פרשת וזאת הברכה - צדיקים גמורים כוחם יותר גדול מהרשע שהשעה משחקת לו

ב"ה

לג:ג אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך.

אף חבב עמים, אותיות היסוד ראשי תיבות ישראל בער אודסר. כל קדשיו בידך, בגמטריא אבגית"ץ שהוא ממש בסוד ננננ"מ כמבואר אצלינו.

והם תכו לרגלך ישא מדברתיך, ראשי תיבות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: קדשיו בידך והם, בגמטריא נ נח.

מדברתיך עם האותיות בגמטריא תרפ"ב ע"ה, השנה שסבא קיבל את הפתק. הראשי תיבות של: קדשיו בידך והם, בגמטריא נ נח.

רש"י פרש ז"ל אף חבב עמים, אף בשעת חבתם של אמות העולם שהראית להם פנים שוחקות ומסרת את ישראל בידם, כל קדשיו בידך, כל צדיקיהם וטוביהם דבקו בך ולא משו מאחריך ואתה שומרם, ע"כ. וי"ל על פי ליקוטי מוהר"ן תורה ח', שאף על פי שאי אפשר להתגרות ברשע שהשעה משחקת לו, צדיק שתיקן כל המידות לגמרי, עד שאפילו תיקון בכח, בחי' ביד, יכול להפילם. וזה, אף חבב עמים, אפילו בשעה שמחבב החיצונים, כל קדשיו בידך, הצדיקים שזכו לבחי' בידו, עדיין ידם על העליון.

מפתחות: כל קדושיו בידך – לק"מ כב:ג דף לב..

נ נח נחמ נחמן מאומן

מסירת השם לאיבדון היינו מסירת נפש

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

תורה רס

וכן על ידי אבדת השם, הינו המפרסם דהינו שיש אחד שהוא מפרסם ואינו מפרסם, דהינו שהוא מפרסם בפי כל והכל מדברים ממנו ואף על פי כן אינו מפרסם, כי אינו חשוב כלל וכו' וכו' אבל יש אחד שעושה זאת ברצונו ובדעתו שמוסר את נפשו על קדוש השם, דהינו המפרסם שלו, שהוא בחינת שם כנ"ל, שהוא בחנית נפש וכו' ע"ש.

והרי קדוש השם – שמו של השם יתברך, על ידי מסירת שמו של הצדיק.

רמז לענין זה בסוף התורה (וזאת לד:ה) וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה', וימת שם – בחינת אבידת ומסירת שמו של משה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת וזאת הברכה: ברזל ונחשת מנעלך. נח-שת-מנ---עלך. נחמן עם אותיות ש"ת באמצע, בחי' אבן שתיה.

פרשת וזאת הברכה - רמזים נפלאים להפתק הקדוש שרבינו הוריד לסבא ישראל

ב"ה

תקלג. פרשת וזאת הברכה (דברים לג) 'וזאת הברכה' עם האותיות והתיבות בגמטריא תרנ"ז הוא השנה שנולד סבא ישראל (בכ' כסלו, כמובא בריש ספר לראות באב"י הנחל), 'הברכה אשר ברך משה איש' – אותיות האמצעיות הם "שר שיר", 'ב'רך משה' עם האותיות והכולל בגמטריא תקע"א השנה שרבינו נפטר. 'האלהים את' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, 'את בני ישראל' ראשי תיבות ישראל בער אודסר. 'ברך משה איש האלקים את בני' ס"ת עם הכולל בגמטריא תשע"ו. 'האלקים את בני ישראל לפני מותו' הס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

פסוק ב. ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר – שעיר גמטריא פתק – למו הופיע מהר – ראשית תיבות רבי מאיר (בעל) הנס – פארן – ראשית תיבות רבינו נחמן אבן פייגא, ואתה – אתה בא"ת ב"ש תצ"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'פארן ואתה מרבבת קדש' סופי תיבות תשנ"ה השנה שסבא ישראל נפטר. מרבבת, בחילוף המ' לל' בסוד אותיות הסמוכות, והת' לס', הרי אותיות 'ברסלב'. ואם נשאיר את הת', לרבבת בגמטריא 'לרדת', 'קדש' עם הכולל – קשה, מימינו = נננו, ובחילוף נ' לה' בסוד העשיריות ובסוד הנ"ך, 'הההו' בגמטריא היה ע"ה, 'אש דת למו' אותיות היסוד (היינו אלו שלפני הסופי תיבות): אדם. הרי מסיפא לרישא: מאד היה קשה לרדת – התחלת הפתק הקדוש! (ומילת 'לי, יכולים להשלים עם הל' של למו, ויתרון י' שיש להמ' של מרבבות שהחלפנו לל').

'אש-דת למו' ראשי תיבות אד"ל (שם קדוש, וגם השם של בת הבעל שם טוב, סבתא של רבינו), בגמטריא התשע"ו. ובא"ת ב"ש – תבקאכיפ, בגמטריא תרי"ג.

פסוק ג. אף חבב עמים, אותיות היסוד ראשי תיבות ישראל בער אודסר. כל קדשיו בידך, בגמטריא אבגית"ץ שהוא ממש בסוד ננננ"מ כמבואר אצלינו. והם תכו לרגלך ישא מדברתיך, ראשי תיבות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מדברתיך עם האותיות בגמטריא תרפ"ב ע"ה, השנה שסבא קיבל את הפתק.

פסוק ד. תורה צוה, ראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תורה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הנקודות (ד' פתח = 24, ג' שוא = 60, ב' קמץ = 32, הרי 116), ועם ד' כוללים של השיר פכש"מ (ולהשלים לתרי"ג זה נ נח, הנקודות, התיבות, והכולל). צוה, בא"ת ב"ש, הפ"צ, רמז להמלאך פצפצי"ה שבפתק. קהלת יעקב, בגמטירא להתרפ"ב.

נ נח נחמ נחמן מאומן