חיל אחז יושבי פלשת - הגיע הזמן שיקבלו שכרם משולם

 ב"ה

פרשת בשלח

טו:יד שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹֽשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת.

שמעו בגמטריא רבינו נחמן. פלשת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. עמים ירגזון חיל אחז ישבי, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

הראשי תיבות של: ירגזון חיל אחז ישבי פלשת בגמטריא נ נח ע"ה.

הסופי תיבות של: ירגזון חיל אחז ישבי פלשת, בגמטריא רבי נחמן מאומן, ובגמטריא רב נחמן בן פיגא ע"ה.

פרש"י ז"ל ישבי פלשת, מפני שהרגו את בני אפרים שמיהרו את הקץ ויצאו בחזקה, כמפורש בדברי הימים (א:ז:כא), 'והרגום אנשי גת', ע"כ.

הנה בודאי מגורת רשע היא תבואנו (משלי י:כד). כי מבואר בספר צדקת הצדיק מו, שהמעפילים בפרשת שלח, באו בחשבון שכל מה שבעל הבית יאמר עשה חוץ מצא, אף על פי שעוד לא נכנסו, ומשה רבינו אמר להם היא לא תצלח, ודייק שהיא לא תצלח, אבל אחרת דומה לו כן תצלח, כאשר כבר יצליחו ליכנס, אז שוב חל חוץ מצא, כי בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא (סוטה מט:) וחוצפתא מלכותא בלי תגא (סנהדרין קה.), התגא הוא רצון העליון, והמלכות הוא כנסת ישראל, שיהיה להם כח בעזות דקדושא לנצח על ארץ ישראל אפילו קודם עת פקודתה. ולכן בודאי באותה שעה חיל אחז יושבי פלשת, שאלו שיושבים עכשיו בפלשת יקבלו מגורתם, באותה מדה שמדדו, גמולם ישוב על ראשם ויתאבדו כליל מן הארץ, אכי"ר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

עזות דקדושה וחכמה יתירה של נשי ישראל - פרשת תרומה

 ב"ה

פרשת תרומה

כה:ד ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: שני ושש ועזים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבותשל: וארגמן ותולעת שני ושש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש ועזים בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: ותכלת וארגמן, ושל: וארגמן ותולעת, עם הד' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ותולעת שני ושש ועזים, עם הח' אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

ועזים, פרש"י ז"ל נוצה של עזים, לכך תרגם אנקלוס ומעזי, הבא מן העזים, ולא עזים עצמם, שתרגום של עזים עזיא, ע"כ. הטעם שהתורה קורא צמר העזים, עזים, נראה פשוט שבא לרמוז מה דקי"ל במסכת שבת (עד: צט.) שטוו מעל גבי הבהמה. וחכמה יתירה היא לרכוש עזות דקדושה במילואו. ומעניין שדוקא הנשים טוו אותו. כי איתא במדרש אגדה כאן ז"ל ועזים, כנגד יעקב שנאמר (בראשית כז:טז) ואת עורות גדיי העזים (הלבישה על ידיו וכו'), זאת היתה העזות דקדושה והחכמה יתירה של רבקה אימנו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Holy Brazenness -- ויגבה לבו - עזות דקדושה

ב"ה

Rabbi Nachman says that sin is so disgusting, especially sexual sins, for a true tzaddik even fulfilling the mitzva of having children is excruciatingly painful - because the tzaddik lives the da'as - the true intellect, and this act involves a person with parts of the body which are the vessels and conduits of the body's waste and gore, and all the more so, sexual sin G"F, is completely repugnant and disgusting. So a person must have holy ego and brazenness to hold himself upright and not to fall to what does not behoove and become of him. And so with all matters of holy aspirations, one must be very strong and resolute in self esteem and confidence, and not be meek and humble (- this is a little complicated, because true resolution and holy brazenness will actually be humility, but I cannot explain this here), Just when it comes to general matters one must be utmost humble. So we find by Yosef, when he was accosted by the wife of Poateefar, the holy Torah records a whole speech in which Yosef asserts his prestige, and in so doing he refused to acquiesce to fall into sin.

Na Nach Nachma Nachman MeUman. 

טבע של האדם מהיצר הרע, להיות כאילו ענו בעניני עבודת השם, מי הוא בכלל שיזכה להשיג את התורה וצדקות וכן בענין הנסיונות של שמירת הברית, האדם לא אוחז מעצמו, ונופל לדברים מכוערים רחמנא ליצלן. אבל בעניני חול יש לו כל גאוה בריאה מאד השם ירחם. וזה צריך להיות הפוך לגמרי. אצל יוסף הצדיק כאשר אשת פוטיפר תבעו לדבר עבירה, פתאום הוא מאריך בגדולתו, והתורה מקדשת כל דבריו, איננו גדול בבית הזה וכו'. כאשר באים לידי נסיון, צריכים הרבה גאוה, עזות דקדושה להיות חזק בדעה שמעשים מכוערים הם לא מתאימים ולא ראויים לך, וכן לענין כל דבר של קדושה, צריכים להיות תקיף בדעה שזה שייך לך, ואילו בדברים של חול, צריכים תכלית הענוה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הוה עז כנמ"ר

ב"ה  מספר לקוטי נ נח

רכט. אחד מהדברים הכי עיקרים של רבינו הקדוש רבינו נחמן מברסלב - נ נח נחמ נחמן מאומן - זה עזות דקדושה (היפוך ענוה פסולה). וכן איתא במשנה במסכת אבות הוה עז כנמר, נמר, זה ר"ת רבי נחמן מאומן (ובאמת יש עוד הרבה רמזים במימרא של יהודה בן תימא, יהודה תימא עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ושוב מצאתי בכתבי אר"י (שער הגלגולים, הקדמה לו) שר' יהודה בן תימא אותו שרש נשמה של רב נחמן. קל כנשר, נשר ר"ת רבינו נחמן שמחה, רץ כצבי, צב"י זה משה בא"ת ב"ש, ר"ץ בגמטריא רנ"מ – רבינו נחמן מאומן). וגם המלה עז - ע פעמים ז = 490 וע"ה זה גמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן! וכאשר כלל ישראל יבינו את זה, אין ספק שעזה יחזור לידינו, הנחמנים. וזה ג"כ מה שאיתא בגמרא רבי מאיר רמון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק. רמ"ן זה רבינו נחמן מאומן כנ"ל, תוכו אכל עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - רמז להפתק שסבא מצא אצל רבי מאיר (אחר שאכל...), וקליפתו זרק, יש לי ב"ה לפרש בזה הרבה, אבל כעת נזרוק את הקליפה ונדבר רק טוב, נ נח נחמ נחמן מאומן!