שמירה מהשטן

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

 

תורה ריג

על כן צריך להפסיק בין תבות אתה סתר לי, לתבת מצר, כדי שלא לעשות צרוף שמו חס ושלום וכו' ע"ש.

וצע"ק שיהיה אבן מכשול כזה בספר תהלים, ולא מקובל. ונלע"ד שבודאי דוד המלך שמר על זה בהמשך הראשי תיבות, מ"ת (מצר תצרני, והמ' הולך לשני צדדים), כאילו הס"מ מת, וכן תרף (תצרני רני פלט), שהוא ענין עזיבה וחלישה. אלא שרבינו מדגיש שעדיף לא לרמז כל עיקר על הס"מ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

וידעת היום והשיבות אל לבבך

ב"ה
פסוק שאומרים כמה פעמים כל יום בעלינו לשבח:
וידעת היום והשבת אל לבבך כי י' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.
שמתי לב שהראשי תיבות וה"ו שם הראשון של ע"ב שמות. ואחר כך בראשי תיבות יש את המילים מלאך (שזה גם כן שייך להע"ב שמות: ויסע מלאך ה') הוי"ה ע"ב. ואותיות אמה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת תזריע

ב"ה

ריש פרשת תזריע (ויקרא יב:ב) דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר, הראשי תיבות עם הי' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

פרפראות חדשות על נ נח נחמ נחמן מאומן, מתוך לקוטי נ נח המעודכנת

ב"ה

תצא. והייתם כאלהים ידעי טוב ורע (בראשית ג:ה), 'והייתם כ' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כי הצדיק הוא צמוד לאלהים, והוא הגשר. בענין ידעי טוב ורע עמש"כ בלקמ"ת תורה כט.

תצב. לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני (ישעיה נב:ד – הפטרה לפרשת שופטים) – כי אני הוא המדבר הנני עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ישעיה (נב:ט) פצחו רננו יחדו חרבות ירושלים כי נחם ה' עמו גאל ירושלים. פצחו רננו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תצג. ישעיה (מג:יט) הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות. הנני עשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "תדעוה" עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תצד.תנחומיך ישעשעו נפשי (תהלים צד:יט) ר"ת וס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

תצה. הרנינו גוים עמו (דברים לב:מג) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

תצו. נחמן י' פעמים (כי כולם בחכמה עשית, וכלולים בי' כידוע) בגמטריא אלף ת"פ, האלף חוזר לא' ועם הי' פעמים, תצ"א – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

תצז. תהלים (קיא:ז) מעשי ידיו' אמת' ומשפט' נאמנים' כל פקודיו' ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

תצח. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. המשפטים עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

תצט. יש דרך 'ישר לפני איש' (משלי טז:כה) בגמטריא שר נ נח נחמ נחמן מאומן.

תק. אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד (תהלים קב:יד) ר"ת בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן, אדנ"י נ נח נחמ נחמן מאומן (= 1073).

פרפראות נפלאות בענין הפתק הקדוש של הגאולה נ נח נחמ נחמן מאומן

תנו. כסא י-ה-ו-ה ע"ה בגמטריא נ נח.

תנז. ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם (תהלים לו:ט) דשן בגמטריא נ נח נחמ נחמן, ונחל זה רבינו הקדוש נחל נובע מקור חכמה, וזה עדנך, בלי יוד, עם האותיות בגמטריא נחמן. והיו"ד דרשו חז"ל שכל צדיק וצדיק זוכה לעדן בפני עצמו.

תנח. יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי (משלי יב:י) הר"ת יצנ"ב בגמטריא נחמן עם אותיות (וע' בזוה"ק פ' ויקהל רא. שזה דרגא של נבון דייקא, שידוע למידת רבינו בבינה). והס"ת עקשו"י עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בהמה בא"ת ב"ש שצי"צ ועם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ומצינו ש'שיצא' הוא סנפיר כמובא בלק"מ תורה ה' ממסכת בב"א). וע' בזוה"ק (פנחס רטו:) ועל דא כתיב מצמיח חציר לבהמה הדא הוא דכתיב יודע צדיק נפש בהמתו ע"כ. מצמיח חציר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

תנט. פרשת חקת (כ:יז – פסוק זה כולה נדרש ביחודים בשער רוח הקודש עמ' עא-ב) נעברה נא בארצך לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעלה גבלך, ויאמר אליו, ע"כ. פסוק זה יש לה בראשי תיבות את כל הננח כסדר כך: נא – נ. מדלגים שני התיבות 'בארצך לא' שהראשי תיבות שלהם בגמטריא של הניקוד של נ נח, פתח פתח שוא, עולה ל"ב. נעבור בשדה ובכרם, ר"ת בגמטריא נח. ולא נשתה מי באר, ר"ת בגמטריא נחמ דרך המלך נלך לא נטה ימין, הראשי תיבות בגמטריא נחמן ע"ה. ושמאל עד אשר נעבור גבלך ויאמר אליו – ר"ת בגמטריא מאומן!

תס. שבע ביום הללתיך (תהלים קיט:קסד) ה-ללתיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' בשער רוח הקודש יחוד י' שכתב לכוון בהללתיך י"פ מ"ה ומ' אותיות. חמש הם גבורות משולבות בחמש אחרות שהם חסדים).

תסא. בישעיה (סב:א) למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער, ע"כ. כלפיד עם האותיות בגמטריא נחמן ע"ה, וזה הענין של האש שלי תוקד עד ביאת המשיח, שזה בעצם על ידי השיר פשוט כפול משולש מרובע, כמו שכתוב ממש כעין הפסוק הנ"ל (ישעיה נח) קרא בגרון אל תחשך כשפר הרם קולך, שרבינו גילה ש'כשפ"ר' הוא רמז להשיר פשוט כפול שלוש רבוע שגילה בפתק (גמטריא שפר).

ישעיה (סב:ב) וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי ה' יקבנו (ואגב יש לציין שהאריז"ל, בשער הכוונות ח"א, גילה שכל פעם שאוחזין בספר תורה יש לכוון לה"שם חדש" הנזכר פה). "וראו גוים צדקך ו" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות של 'וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי" ומכולשחאפ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא השם החדש של השיר חדש שרבינו גילה בפתק (גם שם חדש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם עוד ק' ברכאין הרמוז בשם אדנ"י כידוע). והשם חדש על פי פירוש הפשוט בפסוקים שם, הוא "חפצי בה" שזה ממש הכח של נ נח בשליטת הרצון כמו שכתבנו למעלה בס"ד פרק 260 ע"ש.

וע"ע בשיחות הר"ן (אות צה) ז"ל דע שהשם שנותנין לו לאדם הוא לפי הפעלה שיש לו לאדם לעשות בעולם. ויש אחד שעושה הפעלה שלו בחצי שנים שיש לו וצריך לקרא לו שם אחר דהינו שם חדש. כי השם שנותנין לאדם הוא לאחר מותו לבושין שלו <והדיוק פה הוא מבהיל, שמוהרנ"ת עיקם מאד מישרות הלשון, שהיה לו לכתוב: שנותנין לאדם הוא לבושין שלו לאחר מותו, ועיקם לכתוב בדרך שנותן משמעות שנותנין את השם לאחר המיתה!> כמו שכתוב (ישעיה מב:ח) אני ה' הוא שמי וכבודי וכו', 'כבודי' – זה בחינת לבושין, כי 'רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותה (שבת קיג:).' ... וזהו שכתוב לעתיד לבוא, "וראו כל העמים צדקך וכו' וקורא לך שם חדש." כי האמות יהיו רואים הפעלה שיהיה לישראל ויקראו להם שם חדש. כמו כן יש אחד שעושה הפעלה שלו לפי השם שיש לו בחצי שניו ועושה אחר כך פעלות חדשות וצריך לקרא לו שם חדש ויש בזה סודות גדולים ונוראים מאד מאד (!!!)... ועל כן משה רבנו עליו השלום היה לו כמה שמות וכו' עכ"ל.

והנה ידוע שרבינו אמר בפירוש שהוא השיג כל מה שהוא יכול עלי אדמות, וזה היה רק בכחצי ימיו של בן אדם עלי אדמות, שימי שנותינו שבעים שנה, וחציו שלושים וחמש... וכאן רמז חזק שכמו משה רבינו, רבינו הקדוש היה לו עוד שם, וכמו שציינתי בתוך ה<> שרבינו קיבל בכל תוקף את השם נ נח נחמ נחמן מאומן ללבושין לאחר מותו (וע' פרק 280 – מתי רבינו קיבל את השם נ נח).

תסב. תהלים (צד:כב) ויהי י-ה-ו-ה לי למשגב, עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואלהי לצור מחסי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

תסג. ובני דן חשים (ויגש מו:כג) עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (והאר"י גילה כוונות שלמות על זה, בסוד ח"י החיים והשכינה).

תסד. בשער רוח הקודש (יחוד יא למהר"י גדליה) על הפסוק (תהלים כב) אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו כז"ל השם הוא מן תיבת אליך ובא"ת ב"ש הוא תכמ"ל ע"ש. תכמ"ל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ועוד – אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא עם הכ"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.