Posts
Letter 20
B.H., 27 Adar 2, 719 (Monday, 6 April, 1959).
My heart my heart light of my eyes, Mr. Z. Shazar, the sweet and
pleasant, who longs and desires to dwell in the tent of the truth which is
found in the mountain of gold and fortress of jewels[1],
fortunate is his lot. Abundant Shalom to him and to his household and to all of
his company for true and eternal lengthy days, amen.
Our awesome Rebbe o.b.m. once said to Rabbi Nussun o.b.m.,
"Ich <I> hub <have> ayech arayen ginart in zak arayen
<grasped/taken you into inside my sack>," Rabbi Nussun replied,
"far bund mich goot <tie me well>!"[2]
Hartziger <of the heart> bruder <brother> givald <alas,
woe, far out – an exclamation to bring to attention>, vus shvaygen mir
<why are we silent>, az <when> mir <we> hubin <have>
azellicheh zoacheh givven <merited to such a thing>, that we came to this
world at this time[3]
when there shines such a Light of Lights of the most pristine immaculate
brilliance, such an awesome novelty of novelties that never was in history, and
he is undisclosed, and very hidden and concealed from all the worlds, and we
merited with the wondrous kindnesses of Hashem at this time in our days, in our
days in the utter deluge of darkness, and void, and emptiness[4] there
is already found such a novel new secret which gives life and sustains all the
souls of the world even the most deplorable that there is no more execrable than
them – with every single word, and he reveals and informs every one wherever he
is, wherever he is, at all times at every moment, that Hashem is by him, and
with him, and very extremely close to him. We are fortunate, how good is our
portion etc.[5]
that we know of such supreme treasures. Awaken and sing in praise dwellers of
the earth[6], what
can we say, what can we speak, what can we reply/return to Hashem for all He
has bestowed upon us[7] that
he gave us life – sick and weak with ailments of the soul like ourselves in
these generation, with such holy delicacies, with seven responders
(-restorations) of reason (-taste)[8],
which can give life and revive (with them) all the souls of the world. And if
we repeat and say we are fortunate etc. thousands and myriads of myriads of
times on this – it would not suffice. The Master of Kindness should (/will)
satiate us from His abundant goodness which is hidden in store etc. and we will
sing praises and be joyous all our days![9]
The true tzadik, he inclines towards kindness[10]
always and finds good in each one of Israel, because he knows how to gather all
the aspects of good hairs[11] that
are found in each one of Israel, as long as they are called by the name of
Israel, and through this he engages in healing each one, and even if one is
very extremely sick in the illness of his soul, because he (the tzadik) finds
in him as well good points, the aspect of hairs, that is, what he (the invalid)
extracted himself a hairbreadth from bad to good, and through this he (the
tzadik) draws even upon him intellect and constrictions[12],
until he (the tzadik) imbues him (the invalid) as well with hasagos Eloakus
(conceptions of the Divine)[13],
this being the main greatness of the tzadik, when he is able to heal even the
very most sick! Because the more overly sick the person is – he needs an overly
greater doctor[14].
And this good point of a hairbreadth that each one has is the aspect of a
conduit and vessel through which the tzadik extends even upon him hasugos
<conception of the> Eloakus <Divine>.[15]
The main love and unity is through the aforementioned hairs, through
not looking at the bad in his friend just striving with all one's ability to
find in him something good. Even if it seems to him that his (friend's) bad is
very hefty, even still he should search and find in him at any rate, good hairs[16].
The main labor of the true tzadik is to draw hasagos (conception of
the) Eloakus (Divine) in his students through wondrous ways, until they can
illuminate (it) in their students, and the students of their students for all
future generations, until they all know Hashem, and through this it is possible
to give life to the entire world, and each one can understand and cogitate aitzos
(-pointers) and ways to draw close to Hashem Yisburach until he merits to
hasugos (conception of the) Eloakus (Divine).[17]
The main alienation of Israel from their Father in Heaven, and the main
aggregate total of all the defects and the lengthening of the exile, is all due
to the great hiddenness of the disappearance of the light of the true tzadik
who is the splendor, and the beauty, and the grace, and the magnificence of
Israel, and he is the Rosh <head of the> Bayis <house>. And through
the strife and calumny this great and holy light is hidden from us, and then
the aspect of the Rosh <head of> Kul <all> Chootzoas <outdoors –
in contradistinction to the holiness of the house> the Rav of the Kleepu
<husks, evil forces> comes to bear, as it is written (Lamentations 4:1),
"The holy gems are poured out at Rosh <head of> Kul <all> Chootzoas
<outdoors – translated in context as: at every street corner>, and
through this the name of Hashem is hidden, and the me-oaray <luminaries
of> ohr <light> depart and the me-oaray <luminaries of> aish
<fire> prevail![18]
The essence of the elongation of the exile is what the falsehood
intensifies severely almost without limit Heaven forbid, because the sitra
achru <other side – the evil realm> which is the falsehood has spread out
to the length and breadth, and all that there is revealed some truth in the
world to draw close through it to Hashem Yisburach, the falsehood immediately
connives with its schemes to confuse it, and to conceal it, and to turn it
around to its very antithesis![19]
The main mercy that is needed to have mercy on Israel is to instill
in them the truth, and to extract them through this from sins, and to draw them
close to Hashem Yisburach.[20]
When the darkness surrounds a person very much and encompasses him
from every side, but he turns himself just to the truth, (and) through this
Hashem Yisburach clears the darkness from him and illuminates for him.[21] And
if the truth is discarded to the ground now and it is forbidden to reveal it
publicly, even still it is the truth, and (Proverbs 12:19) "truthful
speech is set forever."[22]
Every one, according to how much he recognizes in his
soul, the enormity of his shortcomings, and his utter alienation that he has so
much distanced from Hashem Yisburach, so too he needs specifically to draw
close to the true Rebbe of the very, very greatest stature, because the smaller
he is – he needs an overly greater true Rebbe.[23]
The holier the tzadik is and very extremely lofty, so too he is
able to lower himself very exceedingly to raise even the nethermost, who are
ensconced in an overly low level. And this is the main perfection of his lofty
prominence.[24]
There is a tzadik so great, and awesome, and wondrous awesome
novelty that he can extract all the ten types of (poisonous) arrows[25] in
which are included all the types of transgressions, and sins, and willful sins,
and all types of defects of the bris (-circumcision, covenant) that are in the
world may the Merciful One save us, entirely everything, he can draw back in
return, and extract, and rectify everything, and only he knows how to heal the
Queen's daughter completely.[26]
"Be strong and courageous," it is worthy to go and to crawl on hands
and feet to be grasped in his wings, in order that there should be hope for our
fate[27] and
our souls will be our spoils (-saved and spared[28]).[29]
To my great chagrin I did not merit to write now for such a long
time, because truthfully I was almost not of sound mind from the utter
prodigious hardships and troubles which transpired over me (may they) not
(happen) upon you, and the Holy One Blessed He gave me the strength of iron to
bear the yoke of such suffering which is impossible to describe. And even still
his honorable prominence was engraved in the tablet of my heart at all times
every day and he didn't leave my memory, as he already knows.
The transcriber, who mentions him (in prayer) for benefit every
single day, solicits his wellbeing and his success in truth with all (my) heart
and soul.
Yisroel Dov Odesser – 28 Ben Atar,
Tel Aviv.
מכתב כ
ב"ה, כ"ז אדר ב' תשי"ט
ליבי ליבי נהורא דעיני, מר ז. שזר, המתוק ונעים, המתגעגע ומתאווה לגור באוהל האמת שנמצא בהר של זהב ומבצר של מרגלית, אשרי חלקו. שלום רב לו ולביתו ולכל הנלווים אליו לאורך ימים אמיתיים ונצחיים, אמן.
רבנו הנורא ז"ל אמר פעם לרבי נתן ז"ל: "איך האב אייך אריין גינארט אין זאק אריין"(אני תפסתי אתכם בשק שלי), ענה רבי נתן ואמר: "פאר בונד מיך גוט" (קשור אותי היטב)!
הרציגער ברודער גיואהלד, וואס שוייגען מיר. אז מיר האבין אזעלכעס זוכה גיוועהן (אהה אחי לבבי, מה אנו שותקים כשזכינו לדבר כזה), שבאנו לזה העולם בזה הזמן שמאיר אור האורות צח הצחצחות כזה, חידוש שבחידושים נורא כזה שעדיין לא היה מימות עולם, והוא כמוס ונעלם ונסתר מאד מכל העולמות, ואנחנו זכינו בנפלאות חסדי ה' בעת הזאת בימינו בימינו אלה בעצם קצף החושך ותוהו ובוהו נמצא כבר סוד חידוש חדש כזה המחייה ומקיים כל הנפשות שבעולם אפילו הגרועים ביותר שאין גריעות מהם - בכל דיבור ודיבור, ומגלה ומודיע לכל אחד בכל מקום שהוא, בכל מקום שהוא, בכל עת ורגע, כי ה' איתו ועימו וקרוב אליו מאד מאד. אשריינו מה טוב חלקנו וכו' שאנו יודעים מאוצרות נשגבות כאלה. הקיצו ורננו שוכני עפר, מה נאמר, מה נדבר, מה נשיב לשם כל תגמולוהי עלינו שהחיה אותנו - חולים וחלושים בחולי הנפש כמונו בדורות הללו, במטעמים קדושים כאלו, בשבעה משיבי טעם שיכולים להחיות ולהשיב בהם כל הנפשות שבעולם. ואם נכפול ונאמר אשריינו וכו' אלפים ורבי רבבות פעמים על זה - לא יספיק. בעל החסד ישביענו מרוב טובו הצפון וכו' ונרננה ונשמחה כל ימינו!
הצדיק האמת הוא מטה כלפי חסד תמיד ומוצא טוב בכל אחד מישראל, כי יודע ללקוט כל מיני שערות טובות שנמצא בכל אחד מישראל כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, ועל ידי זה הוא עוסק ברפואות כל אחד ואפילו אם הוא חולה גדול מאד מאד בחלי הנפש, כי הוא מוצא בו גם כן נקודות טובות בחינת שערות, דהיינו מה שמנתק עצמו מרע לטוב כשערה, ועל ידי זה ממשיך גם עליו שכליות וצמצומים עד שמכניס בו גם כן השגות אלוקות, שזהו עיקר גדולת הצדיק, כשיכול לרפאות גם החולה הגדול ביותר, כי כל מה שהחולה גדול ביותר - צריך רופא גדול ביותר. וזאת הנקודה טובה כחוט השערה שיש בכל אחד הוא בחינת צינור וכלי שהצדיק ממשיך על ידו גם עליו השגות אלוקות.
עיקר האהבה ואחדות על ידי השערות הנ"ל, על ידי שאין מסתכלין על הרע שבחברו רק משתדלין בכל כוחו למצוא בו איזה טובה. אפילו אם נדמה לו שרעתו רבה מאד, אף על פי כן יחפש וימצא בו שערות טובות על כל פנים.
עיקר יגיעת הצדיק האמת הוא להמשיך השגות אלוקות בתלמידיו בדרכים נפלאים, עד שיוכלו להאיר בתלמידיהם , ובתלמידי תלמידיהם לדורות עולם, עד שכולם ידעו את ה', ועל ידי זה יכולין להחיות את כל העולם כולו, וכל אחד יכול הבין ולהשכיל עצות ודרכים להתקרב לה' יתברך עד שיזכה להשגות אלוקות.
עיקר התרחקות ישראל מאביהם שבשמים, ועיקר כלל כל הפגמים ואריכת הגלות, הכל על ידי ההעלמה הגדולה שנתעלם אור הצדיק האמת שהוא הפאר והיופי והחן וההידור של ישראל והוא הראש בית. ועל ידי המחלוקת והקטגוריא נעלם אור הגדול והקדוש הזה מאיתנו, ואזי מתגבר בחינת הראש כל חוצות רב דקליפה, כמו שכתוב "תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות", ועל ידי זה נתעלם שם ה' ונסתלקו המאורי אור וגברו המאורי אש!
עיקר אריכת הגלות הוא מה שמתגבר השקר מאד כמעט בלי גבול חס ושלום, כי הסטרא אחרא שהוא השקר התפשט לאורך ולרוחב, וכל מה שמגלין איזה אמת בעולם להתקרב על ידו לה' יתברך, השקר מתנכל בתחבולותיו תכף לבלבלו ולהסתירו ולהפכו אל ההפך ממש!
עיקר הרחמנות שצריכים לרחם על ישראל הוא להכניס בהם אמת, ולהוציאם על ידי זה מעוונות ולקרבם לה' יתברך.
כשהחושך מסבב מאד את האדם ומקיפו מכל צד, והוא פונה עצמו רק אל האמת, ועל ידי זה ה' יתברך מפנה החושך ממנו ומאיר לו. ואם האמת מושלך ארצה עתה ואסור לגלות בפומבי, אף על פי כן האמת הוא כן, ושפת אמת תיכון לעד!
כל אחד כפי מה שיודע בנפשו גודל פחיתותו וגודל ריחוקו שנתרחק מאד מה' יתברך, כמו כן הוא צריך דייקא להתקרב להרבי והמנהיג אמת הגדול במעלה מאד מאד, כי כל מה שהוא קטן ביותר, הוא צריך רבי אמיתי גדול ביותר.
כל מה שהצדיק קדוש ביותר וגבוה מאד מאד, כמו כן הוא יכול להוריד את עצמו מאד מאד להגביה אפילו התחתונים, המונחים בשפל המדרגה ביותר. וזה עיקר שלמות מעלתו הגבוה.
יש צדיק גדול ונורא וחידוש נפלא ונורא כזה שהוא יכול להוציא כל העשרה מיני חיצים שבהם כלולים כל מיני חטאים ועוונות ופשעים וכל מיני פגם הברית שבעולם רחמנא ליצלן, הכל כאשר לכל הוא יכול לחזור ולהמשיך ולהוציא ולתקן הכל, ורק הוא יודע לרפאות את הבת מלכה בשלמות. "חזק ואמץ", ראוי לילך ולרחוש על ידיים ורגליים להתאחז בכנפיו, למען תהיה תקוה לאחריתנו והיתה לשלל נפשנו.
[1] This is the place where the
lost-captive princess was taken, see the first Story of Ancient Times from
Rabbi Nachman. The fact that Saba says that the tent of truth is found there is
a very deep insight into the story which needs great contemplation. In the
introduction to the stories Rabbi Nussun says that this mountain of gold etc.
is alluding to the great wealth which is needed for highest contemplation of
the Torah, as revealed by Rabbi Nachman in Likutay Moharan, Torah-teaching 60,
and Rabbi Avraham ben HuRan in Chuchmu and Tevuna (5:4 and 7) goes further to
suggest that it is a fitting description of the Holy of Holies, which is
congruous with what Saba wrote here. This means that in its very own home the
holiness is held captive and must be freed.
It might be possible that reaching the Mountain is the
aspect of attaining personal peace delineated in Likutay Moharan,
Torah-teaching 14 (and correlating the second levels of unifications revealed
by the Ramchal in his Kitzur Kavanos) which sets the stage for the services of
the Temple, and freeing the Princess would be the universal peace delineated
there (and correlating the third and ultimate unification revealed by the
Ramchal). There are many correlations to support this, but here is not the
place to develop this.
In the book Liroas Bi-Ebay Hanachal, Michoel Barzel
recounts (Chapter on Faith in the Sages) that Saba once said that it is a
valuable thing to search for the Mountain of Gold etc., he also said that he
had found the Lost Princess and took her out, and then added that he had killed
his evil inclination and it would not return again.
[12] The supernal wisdom is so vast so that
in order for one to grasp anything it must be constricted. See Likutay Moharan,
Torah 30.
[15] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 2,
Nizeekin 4:11. Oatzar Ha-yeeruh, Peace and Unity, Love of Friends, and to Judge
Everyone Favorably 55.
[19] Oatzar Ha-yeeruh, Truth 13 (from
Likutay Halachos, Yoareh Daya, Laws of the Signs of Animals and Beasts 4:15).
[25] See the Stories of Rabbi Nachman, Story
13 of the Seven Beggars, day six, the beggar without hands.
