אזהרה לא לגלות הסודות שלך

 ב"ה

ספר המידות

ערך

תשובה סב. מי שמגלה סודותיו, אז קשה לדבר הזה להתקיים, ע"כ. לכאורה זה הענין שרבינו הזכיר בחיי מוהר"ן קצו, אחר שגילה איזה דיבור בסוד נחמן נתן, אמר שזה מעשה בעל דבר כדי שיהיה קשה וכבד ביותר אחר כך.

הביאו סמוכים מספר משלי (טו:כב) הפר מחשבות באין סוד. ובספר בית לוי הוסיף שלרוב דברים השתיקה והצניעות יפה להם, ואין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין (תענית ח:), עיין שם. וקצת רמז מהפסוק, הולך רכיל מגלה סוד, שהמגלה סוד לא יוכל לעמוד לקיימו ויצטרך לסבב בעירות כמו רוכל.

ולכאורה מטעם זה האשה השונמית (מלכים ב:ד:ח-) שבנה מת, ורצתה שאלישע יחיהו, לא גילתה לבעלה למה היא הולכת אליו.

ויש גם ענין של הוראת מעשיו לבני אדם, כמו שהזהיר הנועם אלימלך בצעטיל קטן: שלא יהיה בדיבורו שום שקר ח"ו, ושום חנופה וכו' וכו' ולא שום הראות מעשיו לבני אדם, ע"כ.

וזה מבואר יותר בשערי קדושה (ב:ד) מובא בחק לישראל, פרשת ויקהל יום הששי, בחלק המוסר ז"ל הוראת מעשיו לבריות, ידעת מה שאמרו רז"ל ענין אותה האשה שהיתה נענשת בגיהנם על שהיתה מספרת לחברתה היום התעניתי וכו' ולא די שאינו מקבל שכר אלא שנדון בגיהנם, כי הרי מגלה דעתו שאין מעשיו כלל לשם שמים, והוא מכלל הפרושים פרוש נקפי פרוש קיזאי וכו', ואמרו רז"ל לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ויהיה כל דרכיו לשמים, ואם יכול אדם שיעשה כל דרכיו לשמים ולא יפרש לבריות אפלו אחד מהן שכרו כפול ומכפל מפני שכבוד אלקים הסתר דבר עד כאן לשונם, עכ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת וישב - אשת פוטיפר כוונתה לשם שמים

ב"ה

פרשת וישב לט:א רש"י כז"ל ועוד, כדי לסמו מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, שראתה וכו' שעתידה להמעיד בנים ממנו, ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה, ע"כ. שבתה כבר נולדה, כי אחר כך פוטיפר נסתרס, כמו שרש"י כתב בפרשת מקץ (מא:מה), וממילא מוכח גם כן שכוונתה היתה לשם שמים דומה לתמר, כי כאשר תיכנסי להריון על כרחך תהיה מוכח שזנתה, כי בעלה נסתרס, וכמו שהיה מוכח שתמר כביכול זנתה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

צדקה לשמה

ב"ה

עכשיו בציון הקדוש חצקלוביטש הכריז הריני נותן צדקה על מנת שיחיה בני. והנה הגמרא אומרת הנותן צדקה על מנת שיחיה בנו הרי זה צדיק גמור, אבל מובן שאין זה רום האופן וה מעלה של נתינת צדקה לשם שמים. אכן פה כמדומני זה היה קרוב לתכלית הכוונה, כי לכאורה עיקר כוונתו היה ליתן את הצדקה באופן המצויר בגמרא, שיהיה ממש קיום והתהוות של מאמר חז"ל, ואם כן הרי זה ממש לשם ה' לשם תורה שבעל פה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

המופלטה והמפרסם

ב"ה

ראיתי שחברי שרון הוכיח שהוא אינו מפרסם של שקר והא עדות שלא הזמינו עליו על המופלטה, וחשבתי שזה ממש הגיע למה שרבינו אמר (שיחות הר"ן מז) 

גם כבר הוכיח את אחד מאנשים כאלו שהתאוה להיות מפורסם ואמר לו: הלא לא תוכל אפלו לברך ברכת המזון באמת. כי תצטרך בכל מעשיך לכון שיתקבלו מעשיך בעיני בני אדם ולא תוכל לעשות שום עבודה קלה לשם שמים:

והרי היום המפרסמים כבר משועבדים כל פעם על מה לאכול ומתי -- בהתאם לרצון עיני התקשורת....


נ נח נחמ נחמן מאומן 

תורה טו אור הגנוז – תפלה תמצית

ב"ה 

תורה טו אור הגנוז – תפלה תמצית

היילגע רחמים זכני לטעם טעם אור הגנוז דהינו סודות התורה - נ נח נחמ נחמן מאומן! על ידי שתזכיני להעלות היראה לשרשה בדעת שבלב, לדעת ממי להתירא – מרוממות השם הנכבד, על ידי שתזכני לשפוט את עצמי וכל וארחותי לכלכל דברי במשפט ויקויים מאמר הכתוב ושם דרך אראנו בישע אלקים. ועל ידי זה אפטר מכל היראות הנפולות , שאזכה להעלותן לשורשן. ואעשה דין למטה ולא תהיה דין למעלה.

ועל ידי דעת זכני למלוך בתורת הנגלה, ולקרוא בגרון חיים הם למוציאיהם.

ועל ידי זה זכני לתפלה במסירות נפש, בלי שום כונת תועלת עצמי, להשחיר פני כעורב, בהתבטלות כל עצמותי וגשמיותי, וכאילו איני בעולם, ועליך הרגנו כל היום. וזכני לקרוא להשם יתברך בכל מיני תוארים ושבחים כרוב חסדו.

ותתאוה לתפילתי שתהיה בחינת אשה ריח ניחוח לה', ונקבה תסובב גבר, ותגלה לי רזי תורה וזכני לשרתך.

ויקוים ואתם תהיו לי ממלכת <תורת הנגלה> כהנים <אברהם – תפלה> וגוי קדוש <ביהמ"ק – תורת הנסתר> אלה הדברים אשר תדבר <דבר – יראה. תדבר – משה – דעת> אל בני ישראל <משפט>.

עיני <דעת> בנאמני <אהרן – משפט> ארץ <יראה> לשבת עמדי <אשכון את דכא> הלך בדרך תמים <אברהם – תפלה> הוא ישרתי <סתרי אורייתא>. נ נח נחמ נחמן מאומן!


נ נח נחמ נחמן מאומן!