רבי עקיבא ועולם התיקון של משה רבינו

ב"ה

איתא במסכת מנחות דף כט:

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום לקבל את התורה, מצאו משה להקדוש ברוך הוא שיושב וקושר כתרים כגון התגין של ספר תורה לאותיות התורה.

אמר לפניו: רבונו של עולם מי מעכב על ידך?! מדוע אתה צריך להוסיף עוד על האותיות את הכתרים.

אמר לו: אדם אחד יש, שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות מאותם כתרים!

אמר לו משה רבינו: הראהו לי?!

אמר לו הקב"ה למשה: חזור לאחורך! [שהראהו הקב"ה למשה, במראה הנבואה, כאילו הוא נמצא בבית מדרשו של רבי עקיבא, ושומע את קולו של הקב"ה לצעוד אחורה].

הלך משה רבינו וישב בסוף שמונה שורות של התלמידים שהיו יושבים לפני רבי עקיבא, ולא היה יודע מה הן אומרים, שלא הבין משה רבינו את המשא ומתן שלהם בדברי תורה

ויש לפרש הטעם שמשה רבינו היה צריך לחזור שמונה שורות, בסוד השמונה מלכים הנזכרים בסוף פרשת וישלח שמלכו באדום לפני מלוך מלך לבני ישראל. כי ידוע שרבי עקיבא שרשו בעולם התוהו שבו היה השבירה של הז' מלכים, והתיקון מתחיל עם הדר המלך השמיני. ורבינו בסיפורי מעשיות של שנים קדמוניות מעשה י' מבערגיר ועני כותב התנאי שמחמתה בית הקיסר היתה מסרבת כל השידוכים: לא עבור עליך המימות - השבעה מימות, כי שבע יפול צדיק וקם. ורבי נתן אמר לאחד שהיה תמיד מצליח שהיה יותר טוב אם היה לו נפילה ואז היה חוזר ועולה. וכן מצינו בהרבה מקומות. ולכן משה רבינו לא היה יכול ליכנס ישר לרבי עקיבא עד שדחוהו שמונה שורות. ואכן אז הוא כבר הבין בטוב טעם כמובא בהמשך שם עיין שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הבא לטהר - מוציא עוד הרבה טומאה טמונה לנקות... נ נח

ב"ה

שיחות הר"ן פה: מבואר שדיקא כאשר האדם מתחיל לטהר את עצמו, דיקא אז הוא רואה את כל הפסולת. וע' ברמח"ל בספר פתחי חכמה ודעת (נדפס בספר שערי רמח"ל) שגילה שורש ענין זה, עיין שם סי' לה, ואביא קצת מדבריו הקדושים ז"ל הנה הכלים בהיותם בפני עצמם בלא האור, לא היה השורש הוא (של הסטרא אחרא) פוגם בהם, כי כבר בעצמם הם כך (-מוגבלים כדי שיוכל השורש ההוא לימצא בהם). רק בבוא האור, שהוא בבחינה מה שאין בו קליפה, אז לא יוכלו להתחבר ביחד האורות והכלים. ועל כן יצטרך שידחה מן הכלים אותו הדבר המעכב עליהם. ואז ישתוו עם האורות ויתחברו יחדיו וכו' ע"ש.

ומבואר עוד שם, שאפילו זה השבירה היה רק שורש להס"א, אבל עוד לא יצאה, עד עולם התיקון, כי אז הכלים שנפלו לג' עולמות בריאה יצירה עשיה, נעשו מהם ד' עולמות אצילות בי"ע, ונמצאת עשיה שניה תחתונה מהראשונה, ומסופה הרע יוצא, הרי שרק מכח הסדר שהיה נעשה בעולם התיקון, יצא מזה הסטרא אחרא.

ועוד עיין בספר אדיר במרום (עמוד נה) שמפרש שם הזוהר הקדוש (פרשת פנחס רלח: ברעיא מהימנא) ז"ל אדהכי הא רעיא מהימנא נפיק מההוא סלע ואמר, בוצינא קדישא מה מועיל לי לאתטמרא מקמך וכו' ודרך המאמר הזה עמוק, כי איך נבין שירצה הרעיא מהימנא ללכת להסתתר בכל מקום אשר יוכל מלפני בוצינא קדישא, וכי היה מכריח אותו או מיצר לו? אך הענין הוא, דע כי השכינה נסתרת בתוך הקליפות. וכאשר יתעורר עליה המלך לבקש אותה, הנה לא תמציא עצמה מיד, אלא אדרבא נכנסת מקליפה לקליפה, כדי שיצטרך כביכול המלך ללכת בכל הקליפות למצוא אותה, ואז כל קליפה נכנעת לפניו ונשברת. ונמצא שכאשר יוצאה על ידו אחר כך, אינה יוצאת מקליפה א' לבד, אלא מכל הקליפות. כי בראותה עת רצון והאהבה מתחזקת בסוד היחוד, אז הוא זמן שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור (ירושלים פסחים י:ה). ולכן אפילו שלפי אותה קליפה שהיא שם לא היה צריך כל כך טורח, וכו' ע"ש כל דבריו הנפלאים.

ויש לציין עוד, למש"כ בספר המדות ערך ענש אות א', שלפעמים כאשר האדם עושה מצוה מקבל עונש על מה שהוא לא עשה אותה מקודם. אבל כאן רבינו לא מדבר על עונשין.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרפראות על פרשת השבוע - ויחי ועוד נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

שפב. פרשת מקץ (בראשית מג:יא) ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים (ע' לעיל 670:ג). אפוא זאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. והנה בסידורי עדות המזרחים מביאים מהאריז"ל לכוון שמות היוצאים מפסוק זה: כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה (נעורירו"ן), והנה השם הזה מתחיל עם נ' ומסיים עם ן' כמו נחמן, ובפנים עוריר"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צרי ומעט דבש נכאת (רוט"א) ולט בטנים ושקדים (צדנלב"ש). והנה השני שמות אלו, רוט"א צדנלב"ש ע"ה, הם בגמטריא רב נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקמו: נס, מבואר בספר אדיר במרום (עמ' תסד) שהוא ענין שהס' סומכת את הנ' ע"ש. ארבעה פעמים נ"ס – לכל הצדדים (בגמטריא אמת, שהוא באמת נס ומופת, שהאמת מעיד על אמיתותו), ועוד ן' – שכבר עומדת לבד בלי סמיכה, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקמז. מלך השמיני שלאחר הז' מלכים (סוף פרשת וישלח) שנשברו, שהוא התיקון הכללי (לשון הרמח"ל אדיר במרום עמ' תעז, הבאתי דבריו באני רן כט:ח) כידוע. מלך שמונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

ושם אשתו מהיטבאל, שזה סוד המתקלא, בחי' מ"ה ב"ן, בגמטריא זמן, ובגמטריא אומן.

תקמח. פרשת ויחי (מח:ט) ויאמר קחם נא אלי ואברכם, חבר הראה לי ש'קחם' בגמטריא נחמן, 'נא אלי' עם האותיות בגמטריא אומן. וי"ל עוד 'ויאמר קחם נא אלי' בגמטריא רבי נחמן מאומן, ו'יאמר קחם נא אלי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן