החרם ששמו חז"ל על רבי אליעזר הגדול

ב"ה

ידוע שחז"ל ראו צורך לנדות (לפי רש"י או אפילו להחרים לפי שאר ראשונים) את רבי אליעזר הגדול (בבא מציעא נט: וש"נ) שלא ירבה מחלקת בעם ישראל, כי היה שעת סכנה שלא יהיה פירוד. ועם כל זה הוא פלא עצום נוראה, כי ידוע שרבי אליעזר הגדול הוא בחי' בנו של משה רבינו, ושם האחד אליעזר (שמות יח:ד) שמשה רבינו התפלל שיזכה שרבי אליעזר יהיה מצאצאיו (והנה עיין ברש"י במסכת שבת דף קל: ובמפרשים שם, שני טעמים למה רבי אליעזר הגדול נקרא שמותי, א' שזה מלשון שמתא ונידוי, ב' שהיה מתלמידי בית שמאי. ונראה לעניות דעתי שלפי המבואר כאן שרבי אליעזר הוא בחי' הבן של משה רבינו שפיר שייך לו השם שמותי, דיעו' בספר דברי הימים א:ג:נג ומשפחות קרית יערים היתרי והפותי והשמתי והמשרעי וכו' ובתרגום רב יוסף שם כז"ל וגניסיא דיתבין בקרית יערים בני משה די ילידת ליה צפרה יתראי פותאי ושומתאי ומשרעאי וכו', הרי מבואר ששמותי הוא אחד מבני משה רבינו!!!), והוא היה שר התורה ולא זכו אפילו רבי עקיבא להשיג תורתו אלא כמחכול בשפופרת (סנהדרין סח.), ורבינו הקדוש מגדיר אותו (לקוטי מוהר"ן תנינא ז) כבחינת בן (לעומת חבירו ר' יהושע שהוא רק בחי' תלמיד) בחינת ההשגה הנפלאה של איה מקום כבודו, מה חמית מה פשפשת, ואיך יתכן לנדות או להחרים צדיק כזה?!

ונראה לעניות דעתי, שבאמת תיקון אדיר ואיום עשו חכמים, כי כיון שבאמת גדולת רבי אליעזר הוא ממש עד אין סוף בבחינת השגת איה מקום כבודו כנ"ל, על כן רק הוא יכול לעמוד בבחי' נידוי ולהאיר שם לכל הנשמות הדחויות, ובפרט בימינו במצב הדור שכל העולם ממש בעמקי תוהו ושאול השם ירחם, ודוק מאד. 

ולאחר פטירתו כבר התירו את הנידוי. כי באמת זה כל תקותינו היום ללכת לקברי הצדיקים.

(published first on August 30, 2018, and now 4/20/2019 with additional reason for Shamuti)

נ נח נחמ נחמן מאומן

כי לא תשכח מפי זרעו

ב"ה

לא:כא והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי.

כי לא תשכח מפי, הראשי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כי רש"י פירש שזה הבטחה וכו', ורבינו הקדוש גילה בריש לקוטי מוהר"ן לפני תורה א', שהבטחה יתקיים על ידי רבי שמעון שהוא "זרעו" של יוחאי ששמו רשום בהסופי תיבות, אכן העיקר שהכל תלוי בו זה רבינו בעצמו, "זרעו" עם שני כוללים (כמו שכתב ר' אברהם אבולפיא שעל כל שני אותיות יש למנות כולל, וכן מצינו בכתבי האריז"ל) בגמטריא נחמן מאומן, והעיקר על ידי השירה שלו, בחינת וענתה השירה הזאת, "לפניו לעד" עם התיבות בגמטריא רפ"ב (וכן הסופי תיבות של: יצרו אשר הוא עשה היום בטרם, אי נמי: אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו, בגמטריא רפ"ב), תורת אזמרה, שהצדיק בונה את הניגון והשיר על ידי הנקודות טובות שמוציא בעם ישראל, כי לא תשכח מפי, ר"ת נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. כי ידעת את י'צרו א'שר ה'וא עשה היום, ראשי תיבות אי"ה, התורה של רבינו הקדוש המקביל לתורת אזמרה, בחינת אלפיים אמה תחום שבת כמו שכתב מוהרנ"ת, והוא כנגד תוקף היצר שמוציא את האדם לגמרי מן העולם רחמנא ליצלן, עד שלא נשאר לא אלא לצעוק איה מקום כבודו.

והסופי תיבות של: את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם, בגמטריא תרפ"ב, וכן "עשה היום בטרם" בגמטריא התרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש. וזה אביאנו, אב"י ראשי תיבות ישראל בער אודסר. וזה "בטרם אביאנו" כי אביאנו בגמטריא שבעים, ובטרם, זה ב' טרם, היינו עוד שני שנים קודם השבעים שנה, הרי ביחד שבעים ושנים שנה שסבא חי אחר שהוא קיבל את הפתק (תמוז תרפ"ב – חשון תרנ"ה), כי כן ראוי לחיות כנגד ע"ב נימין של השיר של חסד שנתגלה על ידו. וזה – אשר הוא עשה היום, עשה כתיב חסר משמע שלעבר שכבר עשה בחייו, עושה עם הכולל בגמטריא ח"י חשון, יום פטירתו של סבא ישראל. 

נ נח נחמ נחמן מאומן