השלושה שבועות על שיעבוד בני ישראל בגלות

 ב"ה

ספרים שלמים נכתבו על זה, ואיני רוצה אלא לרשום עוד נקודה. 

כבר טענו שהשבועה הג' היא שלא ישתעבדו האומות את ישראל יותר מדי, וכיון שעברו על זה, כבר הותר השבועה שלא לעלות בחומה. עיין למשל ספר מאמר מרדכי ג:ו. [ובאמת יש להעיר, שכל הפחד שהסטמאר מרעיש על עונש השבועות שחס ושלום דמם הפקר, הלוא כבר עשו את זה האומות, וכבר עמדו לעשות את זה לכל יושבי הארץ לולא שנצחנו אותם].

יש עוד נקודה שיש לעיין בה, שהיום הרבה מלכיות לא נוהגים כראוי בכלל, ולא מביאים משפט על רציחה וגניבה, ואדרבה הם בעצמם גונבים ילדים וכו' וכו' אין כאן המקום להתרחב בזה. ועוד הרי כל ענין של חשיבות המלכיות שאילולא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעהו, והיום זה באמת התחיל רחמנא ליצלן. ועוד מבואר במסכת חולין צח.: שמתוך השלושים מצות שיש להם, לפחות הם מקיימים ג'. שלא נונתים כתובה בנישואין של משכב זכר, ולא מוכרים אברים של בני אדם, ומכבדים את התורה. והיום כבר גם אלו בטלו.

ולפי זה יש לעיין בכלל איזה זכות מלכות יש להם. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

חשוד על משכב זכר

ב"ה

הלכה (רמב"ם משנה תורה הלכות איסורי ביאה פרק כב, וכן בשולחן ערוך) שגוי חשוד על משכב זכר, ויש בזה כמה נפקא מינות להלכה. אכן לפי קוצר השגת ידי לא מצאתי שגר צדק חשוד על משכב זכר, והפשטות לכאורה אם כן הוא שהוא בכלל ישראל הקדושים שאינם חשודים. ולפי זה יוצא שמעיקרא היה להגר יצר הרע על זה, והגיור הוציאו מהיצר הרע הזה. ואכן יתכן שהיצר הרע הזה אינו בטבע האדם כל עיקר, אפילו לא בגוי, רק הגוי חשוד לעשות הבא לו בעריות, ולכן בגיור זה לא ממש שינוי בטבע היצר של הגר, רק שעכשיו הוא נכנס להטוב הזה שלא סתם עושה את זה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

איך הבנות ולהבדיל השוכבי זכר - לומדות תורה

ב"ה

ענין מה שמצינו כמה ננחים רווקים (וכן מגורשים או באלמון) מבוגרים נלע"ד כי מבואר בלקוטי מוהר"ן שהצדיק בבחינת משה רבינו, והוא רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן – עיקר עסקו לעשות גרים (לקוטי מוהר"ן תורה רטו). ומבואר בכתבי האר"י ז"ל (שער הגלגולים) שנשמות הגרים נרכשים על ידי הצדיקים שחיים בפרישות מאשה, חוץ ממקרים בודדים (כמו אביי, כיון שהוא היה מבכל בחי' נר"נ שלו מבחינת קין).

והנה האריז"ל גם כן גילה קצת מעומק הכוונה של בן עזאי שאמר שכל חכמי ישראל כנגדו כקליפת השום, ומה שנוגע לעינינינו הוא שבן עזאי היה עסוק מאד בהרכשת נשמות הגרים והוא היה מצליח לא רק להשיג אותם אלא הוא היה מיחידי סגולה שהיה גם כן מנקה אותם מצואת הקליפה (עיין תורה יד בלקוטי מוהר"ן).

והנה איתא בגמרא (יבמות סג:) ז"ל תניא רבי אליעזר אומר כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים שנאמר {בראשית ט-ו} שופך דם האדם באדם דמו ישפך וכתיב בתריה ואתם פרו ורבו רבי יעקב אומר כאילו ממעט הדמות שנאמר {בראשית ט-ו} כי בצלם אלהים עשה את האדם וכתיב בתריה ואתם פרו וגו' בן עזאי אומר כאילו שופך דמים וממעט הדמות שנאמר ואתם פרו ורבו אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים אמר להן בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים, ע"ש.

לפי המבואר מהאריז"ל על גדולתו של בן עזאי בעשיית נשמות הגרים, נראה לפרש כוונת בן עזאי במה שהוא ענה ותירץ את עצמו שאפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים, אחרים כוונתו הגרים שהיה מביא, ודוק!

והנה עכשיו קמו בעם ישראל אנשים שגאים לעבור על איסור חמור דאורייתא שמיתתו בסקילה, שוכבי זכר, ורבינו הקדוש שמלמד זכות על כל יהודה כותב בפירוש שעל עון משכב זכר אסור ללמוד זכות, והם ביד רמה רוצים גם כאילו להתחתן זה עם זה, וראיתי ששאלו אותם מה אם מצות פריה ורביה, והם דימו את עצמם להבדיל רבבי רבבות הבדלות לבן עזאי ואומרים שזה אין חיוב כי אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים. ואפילו על דרך הפשוט מבואר בגמרא בפירוש שזה רק היתר למי שעוסק בתורה, וכמו שמצינו להלכה שמי שלומד תורה פטור מכל המצות שאפשר שיעשו על ידי אחרים, אבל מצוה שאי אפשר שיעשה על ידי אחר אפילו מי שלומד תורה חייב להפסיק ולקיים, וכן מבואר ופשוט דברי בן עזאי, שכיון שהוא כל כך עסוק בתורה וקיום העולם בהבאת ילדים יכול להיות על ידי אחרים, הרי הוא פטור מלעסוק בו. וזה ממש חוצפה וגילוי פנים בתורה לפרש אחרת וללמוד היתר לשוכבי זכר הרי זה אפיקורסות גמור ואין להם חלק לעולם הבא. ובפרט לפי מה שפירשנו לפי האריז"ל הרי בן עזאי גילה שהוא עוד מאד עסוק בהבאת נשמות לעולם על ידי לימודו שהוא מביא נשמות הגרים נקיים (וע' בבא בתרא דף קטז. אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים שחד אמר שאינו מניח תלמיד. וע"ע והעברתם את נחלתו - יום עברה היום ההוא ופירש הרשב"ם מרבינו חננאל שהשם יתברך שונא אותו).

ואיך הגיעו השוכבי זכר להפוך דברי תורה לאפיקורסות, זה ענין מה שקיימא לן כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות (סוטה כא) ופרש"י כאלו מלמדה זנות, כי היא לוקחת את החכמה של התורה ומשתמשת בה לעשות זנות בערמה. והנה השוכבי זכר הם בבחינת אשה... וממילא מובן שכל התורה שהם לומדים זה תפלות, ורק נותן להם ערמה לחטוא עוד, רחמנא ליצלן.

והנה המפרשים בדברי רבינו הקדוש הוכיחו שאף על פי שאסור ללמוד זכות על משכב זכר, היינו על העבירה עצמה, אבל בודאי יש ללמוד זכות על הבן אדם בעצמו ולמצוא בו נקודה טובה ועל ידי זה יכולים להפוך אותו לטוב. ובזה נוכל להבין קצת מה שבן עזאי בעצמו אומר (סוטה דף כ) שחייב אדם ללמד בתו תורה, כדי שאם תהיה סוטה ותשטה מהמים המאררים ולא תמות מיד, תדע שזה בגלל שיש לה איזה זכות שתולה לה ונותן לה איזה ארך שנה או שנתיים עד שתמותי, הרי כל כך חשוב הנקודה טובה והחיוב להכיר אותה, עד כדי כך שבן עזאי העדיף להכניס את הנשים בסכנת תפלות – שיתמשו בחכמת התורה לעשות עבירות חמורות, כדי שידעו גודל כח הנקודה טובה, והוא ממש פלא (כמו שרבים שלומדים את הגמרא הזאת מתמהים – שהלוא רחוק מאד שהבת הזו תגיע ח"ו להיות סוטה בכלל, ועוד שתבוא לשתות מהמים וגם לא תמות וכו', ואיך בן עזאי חשש כל כך לזה עד שבגלל זה חייב האדם ללמד בתו תורה)!

וזה ממש רואים בימינו שרוב הנשים לומדים תורה, והרבה הרבה אנחנו סובלים מהתפלות שהם מכניסים לעולם על ידי זה נורא מאד (וזה עכשיו שמעתי מחבר מפיץ גדול, שאשתו אשת חיל, ולאחרונה היא התחילה לשמוע לדרשות של כל מיני מפרסמים של שקר, ועכשיו הוא סובל הרבה מכל מיני ערמימות ממנה, ה"י ירחם להבא שיהפוך לטובה בזכות הפתק הקדוש), ולכאורה הענין מה שהשם יתברך סיבב את העולם ככה, כי זה לעומת זה, והוא יתברך הקדים הרפואה להמכה, שרבינו הקדוש כבר גילה (בפרט בתורה רפב בלקוטי מוהר"ן) כמה גדול וחשוב הנקודה טובה עד כדי כך שעל ידה יכולים להפוך הכל לטובה. ולכן כאילו ניתן רשות להס"א לפשוט על הנשים ועל אלו הנ"ל שהם בחינת נשים, ליתן להם ללמוד תורה ולהטותה לערמימות ר"ל, כי יש לנו על מי לסמוך ---

נ נח נחמ נחמן מאומן!