה, כעין מדרגת מש"ה כנ"ל. לל"ה ראשי תיבות (בראשית מז:יב) לחם לפי הטף. וגם רמז לקץ, בחי' שומר מה מלילה שומר מה מליל. כי ל' – למ"ד, הד' היא המלכות, אז העיקר ל"מ, בחי' שבע שנות השבע, ושבע שנות הרעב, וכיון שבא יעקב נהפך ה' שנות הרעב לשובע. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

בריאת העולם בתוך החלל פנוי

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

סד:ד ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם וכו' ע"ש. ועכ"ז ביום ראשון כתוב יום אחד, שכולו אחד, ולא התחיל החלוקה אלא ביום שני.

 

סד:ד ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם, כי עיקר בריאת העולם ע"י חלל הפנוי כנ"ל וכו' ובתוכו ברא את כל הבריאה, היינו הימים והמדות, ע"י הדיבור, וכו', וכ"א מושך עצמו לצד אחר, על ידי זה נעשה ביניהם בחינות חלל הפנוי, שהוא בחוא בחינות צמצום האור לצדדין, שבו הוא בריאת העולם על ידי הדיבור כנ"ל, כי כל הדברים שכ"א מהם מדבר, הכל הם רק בשביל בריאת העולם שנעשה על ידם בתוך החלל הפנוי שביניהם ע"ש.

ולכאורה מבואר שת"ח הם מרכבה לבחי' הסובב כל עלמין, והם בונים העולמות שזה בבחי' ממלא כל עלמין. והרי בני העולם חיים במציאות זה של אלו העולמות. והם צריכים ליזהר מאד לבלי ליכנס לבחי' החלל פנוי.

אלא שלא כן היה ברבי שמעון בן גמליאל – בעל המימרא של המשנה (אבות א:יז) כל ימי גדלתי, [והוא פלא שרבינו לא מזכיר ששמו (-והרי רבינו הדגיש שצריכים לראות בעל המאמר כדאיתא בירושלמי וכו'), ואולי כי הדגש על בחי' החלל פנוי שאין בו שמות], כי רבי שמעון אומר שהוא לא גדל בתוך אותם העולמות שהת"ח בנו ובונים, אלא הוא היה חי בחלל הפנוי, ובנה לעצמו את העולמות. וכיון שהיה נמצא בבחינת החלל פנוי היה צריך לשתיקה, כמו שאמר ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה, ועכ"ז היה מגדל ימיו ומדותיות בבחי' בריאת העלם, וכמו שאמר כל ימי גדלתי. והרי רשב"ג היה שותק לבחי' החלל פנוי, ועכ"ז היה מדבר ובונה עולמות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

צאתכם לשלום

ב"המה שאנחנו אומרים צאתכם לשלום, וקשה למה להוציא המלאכים. יש לאמר שבקידוש אנחנו ממש בו ר אי ם מחדש את העולם (וכידוע מהאדמור מזווית שזה עת רצון לפעול בגדול מחמת זה) וב בר י את העולם היה יום אחד לבד, כי המלאכים לא נבראו עדיין. נ נח!

רבי עקיבא - יסוד בריאת העולם בדין

ב"ה

איתא בגמרא מנחות (כט:) שמשה רבינו - 

חזר ובא לפני הקב''ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע''י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה וכו' ע"ש

ונראה לפרש דידוע מהאריז"ל שנשמת ר"ע מעולם התוהו, שזה ממש בחי' דין, וידוע מתוספות במס' ראש השנה (כז. -- לפי גירסה אחרת) שבניסן עלה במחשבה לברוא את העולם, ונברא בפועל בתשרי. ובתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין, ואח"כ שיתף הקב"ה את מדת הרחמים.

ובזה מובן מה שהש"י אמר למשה, כך עלה במחשבה, שלפי הבחי' של עלה במחשבה לברוא את העולם בדין, התורה ניתנת על ידי ר' עקיבא.

ולפי זה י"ל יום פטירת ר' עקיבא (מצאתי ג' דעות, ה', ט', י' - תשרי, ועוד שמעתי טוענים ז') היה בריש חודש תשרי, שאחר שהמחשבה התלבש בבריאת העולם בפועל, כבר עשה תפקידו ועלה למרומים על קידוש השם.

נ נח נחמ נחמן מאומן!