פרשת שופטים - צדק צדק תרדוף - לשמור על רדיפת הזמן

 ב"ה

טז:כ צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר י' אלקיך נתן לך.

נתן לך, עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

הראשי תיבות של: צדק תרדף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: למען תחיה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

בספר טעמי המצוות להאריז"ל פרשת עקב, צדק צדק בגמטריא שלחן, ואיתא צדק צדק תרדף – הלך אחר בית דין יפה, הלך אחר חכמים לישיבה (סנהדרין לב:) - הרי סימן שיש לרדף להיות בשלחן של הצדיק.

צדק בגמטריא זמן זמן. כי יש עתים טובים ורעים. צדק צדק, כי יש שני סדרים של שמירת הזמן, כמו שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' לג, ספינר) במשנה (אבות ב:טו) אמרו בעל בית דוחק, וכאן (באדרא) אמרו: מארי דחובא דחיק. והאמת הקב"ה הוא הבעל הבית, אך מארי דחובא הוא הס"מ. ועל השכינה הקדושה נאמר: אגרא דכלה דוחקא (ברכות ו:), כי היא יושבת בין ב' הדחים הללו, וצריכה לעתיד לבא לקבל אור נגד כל זה וכו' עיין שם.

מפתחות:

למען תחיה – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה והכלל שעקר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

האדם כולל כל הזמנים שעבר בהם וחשוב שיקח את זה במחשבתו

 ב"ה

ד:לה אַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְקֹוָ֖ה הוּא הָֽאֱלֹקִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹ.

אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש – תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד, עם הז' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. לדעת כי ה' הוא האלקים אין, עם הכ"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. אין עוד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

הראשי תיבות של: אתה הראת לדעת כי י' הוא האלקים אין עוד ע"ה בגמטריא נחמן.

הסופי תיבות של: אתה הראת לדעת כי ה' הוא, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: לדעת כי ה' הוא האלקים אין, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

פרש"י ז"ל כשנתן הקב"ה את התורה פתח להם שבעה רקיעים, וכשם שקרע את העליונים, כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחיד, לכך נאמר אתה הראת לדעת, עכ"ל. שמא תאמר שזה היה רק אותו רגע, ואיך הוכיח שלעולם אין עוד מלבדו. לכאורה כיון שהגיעו לדעת כזו, כבר עברו למעלה מהזמן, כמו שרבינו חקק לנו שבאמת אין זמן, וכל מציאות הזמן הוא רק כפי חסרון הדעת.

והנה אחד מהזכירות שצריכים לזכור תמיד ולא לשכוח, הוא יום אשר עמדת לפני י"א בחרב. ומבואר אצלנו גודל הענין לנסות כל פעם לשמוע את הדיברות של אנכי ולא יהיה לך. וזה ממש להמליך יחודו יתברך עליך. ולמדנו שצריכים להביא במחשבה שלך זכרון כל ימיך וקורותיך, סך כל הויות שלך בעולם, שעל כולם שולט יחודו יתברך (ועיין מש"כ בערך וידוי). [ועיין בספר המידות ערך טילטול אות ג' - לפעמים הצדיק בא לטלטולים, כדי שיבוא לעולם הבא ויזכר כל המקומות שהיה בהם, ועל ידי זה יבואו טובות לאלו המקומות, ע"כ, וקצת משמע להיפוך מדברינו, דאילו לפי דברינו הצדיק תמיד יביא את כל הויותיו להתאחד באור ה', ולא רק לעולם הבא, ויש ליישב שאין הכוונה לאפוקי, אלא נקט עיקר תיקון המועיל].

לִפְעָמִים הַצַּדִּיק בָּא לְטִלְטוּלִים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא לָעוֹלָם הַבָּא וְיִזְכֹּר כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יָבוֹאוּ טוֹבוֹת לְאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת. 

מפתחות: אתה הראת לדעת – לק"מ ד:ט דף ד:. אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים – לקמ"ת ז:ב דף יב..

נ נח נחמ נחמן מאומן

לא תעשו עול במשפט המידות אינו כולל זמן

 ב"ה

פרשת קדושים

יט:לה לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה.

במשפט במדה, בגמטריא נחמן מברסלב, ועם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. במשורה בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי תיבות של: תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה, בגמטריא נחמן מברסלב.

התורה צוותה על מדת הארץ, משקל, ומדת הלח, אבל על הזמן לא צוותה, כי באמת אין זמן, כמבואר בספר רבינו. ולכן אין הקפדה מלהחזיק שעון מקולקל, ולכאורה אפילו על שעון שמודדת הזמן של העובדים, לא תחול עליו איסור.

נ נח נחמ נחמן מאומן

להתפלל כל התפילות ביום אחד - דף יומי - מסכת תענית דף ג:

 ב"ה

ג: ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח (פרש"י שלא ינשב) ומפריח הטל (פרש"י שלא ירד) אין מחזירין אותו (פרש"י דלא מיעצרי), ע"כ.

בספר פורת יוסף (ד"ה ולא, הובא במתיבתא אות יז) משמע מכאן שאפילו אם אומר בתוך תפילת שמונה עשרה שקר גמור, אין מחזירים אותו. ותמה מזה על הפוסקים שפסקו שאם הזכיר בתפילתו מאורע של יום אחר, כגון אם אמר 'יעלה ויבוא' של ראש חודש בסתם יום חול, מחזירים אותו (שו"ע או"ח קח), ע"כ.

עיין מש"כ בספר שבחי' הר"ן אות י' על התנהגות רבינו בילדותו להגיד התפילות של כל הימים ביום אחד.

נ נח נחמ נחמן מאומן

חסידים הראשונים

ב"ה

במסכת ברכות (לב:) וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת עד כאן.

ופליאה הוא שחסידים כמותם לא עלו למעלה מהזמן, ואיך נתפסו בתשע שעות.

ועל כרחך נראה לעניות דעתי שיש סוד בזה. ואדרבה נראה שהם היו עוסקים במלאכתו של הבעטליר הכבד פה (יום ג' של סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה משבעה בעטלריס, וסבא כותב שזה הכי חשוב מהם), שהיה לו הסכמה מאותו האיש הגדול הנקרא איש חסד האמת, ומבואר שם שהזמן עשוי מחסדים של אמת שהבעטליר הכבד פה היה מקבץ ומוסר להאיש הגדול הנ''ל שמוסר יום להשמש וכו' עיין שם. והאיש הגדול הנ''ל היה חכם כיום שלם. כל יום בעיתו.

וזה בחי' מתוך שחסידים הם, ולא כתיב היו, כי זה עוד מתקיים כי זה באמת למעלה מהזמן, וזה מתוך - הבריח התיכון שהוא אמת, ועוד מתוך הוא בחי' אמת, כי ו"ך זה אות א', יו"י, הרי אותיות אמת, וחסידים, הרי חסדים של אמת.

ולפי זה יש להעמיק בלשון תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת, והוא בחי' ויברך אלקים את יום השביעי - ברכה, ויקדש אותו - שמירה, ברכו וקדשו במן שלא ירד אלא משנה לחם לקטו ערב שבת. וי"ל שהט' שעות כנגד ט' תיקוני דיקנא של ז"א, שצריכים להשלים אותם לי"ג של ארך אנפין, ועיקר ביטול הזמן הוא על ידי תיקון יג כמובא. והשלמת הד' תיקונים זה על ידי בקיעת המוחין של אבא ואמא ונעשים לו ד' מוחין של חכמה בינה וחו"ג של דעת, וי"ל שמלאכתן מתברכת בחי' שמע בני מוסר אביך, זה מלאכת המוסר, והברכה בחי' ואל תטוש תורת אמך, ששורש הקרוב של הברכה מאימא, וזה בחינת תורתם משתמרת, וכלולים דוכרא ונוקבא בברכה ושמירה, תורה ומלאכה. 

ויש הרבה להרחיב בזה, וה"י יאיר עיני עוד בזה בעזרת השם יתברך.

נ נח נחמ נחמן מאומן

זמן של נ נח

ב"ה

נ נח בגמטריא קח, כפול י' בסוד כולם בכחמה עשית, הרי תתרפ חלקי השעה (גם נ"ח עם האותיות כמנין השניות), נחמ – בגמטריא זמן ע"ה, זמן בגמטריא ד' פעמים כ"ד ע"ה, כי עיקר הזמן נמדד מיום הרביעי שאז השי"ת קבע את המאורות עבור זה, כמו שכתוב והיו לאתת (נ' – אות אחת) ולמועדים (נח- שלא ניתנו המועדים אלא למנוחה) ולימים (נחמ – זמן, והוא כבר יום ד') ושנים (נחמן, נחמן בן שמחה). נחמן – זה בחי' הי"ב שעות של היום ולילה והי"ב חדשים, כי י"ב כפול י"ב בגמטריא קמ"ד (ב"ן באחוריים) וכאשר מראים שזה כלול בד' אותיות הרי קמ"ח – נחמן. מאומן, זה בחי' הגדלת הזמן, בחי' ויהי אומן את הדסה, לשון לגדל, וכן הדסה בגמטריא ע"ד שהוא גבול הזמן.

והנה כל הענין של הפור של פורים, מבואר בלקוטי הלכות (יורה דעה ח"ב, הלכות מילה ד) שהוא מה שהמן רצה לשעבדם תחת הזמן, ומרדכי היה מעלה למעלה מהזמן. נחמן מאומן ע"ה בגמטריא פור. וכן מבואר שם באריכות שזה מעלת המשיח שהוא בחי' אני היום ילדיתך שמשיג למעלה מהזמן, וכן נ נח נחמ נחמן עם הד' כוללים בגמטריא משיח.

וזה מה שכתוב בישיעה (מב:יט) מי עור כי אם עבדי, כי הבעטלר העור הוא זה שהשיג למעלה מהזמן, מ-יעור- בגמטריא נחמן מאומן ע"ה, כי אם עם התיבות בגמטריא סבא, עבדי, ע"ב שיר של חסד שהוא בחי' ד"י כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מט בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע שעולה עשר.

נ נח נחמ נחמן מאומן!

Matrix - מטריצה - עולם השקר והדמיון - - תראה הוספה נפלאה נ נח!!!

ב"ה

הרמח"ל בחיבורו הנפלא יחוד היראה (נדפס כעת ספר קיצור הכוונות עמ' שיג):

“וכלא קמיה כלא חשיבי (זוהר פרשת בראשית יא:)” - הוא מה שנתפרש בסוד הידיעה והבחירה, שכל מציאות העולמות אינם אלא כמי שחולם חלום ויראה דבר בדמיון, כך הכח השלם של אין סוף ב"ה שאין בו זמן – נראה לפי דר הזמן, וכשרוצים להסיר מזה הדמיון – הרי אין המציאות כלום, וסוד זה (תהלים עג:כ), “כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה,” כי אין מעשה הס"א כלום, כי כבר עובר דמיון זה ואינו כך, וזהו "כלא חשיבי". והוא סוד: “כל הגוים כאין נגדו", כי אינם נמצאים אלא בבחינת "לא" זה. ובאמת ישראל אינם כך, כי הם לפי שורש הטוב, שהוא טובו יתברך שמו הנמצא בפועל ממש. כלל הענין הזה – כמו מי שיסתום חלון חדר אחד בזכוכית בעל גוונים, והשמש מכה בו לפי עצמו בלי שינוי – ונראים בחדר עמה מיני גוונים וריקומים יוצאים מניצוצי השמש עצמו כאלו הוא מרוקם כך. ומי שהוא בחדר לא יוכל לראות אלא כך, ואי אפשר להבין הניצוץ ההוא בדרך אחר. כן האין סוף ב"ה פועל בדרך שלמותו, ושם לפניו מסך הצמצום, שבו תלויים כל הגוונים האלה, והם כל חוקות הטבע מראש ועד סוף. וכל הדברים האלה הם לפי האין סוף ב"ה בדרך אחר ממש, שאי אפשר לנו להבין אותם איך הם, אלא זה ידענו, שכל אלו הדברים הנראים לנו במציאות שהם כך – אין זו ענין הדברים ההם כלל, כי אם ענין נעלה מזה הרבה. אלא לפי הזכוכית הסותם השמש – הוא נראה לנו כך. כך ענין הזמן איננו כלל אלא מה שאנו מדמים הטבע כמו שנראה לנו לפי הצמצום. הלא נראה – בחלום עצמו יראה לנו שעברו ימים ושנים בתוך חלום אחד, והחולם נראה לו שהוא כך ממש. כך אנחנו בהקיץ בעניני הטבע אנו משערים מה שאנו רואים, וקרואים לזו השיעור – זמן, כאלו יכול להיות שעה אחת או רגע אחד, כשני החלום שהם באמ רגע אחד, והבן היטב. עכ"ל.

וראה זה פלא, הלילה אחר שכתבתי את זה ביום, נזדמן לי לעיין במסכת סנהדרין (לג.) וראיתי רש"י שם ד"ה האם שלה שכז"ל בית הריון ונקראת טרפחת ושלפוחית ובלעז מטריצ"ה, עכ"ל. והשתוממתי כי רק עכשיו כתבתי על המילה הזו "מטריצה"- שהיום הוא התרגום של matrix (שבאמת פירושו הסביבה וכדומה, ולכן שפיר יש להבין שענינו בית הריון - וכמו הבדיחה על המכחישים מעשה בראשית, על שני עוברים במעי האימא ואחד טוען להשני שזהו זה, והשני מבטיח שיש עולם מלא מחוץ, והשני צוחק עליו). ורק אז שמתי לב שהמילה הזו "מטריצה" הוא בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן!! (שהוא השיר של הצדיק שמתקן אפילו בתוך החלל הפנוי כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה סד)!! מאומן!

סיפרתי את זה לחברים, והם אמרו לי שעוד לפני שיצא הסרט the matrix, אהרן פץ ז"ל פגש עם מוצאי הסרט וסיפר להם על נס הפתק ועל הזוהר שמספר על שני אנשים שקבלו פתק. אז יכול להיות שכל הסרט הזה היה מעשה ידי הפתק הקדוש.

נ נח נחמ נחמן מאומן!

עצה לקיים חלום

ב"ה

בספר המדות ערך חלום ח"ב כתוב: מי שרוצה שיתקימו חלומותיו, יכתב אותם בפנקסו ואת היום ואת השעה ואת המקום, ע"כ (ע' בראשית רבא (פג-יב) ע"פ (בראשית לז-יא) ויקנאו בו אחיו, ואביו שמר את הדבר. אמר ר' לוי נטל קולמוס וכתב באיזה יום ובאיזה שעה ובאיזה מקום, ע”כ). ונראה לעניות דעתי בביאור הענין, על פי מה שגילה הרמח"ל ביחוד היראה ז"ל וגם יש בכאן סוד החלום, שהוא חיבור ע"ב וב"ן, זווג א"א בנוק', וזה עושה סוד החלום וסוד החולם. וזה היה מה שהיה מחכים את ישראל במדבר, אעפ"י שהיו חוטאים, ונשארו אעפ"כ דור דעה, והוא סוד המדבר שהיו הולכים שם לעבור הס"א במקומה. ותבין כי החלום מתפשט אפילו לגויים, כי הוא עומד ביחוד, ואין מורא. ואח"כ חוזר ז"א ומזדווג עמה, מה שהיה רק בסוד התלבשות בדמיון, שאין התמונה בצורתה, אלא מתדמית כדרך החלום, חזר להיות מראה ממש בסוד הנבואה. והנה ישראל היו מקבלים רק בסוד חיבור א"א ונוק', יען היו ערום ועריה, אך אחר כך היו הדברים מתבררים להם על זו"ן, מפני כחו של משה, וזה שאמרו: “היש ה' בקרבנו" עכ"ל.

והרי מבואר שצריכים להביא את החלום – ולממש את החלום – ולעשות את החלום כנבואה על ידי שז"א חוזר ומזדווג עמה, ולכן היה נראה שזה הענין שגילה רבינו כאן, לכתוב את החלום וכו' כי זה בחי' זיווג ז"א עמה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

תפילה יפה לאחר הזמן הוא כמו אתרוג נאה בחנוכה

ב"ה

במכתב של ר' נחמן שטרנהרץ נכד מוהרנ"ת - "נחמן כוכב לב", שהיה האח הגדול באומן לפני השואה, שנת תרצו (או ז), כותב איך שמוהרנ"ת פעם היה היה בעיר בברדטשיב אחר הצהריים, ושמע חוץ מבית הכנסת ממי שהוא מתפלל (כנראה שחרית) יפה מאד, ומוהרנ"ת עמד כמה רגעים ושמע ונהנה מהתפלה, ואז אמר (מתורגם מהיידיש)

אתרוג יפה מאד, יקרה מאד, אבל - בחנוכה... אותו אתרוג גופו - בסוכות - היו יהודים מקיימים בו מצות עשה דאורייתא והיו מברכים עליו כל יום, אבל מה ערך יש לאתרוג כזה בחנוכה?....

נ נח נחמ נחמן מאומן

דיבור שקבלתי שסבא אמר:

ספר המדות

ב"ה בחיי מוהר"ן אות תלד: ואמר אם היה אפשר לגמר כתיבת ספר האלף בית ביום אחד הייתי חפץ מאד בזה, ע"כ. וי"ל כמו שמובא כמה פעמים בספרי רבינו כי היום הוא המידה, כמו שכתוב ומדת ימי (תהלים לט, לקוטי מוהר"ן לג, נו), ולכן ראוי היה ליכתב כל ספר המדות ביום אחד. ופעם באומן חלקו את הספר לכמה חברים שכל אחד יכתבו חלק כדי שכל הספר יהיה כתוב ביום אחד, לקיים חפצו של רבינו. וכן מדת, שהיא מילת מדה סמוכה ל'ימי", מדה של ימי, “מדה" ע"ה בגמטריא נ, "ימי" בגמטריא נח עם האותיות (נחמ בגמטריא זמן, נחמ שנית, ע' דבה”י א:יב:כג – לעת יום ביום, ודניאל ז:יב זמן ועידן, בחינת (קהלת ג) לכל זמן ועת, ן מאומן בגמטריא מקום ע”ה). כי באמת נ נח הוא הדרך לזכות "להמדות" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.