כח האמת ומהות ושבח החיים אמיתים

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

סו:ג מפלה לרשעים גם בעולם הזה, וזה נעשה על ידי אמת, ע"ש.

עיין תורה צח – נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות, דהיינו שמגלה לרשע מה שפגם, ואין ענש גדול מזה.

הנה ידוע שהמבול היה צריך להיות ברכה, רק כיון שהיו רשעים נתהפך לרע. ונח וביתו ניצלו בתיבה. ושם לא אמרינן שמהתיבה יצא השצף, כי התיבה בחי' אמת, כמבואר בתורה קיב – צהר תעשה לתיבה, ומבואר שם ז"ל כי הדיבורים המאירים, היינו דיבורי אמת כנ"ל, הם מראין לו הפתח וכו' לצאת מהחשך ע"ש. כי שם מדובר על איש פרטי הנמצא בחשך שצריך להתפלל באמת, והאמת מאיר לו. ואילו מפלת הרשעים על ידי האמת המבואר כאן בתורה סו, מבואר שצריך להיות שכולם מדברים האמת.

 

סו:ג וזה פירש (תהלים קמו) אהללה ה' בחיי, היינו כשאין נצרך לבריות, וזה בחיי, בחיי דייקא, היינו שאני חי מחיים שלי, שאינו נצרך לחיות שום אדם ע"ש.

עיין בהקדמה לספר חיי מוהר"ן מה שמוהרנ"ת פירש על "חיי". וקראתי שם החבור הזה בשם חיי מוהר"ן מחמת שרבו מספר מחייו הקדושים וכו' ע"ש. ולא הזכיר ענין זה שלא נצרך לאחר, כי זה בכלל מה שכן ביאר שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ענין הקשת

ב"ה

במשנה מסכת חגיגה (ריש פרק ב' - יא:) וכל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם: ובגמרא (טו:)  מאי היא ר' אבא אמר זה המסתכל בקשת רב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר ע"ש. והיום עוברים עבירות בגלוי ומרימים את הקשת.

ובתיקוני זהר (ריש צב:) בפירוש שענין הגוונים של הקשת הוא הבושת של עריות, ולכן אסור להסכתל בקשת.

וסוד הקשת מבואר בספר קנאת ה' צבאות של הרמח"ל (נדפס בתוך ספר גנזי רמח"ל, עמוד צב-צג), והוא כאשר השכינה צריכה להיות מתלבשת בתוך הקליפות, בסוד תיבת נח, לשמור ענפיה הקדושים, - והיא הבחינה ששומרת את ישראל בזמן הגלות, אבל שנותנת לסטרא אחרא גם כן מקום לשלוט שליטה הראויה לה, ע"ש באריכות.

והרמח"ל כותב שם ז"ל ואני כבר הקדמתי לך כי המקומות בקדושה שמשם ניתן מקום לקליפות - הם מסוכנים מאד להסתכל בהם, כי על זה נאמר: כבוד אלהים הסתר דבר, שלא לתת גאון לס"א. והמסתכל בו - אינו חס על כבוד קונו. ובאמת, זהו המקום שמשם יצאו וטעו הזונים האלה. כי הס"א מראה להם שקר כאמת, אשר מרוב התקרבה שם אי אפשר לראות ההבחנה היטב. אלא שכבר הקדים להזהיר היוצר עצמו "לא תשמע". כי כל אשר ישנה מדברי תורה אפילו כמלא נימא - ודאי פיתוי הס"א הוא. וזה יתד נאמן של ימוט, ע"כ.

ועיין שם באריכות ביאור כל הענין.

גם ידוע שהבעל שם טוב פעם הראו לו הליסטים דרך לארץ ישראל, והלך איתם עד שראה שזה דרך החרב המתהפכת ופחד לעבור דרכו וחזר לאחוריו, ולא זכה להגיע לארץ ישראל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

תיבת משה משלים ריבוע הדיבור - קומה ד' לתיבת נח. תשע"ו

ב"ה

שנג. ריש פרשת נח (פסוק יד) עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר. והנה כל הצדיקים מפרשים שהתיבה משמעותה גם לתיבה דהיינו מילה. ורבינו יש לו כמה תורות פה ואכמ”ל. קנים זה בחי' נגינה כמבואר בלקוטי מוהר”ן תורה ג', כי לא מספיק סתם לדבר להשם יתברך, צריכים לשיר. ועל ידי זה יש כפרה (ע”ש בתורה ג, יבוא קלניא ויכפר וכו'), כפר פרש”י זפת, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן פרש”י ז”ל מפני חוזק המים זפתה מבית ומבחוץ, זפתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע”ה. וזה ענין של בית, בחי' בתים של השיר, וגם מבחוץ תרונה.

והנה עשה לך תבת וכו' בר"ת עלתע ע"ה בגמטריא תקע"א השנה שרבינו נפטר - זה גפר, אותיות פגר, גויה של הנפטר, וכן הר"ת של עצי (גפר - פגר) קנים תעשה את התבה = התקע"א. וזה ההמשך של וכפרת אתה, כי מיתת צדיקים מכפרת.

אתה מבית ומחוץ בכפר, אותיות היסוד (שלפני הס"ת) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות, וכן הס"ת של מבית ומחוץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תעשה את התבה - תעשהא, אי נמי עשהאתה - שנת התשע"ו.

(פסוק טז) צהר תעשה ל'תבה ואל אמה' 'תכלנ'ה מלמעלה ופתח התיבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה. תבה ואל אמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן תכלנה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות.

והנה תיבת נח הציל רק כמה נפשות והבהמות, כי חסר היה קומה אחד של רבוע הדיבור (עיין תורה ב' בלקוטי מוהר"ן תנינא, כי יש דיבור של מלכות, קרובי מלכות, תשובה, וצדקה, ע"ש. ונח זכה עד לתשובה, אבל לא זכה לצדקה) ונראה שזה נשלם על ידי התיבה של משה רבינו שהיה רק קומה אחת (ואולי משום זה היה כבד פה נגד השלושה קומות של נח). וכן הגמטריא של משה קמה א' – נ נח נחמ נחמן מאומן.