Posts
ב"ה
ויש מקשים שאם באמת כתיבת נ נח נחמ
נחמן מאומן הוא פיקוח נפש, למה לא תהיה מותר לכותבו בשבת קודש (אע”פ שאפשר לעשות
בחול)? ואינו קשה מידי, כי הענין של כתיבת נ נח הוא להביא קיום שבת, ונ נח הוא
בעצמו בחי' שבת, כמו שהוא רשום בשורה השביעי של הפתק. ועל כל פנים נלע"ד שאם
ח"ו מי שהוא יכתוב נ נח בשבת, יהיה בכלל 'טעה ועשה מצוה' שפטור מחטאת, ודוק.
שוב ראיתי במפרשים, שהרי כאשר דוד ברח
משאול והגיע לנוב, ואחימלך נתן לו לחם הפנים חם, ולפי הכלי יקר בספר שמואל שם בשם
מדרש ילמדנו, ולפי הסידור של ר' יעקב עמדין, זה היה בשבת, ומיד אחר כך ברח לאכיש,
ושם היה צריך לשנות את טעמו, ואיתא במדרש ז"ל - והיה כותב על הדלתות: אכיש
מלך גת חייב לי מאה רבוא ואשתו חמשים, ע"ש, הרי מטעם פיקוח נפש לא התספק בשאר
מעשה שגעון, וראה צורך גם לכתוב את הגרפיטי על הקירות בשבת.
[וע"ע בכף החיים הל' שבת
(שא:קלח) ז"ל מעשה באיש אחד שמצא סגולה אחת בס' כ"י מאדם גדול מהראשונים
למי ששתה סם המות לכתוב לו ותיכף מקיא האדם וחוזר לבריאותו. ואירע כמה פעמים שאיזה
נער או מר נפש בכעסו שתה סם המות וזה האיש כתב קמיעא זו ועשה והצליח שהקיאו אותו
והבריאו. ויהי היום ליל ש"ק אירע שנערה ישראלית ששתתה סם המות והתחילו להדבקי
מיתה, ובאו אצל האיש הזה בליל שבת וקם וכתב הקמיעא לנערה ותיכף הקיאה ועמדה על
בוריה, אי שפיר עבד. עיין ברכי יוסף או' ו' מה שהאריך בזה וסיים כיוון דכוונתו היה
להציל נפש וע"י הסגולה הוייא הצלה נראה דלית ביה דרך איסור אפי' מדרבנן
ולמפרע מצוה גדולה עשה יעו"ש. ועיין להזרע (אברהם או אמת) ח"ג יו"ד
סי' קכג מאי דשקלא וטריא בדברי הברכי יוסף הנז' ומה שהוסיף להביא ראיה לדבריו
יעו"ש. והב"ד הפתח הדביר או' ט' וכתב דאם אין הרפואה בדוקה נראה פשוט
דאין להתיר איסור דאורייתא יעו"ש, עכ"ל. וע' בשדי חמד מערכת יום
הכיפורים סי' ג:כד (חלק ט עמוד 16).
וע"ע בהלכות שבת סוף סימן שו, שמי שבתו נמצאת ח"ו אצל הכומרים מותר לצאת
חוץ מהתחום בשבת (אפילו למ"ד שתחומין דאו') כדי להצילה, ואם הוא לא רוצה
כופין אותו, ועוד לא הסתפקתי לעיין כראי בסוגיא, כי המעיין שם יראה שהכל מלא בצ”ע,
כי בדברים כאלו זה קרוב להלכה ולא מורין כמובן].
