השלושה שבועות על שיעבוד בני ישראל בגלות

 ב"ה

ספרים שלמים נכתבו על זה, ואיני רוצה אלא לרשום עוד נקודה. 

כבר טענו שהשבועה הג' היא שלא ישתעבדו האומות את ישראל יותר מדי, וכיון שעברו על זה, כבר הותר השבועה שלא לעלות בחומה. עיין למשל ספר מאמר מרדכי ג:ו. [ובאמת יש להעיר, שכל הפחד שהסטמאר מרעיש על עונש השבועות שחס ושלום דמם הפקר, הלוא כבר עשו את זה האומות, וכבר עמדו לעשות את זה לכל יושבי הארץ לולא שנצחנו אותם].

יש עוד נקודה שיש לעיין בה, שהיום הרבה מלכיות לא נוהגים כראוי בכלל, ולא מביאים משפט על רציחה וגניבה, ואדרבה הם בעצמם גונבים ילדים וכו' וכו' אין כאן המקום להתרחב בזה. ועוד הרי כל ענין של חשיבות המלכיות שאילולא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעהו, והיום זה באמת התחיל רחמנא ליצלן. ועוד מבואר במסכת חולין צח.: שמתוך השלושים מצות שיש להם, לפחות הם מקיימים ג'. שלא נונתים כתובה בנישואין של משכב זכר, ולא מוכרים אברים של בני אדם, ומכבדים את התורה. והיום כבר גם אלו בטלו.

ולפי זה יש לעיין בכלל איזה זכות מלכות יש להם. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

ברסלב כן! רבנים לא!

ב"ה

חולין סב: ואמר רב יהודה: מין עוף הנקרא צרדא - שרי מותר הוא באכילה. והעוף הנקרא ברדא אסיר באכילה.

וסימניך, סימן שלך שלא תחליף ביניהם הוא: ברדא - בר מיניה [לשון נופל על לשון]. ופירוש הסימן הוא: ברדא - מבלעדיו! והיינו, שאסור לאוכלו.

ואילו עוף הנקרא מרדא - ספקא, ספק הוא, האם הוא מותר או אסור.

והרמז בזה, צרדא בגמטריא ברסלב ע"ה והוא שרי וקיים. אמנם ברדא, אותיות דא רב, בר דא, אסור, כי אין רבנים בברסלב, וכל רב הוא טריף פסול. מרדא, אם לעשות מרידה נגד הרבנים, זה בספק (מ"ר בגמטריא ספק, בגמטריא עמלק כידוע), וצריך לעיין כל פעם מה לעשות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

קנאה בבנים ותלמידים

ב"ה
בפרשת השבוע פרשת בראשית רש"י (א:יא) מביא מחז"ל שהשם יתברך צוה על הארץ להוציא עץ פרי - עצים שיהיה טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי, ולא עץ פרי עיין שם.

ויש להתבונן למה סירבה הארץ ולא קיים פקידתה, והרי שנינו במסכת סנהדרין (קה:)

דאמר רב יוסי בר חוני: בכל אדם מתקנא, חוץ מבנו ותלמידו. 
בנו - משלמה 
ותלמידו - איבעית אימא, "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי"

ולכאורה זה היה ממש להיפוך מקנאה, זה היה בחינת ענוה פסולה מצד הארץ להוציא כבר דבר מושלם.

נ נח נחמ נחמן מאומן