עבודת השם דורסת את האי נעימות ואפילו יסורים גדולים רחמנא ליצלן

ב"ה

לקוטי מוהר"ן תורה רנ – כל היסורין אינם רק מחסרון דעת וכו'. ע' מה שהבאתי מרמד"ו בענין זה לקמן על תורה תנינא קכג.

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכג – מקוה אינה מזקת כלל וכו' שאין העבודות וסגופים מזיקים כלל.

כעין זה עיין בפירוש רבי משה דוד וואלי על ספר עזרא על הפסוק אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ (י:יג) ז"ל כי הפגם מחליש את הנפש שאינה יכולה לסבול פגעי הזמן ומצטערת ומתפעלת מן הכל, מה שאין כן הנפש החזקה והבלתי פגומה, שסובלת את הכל ואינה מתפעלת ואינה מרגשת. כענין אמרם ז"ל: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמאריה סייעיה. וכן אמר שלמה בחכמתו: שומר מצוה לא ידע דבר רע, שהרי אינו אומר לא יראה ו לא יפגע או לא יקרה דבר רע, אלא לא ידע, כלומר: שאפילו יקרהו דבר, לא ידענו ולא ירגיש בו ולא יתפעל ממנו כלל ועיקר, כי יש לו כח לסבול אותו בנקל מפני הקדושה ששורה עליו בשמירת המצוה, עכ"ל (וכן עיין בפירושו לספר נחמיה ב:טו). וע' תורה ר"נ שכל היסורין אינם אלא מחסרון דעת.

נ נח נחמ נחמן מאומן

דירה של הצדיק

ב"ה

תורה רסט מדירת הצדיק ניכר מעשה הדור, עיין שם ועיין ספר המדות ערך צדיק אות כ' אל יקשה לך למה להם לצדיקים להנות וכו' ואזי יש בית מנוחה לשכינת הקב"ה וכו', ע"כ.

וע' בפירוש ר' משה דוד וואלי על ספר נחמיה (ב:ח) כאשר נחמיה לקח מהמלך עצים לבנות חומות ירושלים ובית המקדש וגם לביתו, וכז"ל ולבית אשר אבא אליו, זהו בית אשר יבנה לצורך דירתו, שיעשהו בנין מכובד כפי גדולתו, לכבודן של ישראל, שלא יבזום הגוים לומר ראו הראש שלהם כמה הוא גרוע ונבזה, שאין לו אפילו בית לדור בו כפי כבודו. וזה היה גם כן כבודו של מלך שמינהו להיות ראש על ישראל וכו' עכ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הכל לפי היגיעה - ואכן גם לפי שרש נשמה

ב"ה

בלקוטי נ נח כבר הארכתי בזה קצת. וכעת יש להוסיף:

שיחות הר"ן אות קסה:

האיש אמר לו: מי יוכל לבוא לזה לזכות למדרגתכם כי יש לכם נשמה גבוהה מאד בודאי?! והקפיד רבנו זכרונו לברכה מאד על זה. ואמר: זהו החסרון שלכם, שנדמה לכם שעקר גדולת והשגת הצדיקים הגבוהים הוא רק מצד הנשמה הגבוהה שיש להם כי באמת לא כן הדבר, רק כל אחד ואחד יכול לזכות לבוא למדרגתי להיות כמוני ממש. כי העקר תלוי רק ביגיעות ועבודות באמת. וכן שמעתי גם כן כדברים האלה מפיו הקדוש כמה פעמים שהעקר תלוי רק ביגיעות ועבודות וכו' (שמ):

מבואר הדבר שהעיקר תלוי ביגיע, וטעות לומר שהוא רק מצד הנשמה, אבל בודאי זה וזה גרם, כי הצדיק בגלל נשמתו היה משתדל יותר, ומסוגל יותר, והיה ראוי יותר, אלא שעם כל זה, העיקר הולך אחר היגיעה והעבודה, וק"ל. וכן תמצא בספר עזרא בפירושו של ר’ משה דוד וואלי ז"ל, שבתחילת פרק ז (פסוק ו) הוא מפרש מעלתו של עזרא הסופר שהיה מפני שרש נשמתו ופי שנשמתו היתה מתוקנת בתיקון השלם, ואילו אחר כך (פסוק י) הוא כז"ל טעם בסמוך למה עזרא הסופר זכה שתשרה עליו השראה כל כך יקרה וחשובה. והוא, לפי שטרח הרבה ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, ולפום צערא אגרא, דהא באיתערותא דלתתא איתער לעילא, וזהוא שאמר: כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורה ה’ ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט. והסוד הוא, שטרח הרבה מאד להמשיך את האורות של היסוד והת"ת דאינו רזא "דחוק ומשפט", ולכן נמשכו לו לשרות עליו בקביעות ולהיות הוא דוגמתן למטה, כי פועל אדם ישלם לו וכארח איש ימציאנו, עכ"ל. והרי מבואר שזה וזה גרם לו, מצד נשמתו היה כבר מוכשר לזה, והוא קיים תפקידו בפעולה שלים ביגיעה וטירחא, וזכה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

בית המקדש נחרב על ידי בבל וחזר ונבנה על ידי בבל

ב"ה

כתב רבי משה דוד וואלי (בספר עזרת ה' על ספר עזרא, ו:ח) ז"ל והשם יתברך הוא שרצה שהקליפה עצמה שהחריבה את הבית, תחזור לבנותו כבתחלה, ותוציא ההוצאות משלה, להודיע ולהודע שהכל מרצונו ית', כי הוא גזר על החרבן בעתו, ואחר כך גזר על הבנין בעתו, כי לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים וכל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ, עכ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

משיח סובל כמה פירושים ותפקידים

ב"ה

כורש מלך בבל נתן רשות לבנות בית המקדש השני וצוה להחזיר כלי המקדש שם, בסוף זה נפסק לעד אחר פטירתו עד מלכות דריוש בן אסתר.

ואכן מצינו בהנביא ישעיה (ריש פרק מה) כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים וכו', וכל המפרשים פירשו שזה סתם לשון גדולה. וכן מצינו בהרבה כתבי קודש שמשבחים איזה צדיק וקוראים לו משיח ה', ואין הכוונה להמשיח שיבנה בית המקדש ויגאל את עם ישראל, אלא לשון גדולה בעלמא. ואף על פי שזה דבר פשוט, היום מלאו החסרי דעת ורוצים לעשות להם משיחות, אז כדאי היה להזכיר את זה.

ואכן בענין כורש הנ"ל כתב רבי משה דוד וואלי - תלמיד חבר של הרמח"ל, בפירושו עזרת ה' על ספר עזרא (ו:ה) ז"ל ולא לחנם השם יתברך קראו לכרש, משיחו, כענין שנאמר: כה אמר ה' למשיחו לכרש. והסוד הוא, כי מאחר שבמלך הכשר הזה נמצא בו דבר טוב ואיזה ניצוץ של קדושה, לפיכך המשיך עליו השי"ת חוט עליון משמן הטוב, שיקרא משיח על ידו. וכבר ידוע שהשמן הטוב איהו מסטרא דאבא עליאה שכלו חסד פשוט, ולכן נמשך על המלך הכשר, כדי שיהיה מטה כלפי חסד לתת רשות על הבנין הקדוש וכו' עד כאן לשונו.

הרי שאפילו גוי יכול לקבל איזה אור של משיח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Donald Trump a good president by virtue of his age

HH

Donald Trump is 70 years old, the oldest age of a president of the United States of America, this is very significant, for with age comes wisdom. The Zohar says that Rabbi Shimon would stand to honor even an elder gentile, because of the profound life experience he attained.

See the book of Daniel, beginning of Chapter 6, which relates that King Daryuvesh (#1) of Mudi was 62 years old when he ascended the throne, and throughout the Chapter, Rabbi Moshe Dovid Walli (a student and older contemporary of the Ramchal) points out that this is a deciding factor proving that this king was wise and good.

ספר דניאל, פרק ו: ודריוש מדאה קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין. בפירושו של ר' משה דוד וואלי, ספר חמודות כז"ל ולמה הוזקק הכתוב להזכיר את שנותיו של המלך הזה. דע כי הטעם הוא, כדי להודי שהשנים מביאים את השכל. שהרי המלך הזה אף על פי שהיה נכרי ומשרש הטמא, עם כל זה נשלם שכלו מתוך שנותיו, וידע להבין ולהשכיל וכו' ע"ש. וכן בכל הפרק הוא כותב כמה פעמים את הענין הזה שמלך הזה היה זקן וחכם.

ושם בפסוק יח כתב ז"ל: ומכאן למדנו שהמלך הזה היה חכם ויודע בדרכי ההנהגה, כי הזקנה עושה הרבה להשלים דעותיהם של בני אדם אף על פי שהם נכרים. שלטעם זה אמרו רז"ל: שצריך לקום אפילו מפני זקן גוי ולהדרו. והטעם העיקרי הוא, לפי שהגוי בעת זקנתו עולה עד עתיק יומין של הקליפה (- ע' בלקוטי מוהר"ן תורה רמ"ב שרבינו כ' דע שיש ארך אנפין דקליפה, ואילו כאן רמד"ו מדבר על עתיק יומין דקליפה!), שהוא קרוב אל המלכות של הקדושה, ולכן אז נשלם שכלו כפי מדרגתו ומבין מדרכי ההנהגה מה שיכול להבין כפי שרשו, כדי לתקן את דעותיו, עד כאן לשונו.

וזה נאמר על בן 62 (שלפי הזוהר שיבה הוא כבר מבן 60) אז כל שכן לבן 70 שנה שהוא ממש זקן.

יחי נ נח נחמ נחמן מאומן