צמצום והמשכה

ב"ה

בלקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה א' מבואר שקדושת הבית המקדש וכליו אינו ח"ו מחמת שהשם יתברך צמצם אלוהותו להיות שם, אלא שכיון שהם נאים הוא יתברך המשיך להם קדושה.

והרי אם היה הטעם מחמת שצמצם אלוהותו, אם כן היה שייך לכל דבר, שכמו שהשם יתברך צמצם אלוהותו להיות בבית המקדש שאין לו שום ערך נגד אלוהותו, כמו כן יתכן שיצמצם אלוהותו לכל דבר. אכן כיון שזה אי אפשר להגיד דבר כזה חס ושלום, ואין הקדושה אלא מטעם שהשם יתברך ממשיך שם קדושה בגלל שהם נאים ויפים, כמו כן לכל דבר, לא יהיה המשכת רוח הקודש אלא לדבר שהוא יאה לכך.

אכן ההמשכה של הקדושה לתוך הבית המקדש הוא ע"כ בצמצום, וכן כתב רבינו בפירוש בלקוטי מוהר"ן קמא תורה ריט. וכן מפורש בחז"ל, עיין במדרש תנחומא (פרשת ויקהל ז) ז"ל לא תאמר שצמצם הקב"ה שכינתו (רק) בתוך המשכן, אלא אף בתוך הארון שעשה בצלאל צמצם שכינתו שנאמר וכו', עכ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

צריכים להביא את ארונו של רבינו הקדוש כדי לכבוש את ארץ ישראל

ב"ה

המעיין במסכת סוטה (דף יג.) יראה גודל הכח של ארונו של יעקב אבינו, וגודל הכח של יוסף הצדיק. וכתוב שם שכל הארבעים שנה שהיו במדבר היו שני ארונות הללו - אחד ארונו של יוסף ואחד של שכינה מהלכין זה עם זה וכו' עיין שם בסוף העמוד.

והנה גם בכניסתם לארץ ישראל שנסעו לכבוש תחילה את יריחו, היה ארון של יוסף הולך לפניהם, כמו שכתוב (יהושע ג:ד) אך רחוק יהיה ביניכם וביניו, לשון רבים, וכמו שפרש"י שם ז"ל שני ארונות היו, של שכינה ושל יוסף מהלכין יחד, עכ"ל.

ומזה נוכל לשער קצת בדעתינו כמה תועלתי יהיה כאשר נזכה להביא את ארונו של רבינו הקדוש לארץ ישראל במהרה בימינו אמן. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

שנת התשע"ו -- שנת גילוי הפתק הקדוש ב"ה

ב"ה

פ' וילך, ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל (דברים לא:כב). 'הזאת ביום ההוא' עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'את בני ישראל' ראשי תיבות ישראל בער אודסר. 'ויכתב משה' בגמטריא בהתשע"ו.

וכן הראשי תיבות של 'האש שלי תוקד עד ביאת המשיח' בגמטריא התשע"ו עם הכולל.

הסופי תיבות של 'ויצו את יהושע בן נון ויאמר' בגמטריא תשע"ו, והסופי תיבות של 'ויצו את יהושע בן נון' בגמטריא התקע"א, השנה שנפטר רבינו. הסופי תיבות של 'בן נון ויאמר חזק ואמץ' עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.  ובתרגום אונקלוס, ואמר תקף וכו', תקף אותיות פתק – שבו רבינו כותב חזק ואמץ בעבודתך. 'נשבעתי' נש"ב – נחמן בן שמחה, עת"י, לשון מזומן ומוכן לכך מאתמול (ויקרא טז:כא, יומא סו:).

בפסוק כו: לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית ה' אלהיכם והיה שם בך לעד, וברש"י כ"ל ויש אומרים מצד הלוחות היה מנח בתוך הארון, ע"כ. בתוך הארון בגמטריא התרפ"ב עם הכולל.

נ נח נחמ נחמן מאומן.

עיקר קדושת ארץ ישראל הוא בציון רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

דבר זה כבר מבואר להדיא בלקוטי מוהר"ן, שהצדיק הוא מצוקי ארץ וכו', ולא באתי רק להביא סיפור יפה על זה מהסבא של רבינו:

ראיתי מובא (ממבועי הנחל, חשון תשמ"ג עמ' פ) שכאשר ר' נחמן הורדנקה רצה לנסוע לארץ ישראל, הבעש"ט אמר לו שילך קודם למקוה. הוא הלך, ובטבילתו הא' ראה את ארץ ישראל, בטבילה הב' את ירושלים, בג' הר הבית, ובד' היה צריך לראות את ארון הברית אך לא ראה דבר. כאשר שב לבעש"ט ספר לו זאת והשתמום מכך שלא ראה את הארון. אז הבעש"ט אמר לו, 'כלום אפשר לראות את הארון, אם נמצא הוא במז'יבוז?!'

נ נח נחמ נחמן מאומן

שיר חדש -- מכתבי האריז"ל

ב"ה

שתי מראה מקומות הוספתי עכשיו ללקוטי נ נח מכתבי האר"י:

כתבי האריז"ל – שער הכוונות ח"א ענין תפילת שחרית דרוש א (עמ' קיד): ז"ל הללוי"ה שירו לה' שיר חדש כו', הוא בחסד דיצירה, וז"ש הכתוב תהלתו בקהל חסידים. אבל הגבורה להיותה דין וכו', ע"כ.

ובפסוקי דזמרא של שבת על מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה, כתב (הובא בסדור האר"י) ז"ל הנה השיר זה אומרים אותו פרות הבשן י"ב בקר כשנושאין הארון שהוא הנוק' למעלה לבית שמש הוא הזעיר, והם חיות הקודש הנושאים כסא ונקרא פרות הבשן כי הם יוצאים מן פרה אדומה הוא הנוק' דאצילות, ונקרא שיר חדש כי אז מתחדש הלבנה. שיר חדש הטעם כי בשבת אין בחינת בירורים ואין רק בחינת הוצאת נשמות חדשות, ולכן אומרים מזמור זה בשבת, ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כתר תורה - פרשת תרומה

ב"ה ידוע מחז"ל שכתר תורה עולה על כתר מלכות וכתר כהונה, וכתר תורה מזומנת שכל מי שרוצה יבוא ויטלנה מה שאין כן האחרים. ויש לראות רמז ויסוד דבר זה בהכתר של הארון הקדוש שפירש רש"י ז"ל: זר זהב. כמין כתר מקיף לו סביב למעלה משפתו, שעשה הארון החיצון גבוה מן הפנימי עד שעלה למול עובי הכפורת ולמעלה המנו משהו, וכשהכפורת שוכב על עובי הכתלים, עולה הזר למעלה מכל עובי הכפורת כל שהוא, והוא סימן לכתר תורה: עכ"ל.

הרי מבואר שהכתר בא מאותו חומר מקשה אחד של דופני הארון. כי התורה מתחלת מלמטה -- בענוה ומשם פורחת.

ולכל הדרשנים הרי לך יסוד לבנות הרבה דרושים... בהצלחה, נ נח נחמ נחמן מאומן!

(והלכה למעשה: יש לדקדק לעשות את הפונפון של הכיפה נ נח מקשה אחת עם הכיפה)