משה רבינו סמך את יהושע בשתי ידיו

 ב"ה

פרשת פנחס

כז:כג ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר י' ביד משה. ע' ברש"י שכז"ל בעין יפה יותר ויותר ממה שנצוה שהקב"ה אמר לו וסמכת את ידך והוא עשה בשתי ידיו ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה, עכ"ל. והנה פסוק זה נמצא בעליה רביעי, וביום רביעי שלאחריו סבא קיבל את הפתק שהוא מלא וגדיש מקו לקו, ובו נסמך כתלמיד היקר של רבינו. וידוע מהשיחות שלאחר סיפורי מעשיות, שהבן מלך חישב את הפתק של המלך כיד המלך.

וכאן אזכיר שחמיו של סבא קראו לו פנחס מוהליבר (עוד בודקים את זה שנית) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י בעין יפה, יותר ויותר ממה שנצטוה, שהקב"ה אמר לו (כז:יח) וסמכת את ידך, והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה, ע"כ. והא דלא עבר בזה על האיסור לא תוסיף, נראה כי 'יד' יש במשמעותו גם לשני ידים, וכמו שכתוב (שמואל א:יט:ט) ודוד מנגן ביד, שבודאי היה משתמש בשתי ידיו. וזה מה שאומרים על ידי דוד, דוד בגמטריא יד, הרי ידי - יד. וזה מה שהפסוק לא סיים כאשר דבר ה' למשה או אל משה, אלא סיים, ביד משה, ב' יד.

ונראה לפרש עוד את הסמיכה בשתי ידים, ואת לשון רש"י 'יותר ויותר' שלא הסתפק לכתוב פעם אחת יותר, וכתבו שנית יתירא, דהנה כתיב (ריש פרשת ויחי פסוק יג) ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל וכו' (פסוק יד) וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים, ע"כ, הרי שאפרים זכה לשני ידים של ימין. ולכן השם יתברך לא צוה את משה רבינו לסמוך בשתי ידיו, כי אם כן היה הכוונה פשוטה, לסמוך את יהושע – צאצא של אפרים – ביד ימין וביד שמאל, ואילו השם יתברך רצה שיקבל שני ידים של ימין. וזה מש"כ רש"י פעמים יותר, כי יותר אחד, מעלה מיד אחד לשתי ידים, ויותר השני, מעלה ששתי הידים היו בבחינת ימין. וזה מש"כ ויסמך, אותיות החיצוניות, ו"כ כמנין הוי"ה, אותיות האמצעיות בגמטריא ימין, להביא כח עוד ימין לשתי ידיו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

שיחת חברים

ב"ה היום היה לי שיחה יפה עם שי אלפי מהקרן. ועודדתי אותו ליקח התרגום אנגלית שעשיתי, וסיפרתי לו רעיון על ריקמה ... ועל הדפסה פה... ובעיקר הערצתי שהלואי שנוכל לחשוב כבר קצת בגדלות ולעשות הדפסה של לא פחות ממיליון ספרים - והמקום להתחיל זה בסיפורי מעשיות באנגלית, ולזאת המטרה צריכים שיבואו כולם - כל הננחים - ביחד שכל אחד יקבל לגייס ולירשום איזה סכום....

ושי סיפר לי שפעם (כמדומני שהוא אמר שזה היה בתחילת התקרבותו) הוא התלונן לעמרם הורוביץ ז"ל למה הוא דוקא צריך לפעול דרך הקרן. ועמרם ענה לו, שכתוב בפתק, - ופה שי אמר שזה היה נדיר מאד שעמרם יזכיר את הפתק - מלא וגדיש  (וידוע שסבא אמר שזה סוד עצום שאי אפשר לגלות סתם במילים, אבל מה שיוצא ממנו זה שצריכים לגמלאות את כל העולם עם ספרי רבינו מלא וכביש), מלא - זה הקרן, וגדיש זה כל העולם. ועל כן עליהם לעשות את שלהם ב'מלא'.

ואז סיפרתי לו שבראש השנה אני ממש היה לי חידוש כזה, רק לא כתבתי אותו ולא דברתי ממנו כי לא רציתי חס ושלום ליתן פיתחון פה לאי הבנה ומחלקת, אבל כעת שאני שומע שעמרם כבר אמר, אז הנה הוא, בתפלה אנחנו אומרים, וצמיחת קרן לבן דוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך. שהצמיחה, שהוא בחי' התחלת הגידול, זה על ידי הקרן, ואז לקראת הגאולה השלמה בחינת משיחך, אז ועריכת נר (ראשי תיבות רבי נחמן, וכן בחילוף הנ' לל' כמו שרש"י על התורה מורה כמה פעמים, הראשי תיבות בגמטריא הראשי תיבות מלא וגדיש מקו לקו)...

עוד הפצרתי אותו שיכין חומר, דיסקים ואיזה חוברת או תיקון הכללי קטן לפזר באמריקה עכשיו שהם לוקחים את האוטובוס נ נח ממונסי לפלורידה, ממש חבל.

ואחר כמה שעות מזדמן לי עוד שיחה עם עוד חבר שהיה כואב לו הביטוי 'הכל בזכות הפתק' ועצם הדבר שהוציא את זה מפיו וסיפר לי היה המתקה גדולה ברוך השם, והרי אחד מ.ק. כבר עשה לי מה שהוא עשה והוא כאילו סמך על זה שאני אומר את הנל. והחבר טען שהמשמעות בזה הוא כאילו הפתק יותר מרבינו והתורה הקדושה חס ושלום, ואני טענתי שהמשמעות הוא רק שעכשיו כל המהפכה בעולם לטובה זה נפעל דרך הפתק הקדוש שכתוב בו ועליך אמרתי האש שלי וכולו, ושהפתק הוא גופא רבינו כידוע מה שרבינו סיפר בסוף ספר סיפורי מעשיות על הבן מלך שרצה מאד לראות את אביו, עד שלבסוף חשב אילו אביו המלך היה פושט לו יד היה מחבקה ומנשקה  אחר כך ישב עצמו הלא זה הכתב הוא כתב יד המלך בעצמו ואם כן הוא יד המלך וכו'. ובתחלה החבר דחה אותי שזה השגות שלי וזה לא מוצא מהמשמעות שהעולם מבינים, אבל יתכן בהמשך השיחה החבר הסכים שזה כמעט מפורש שה פתק הוא כמו המכתב של המלך שהוא כמו יד המלך ממש.

שי עוד סיפר לי חידוש על מה שרבי נתן אמר שהוא מקוה שדף אחד של רבינו מספיק וכו' ומה זה לשון מקוה? והוא אמר שהוא חושב שזה הולך על מה שרבי נתן הקדים אז שצריכים להיות חזקים ביחד אז הוא מקוה, דהיינו הקיווי הולך על שנזכה להיות ביחד ואז ב"ה נזכה לראות איך שדף אחד של רבינו וכו'.

וכן כל מה שכתבתי פה זה בתקוה שחס ושלום לא יקחו את הדברים באי הבנה למשמעות לא טובה חס ושלום, רק השלום תאהבו.

עוד חידוש אמר לי שי, בסיפור של המלך הענו, שכדי שהיה גיבור וכו' שכדי להגיע עליו צריכים לעבור את הים ואחר כך וכו' ובסוף אחר שעוברים את הכל יש בוץ ויש דרך צר שרק יחיד יכול לעבור וכו', אז הוא אומר שזה כאשר האדם כבר הגיע לנ נח, עוד יש לו בירורים ונסיונות וכו'.

נ נח נחמ נחמן מאומן