מסכת סנהדרין ערב פורים ופורים - דף פו - פז

 ב"ה

בפורים התשפ"ה הדף הוא פז. בסנהדרין ובו מזכיר פורים מפורש, וכן היה כמה פעמים בפורים בשנים שעברו כמו שהערנו.

פו. רש"י ד"ה של בית פלוני, ז"ל לא רצה להזכיר שמם שחשובין היו, ובזה לא היו נוהגין כדת שהיו הרבה דרין בבית אחד אנשים ונשים והיו מצויין תמיד עם נשי חביריהן, ולא שמתייחדין, ע"כ.

עיין ספר המידות ערך חתון י. מי ששומר את עצמו מללון וגם לדור שני זוגות בבית אחד, על ידי זה זוכה ללחתנותא כהנים ובני אדם חשובים גדולים, ע"כ.

פז. ממך זה יועץ פרש"י שנחלק בעיבור השנה הקרוי סוד ועצה כדמפרש לקמן, ע"כ.

כיון שסוד ועצה הם באים במובן אחת, הרי מש"כ רבינו בספר המדות ערך עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה, ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פסוקים בתורה כמנין רבינו נחמן וכמנין שנות סבא ישראל

 ב"ה

מסכת קידושין

דף יומי

ל. תנו רבנן חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ס"ת, והנה עם החמש כוללים של החמשה חומשי תורה יוצא ה'תתצג (תתצג - בגמטריא תורה רפב), שהוא הגמטריא של י"ב פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועיין במפרשים כמה שיטות אחרים, והראשונים כתבו שלפנינו המנין לפי המסורה הוא ה' אלפים תתמ"ה, והרי  5845 פסוקים. 5:נ 8:ח 4:מ 5:ן (חברים). ועיין מש"כ בליקוטי נ נח חלק א', בריש ספר בראשית שבספר ברית מנוחה כתוב שיש בתורה ה'תשנ"ד פסוקים, וסבא ישראל נפטר תשנ"ה, וכבר כתבנו ששמו של סבא מרמז לקשר תחילת וסוף התורה עיין שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

יש דבר בתוך האדם שמתפחד - יסוד במסכת קידושין דף כד - דף יומי - שמבואר על פי רבינו בספר שיחות הר"ן

 ב"ה

מסכת קידושין

דף כד: ת"ר הכהו וכו' כנגד עינו ואינו רואה, כנגד אזנו ואינו שומע, אין עבד יוצא בהן לחירות, אמר רב שמן לרב אשי, למימרא דקלא לאו כלום הוא וכו' א"ל שאני אדם דכיון דבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה, ע"כ. פרש"י ז"ל וכי מבעית מדעתי הקא מיבעית, שנותן לבו אל פחד קול הבא פתאום, עכ"ל.

עיין שיחות הר"ן פג ז"ל כי יש דבר אצל האדם שמאותו הדבר הוא מתירא ומתפחד ממיני הפחדים שהוא מתפחד מהם. ואף על פי שהוא יודע בדעתו בברור חזק שאותו הענין שהוא מתפחד ממנו אינו יכול לעשות לו כלל, אף על פי כן יש לו פחד גדול מאד ממנו, כי אותו הדבר שיש אצל האדם הוא מתפחד. כמו שאנו רואין שנמצאים כמה בני אדם שהם פחדנים גדולים שיש להם פחדים של שטות. והם בעצמן יודעים שזה הדבר אינו כלום, ואף על פי כן הם מתפחדים מאד. וכן אנו רואים שכשמפחידין את האדם מאחריו, שבאין עליו מאחוריו פתאם בבהלה בקול פחד, אזי הוא תכף מתפחד מאד קדם שמתחיל הדבר לכנס בדעתו כלל. שעדין אינו יודע כלל שום דבר כי באו עליו פתאם מאחוריו. ואף על פי כן הוא מתפחד תכף ומיד קדם שהתחיל הדתע לידע מענין הפחד. ומאחר שעדין לא התחיל דבר הפחד לכנס בהדעת כלל, אם כן איך שיך להתפחד? אך באמת עקר הפחד של האדם הוא, שיש דבר עצל האדם שמאותו הדבר הוא מתפחד, וכו' ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

השגחה פרטית בדף יומי

 ב"ה

ב"ה יבמות סה: דלמא בבאה מחמת טענה, כי ההיא דאתאי לקמיה דר' אמי, אמרה ליה הב לי כתובה, אמר לה זיל לא מפיקדת, אמרה ליה מסיבו דילה (פרש"י ז"ל בזקנתה מה תהא עליה) מאי תיהוי עלה דהך אתתא, אמר כי הא ודאי כפינן, ההיא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמר לה לא מיפקדת, אמרה ליה לא בעיא הך אתתא חוטרא לידה (פרש"י ז"ל בן\עץ שתשען עליו לעת זקנתה, ואם תמות יקברנה) ומרה לקבורה, אמר כי הא ודאי כפינן, ע"כ.

בדף יומי שנת התשפ"ב למדו דף זה ביום רביעי, י' אייר, יום הששי לקבורת האמא שלי הריני כפרת משכבה (ביום חמישי, י"א אייר, קמנו אחר שחרית). ולכאורה הנשים הנ"ל היתה להן גם טענה שרצו בן שיאמר עליהן קדיש. 

והיום שחזרתי מהקבורה לשבת באבלות אצל רבי עקיבא, במוצאי שבת, ז' אייר, בו ביום למדו יבמות דף סב: ושם הגמרא מספרת על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה לזה, ומתו באסכרה ר"ל. וברוך השם קצת אנשים פה נהגו כראוי.

והגמרא בהמשך עוסקת בנידון שישא עוד הפעם בזקנותו. ודנה הרבה בענין האשה הנשואה ותפקידה וכו'.

נ נח נחמ נחמן מאומן

סיום מסכת סנהדרין בדף יומי

ב"ה הדף יומי מסיים את מסכת סנהדרין בהילולא של סבא ישראל, כי חזל אמרו שמשה רבינו היה שקול כמו כל הסנהדרין, וסבא ישראל היה בחינת משה רבינו בדורינו, על כן ראוי מאד שגמר וביום מסכת סנהדרין יחול ויחוגג בהילולא שלו.
נ נח נחמ נחמן מאומן