הרבה עשו וכו' כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידן - ברכות לה.

ב"ה

כבר כתבתי בס"ד כמה פירושים יפים על זה (ובעיקר שהדרך של רשב"י זה דרך היחיד, ולכן הרבה - בבחינת הרבים, לא יצליח בזה).

ויש לפרש שאלו שעשו כרבי שמעון בר יוחאי - לא עלתה בידן, דהיינו עלתה בידן בחי' לא, תכלית הביטול להאין סוף ב"ה.

עוד י"ל שאלו שעשו כרבי שמעון בר יוחאי ולא, דהיינו כרשב"י והאין סוף ב"ה, כי הדרך של רשב"י דורש מסירת נפש עד אין סוף, ואי אפשר לעשות אותו לחצאין.

וע"ע מש"כ כאן: http://naanaach.blogspot.com/2018/08/blog-post_30.html

נ נח נחמ נחמן מאומן

דרך להשגת התורה דרך משה רבינו

ב"ה

כתוב בתורה (שמות לג:יא) ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל.

ימיש זה לשון משה, משה רבינו, דהיינו שהיה מחפש את האין סוף ב"ה - בחי' לא, דרך התלבשותו במשה רבינו.

וזה גם כן בחי' משה ואהרן, משה לשון חשך, וימש חשך, וכתיב ומשה ניגש אל הערפל (שמות כ:יח), ואהרן לשון אור, כיתרון האור מן החושך (ועיין בזה בלקוטי הלכות יורה דעה, הלכות בכור בהמה טהורה ג:ז).

נ נח נחמ נחמן מאומן

כי לא יראני האדם וחי

ב"ה

רבו הפירושים גם אצלינו במקום אחר בס"ד. 

עוד יש לפרש על פי המבואר בלקוטי מוהרן תורה ד' בענין אפילו משה לא ידע מקום קבורתו דהינו כאשר האדם משיג את הביטול להאין סוף ברוך הוא, אז הוא בעצמו לא יודע מעצמו, עד שהוא חוזר לדעתו עיין שם, וזה כי לא יראני האדם דהיינו להשיג ביטול להכין סוף ברוך הוא, וחי - וגם באותו שעה להיות חי בדעתו, כי תרוויהו בבת אחת אי אפשר, בשעה שמבוטל לאין סוף אי אפשר שיהיה חי בדעתו כנל.

עוד יש לפרש כי לא יראני - כאשר האדם רואה ומשיג את הלא בחינת האין סוף, אז מזה הוא ממשיך וחי - חיות.

נ נח נחמ נחמן מאומן