לא לקלל

 ב"ה

מסכת סנהדרין

מט.

תהא לוטא ולא תהא לאטה, פרש"י ז"ל נוח לך להיות מן המקוללים ולא מן המקללים, לפי שסוף קללת חנם לשוב אל המקלל, ע"כ. ולכן אלו שמקללים אותך, מן הסתם הקללה שלהם על חנם וישוב עליהם, וכן הקללה שלך, מן הסתם על חנם. ונראה עוד, שענין השבת הקללה על המקלל, יותר בתוקף מקללה שיחול על אחר.

לפי האי כלל של הגמרא יש ליישב הלשון שהקב"ה אמר לאברהם אבינו (בראשית יב:ג), ומקללך אאור, ולא כתב אקלל, כי המקלל את אברהם בודאי יהיה על חנם, וישוב הקללה על המקלל, ואין רבותא בזה, ולכן הוסיף הקב"ה שלא זו בלבד אלא גם יהיה ארור.

נ נח נחמ נחמן מאומן

תהא כאברהם - פרשת לך לך

 ב"ה

פרשת לך לך

יב:ג ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה.  ואברכה מברכיך. בגמטריא בוכ"ו (וסוד זה השם פירשו בזוהר – ב'רכה ו'חסד כ'ח ו'משפט, ר"ל השכינה – ברכה, בראש הג' אבות, שהם סוד חסד כח משפט, בסוד חסד דין רחמים) נ נח נחמ נחמן מאומן.

ונברכו בך כל משפחת האדמה. משפחת עם האותיות בגמטריא: בשם נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונברכו בך כל משפחת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כל משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל ונברכו בך כל משפחת האדמה, יש אגדות רבות, וזהו פשוטו, אדם אומר לבנו תהא כאברהם וכו', ע"כ. ורבינו קיים את זה, בהשמטה ריש ספר ליקוטי מוהר"ן תנינא, רבינו אומר לנו, שצריכים להיות כאברהם בחי' אחד היה אברהם עיין שם. ואנחנו צריכים להעביר המסר הלאה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רק אחר שאברהם הכיר את יופיה של שרה הולידו בן

 ב"ה

פרשת לך לך

יב:יא ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.

ויהי כאשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. נא ידעתי, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. יפת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל, בגמטריא נ נח.

הסופי תיבות של: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: אל שרי אשתו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נא ידעתי כי אשה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כי אשה יפת מראה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יפת מראה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

חז"ל דייקו שרק עכשיו אברהם הכיר ביופי של שרה, ולפי הרמח"ל יתכן אפילו שעד אז עוד לא זכתה להיופי. על כל פנים יש להעיר שגם לא היה להם ילדים עד לאחר שהכיר ביופיה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת לך לך - רמזים מהספר לקוטי נ נח

ב"ה

פרשת לך לך

יב:א ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.

לך לך. עמש"כ סוף פרק 70. [אגב מעניין שבג' פרשיות הראשונות של התורה מתחילים עם כפל הלשון: ברא"שית ברא, נח נח, לך לך]. וע' בלקוטי הלכות (גנבה ה:ז) ומש"כ בפרק 260.

במדרש הנעלם – זוהר של פרשת לך לך יש את הענין של סבא של הפתק עיין שם.

הסופי תיבות של: מארצך וממולדתך ומבית אביך אל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ו"מבית אביך אל" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הה' תיבות.

יב:ג ואברכה מברכיך. בגמטריא בוכ"ו (וסוד זה השם פירשו בזוהר – ב'רכה ו'חסד כ'ח ו'משפט, ר"ל השכינה – ברכה, בראש הג' אבות, שהם סוד חסד כח משפט, בסוד חסד דין רחמים) נ נח נחמ נחמן מאומן.

ונברכו בך כל משפחת האדמה. משפחת עם האותיות בגמטריא: בשם נ נח נחמ נחמן מאומן.

יב:ד וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך: הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן. הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם ב"צאת"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יב:ו ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז. הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן: ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון. הראשי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יב:יז וינגע ה' את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם. אותיות היסוד של פרעה נגעים גדלים ואת ביתו, עייאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות הממתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! וינגע י- בגמטריא נחמן ע"ה. וכן הראשי תיבות של וינגע י' את פרעה נגעים ע"ה בגמטריא נחמן. ע י-ה-ו-ה את פ בגמטריא התקע"א ע"ה שנה שנפטר רבינו. וינגע י' את פרעה, ראשי תיבות בגמטריא אומן. אותיות היסוד - גואע בגמטריא יסוד. ו"ה את פ - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ה את פר ע"ה בגמטריא התרפ"ב. ת פרעה בגמטריא תשנ"ה שנת פטירת סבא ישראל. סופי תיבות ביתו על דבר שרי אשת אברם ע"ה בגמטריא התרפ"ב.

יב:יט - לאש'ה ועתה ה'נה - הועתהה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.  הנה אשתך בגמטריא התשעו. קח - נ נח - ולך - נו!

יג:ב ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב. ואברם מאד במקנה (בלי המילה: כבד), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יג:ג וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי. הראשי תיבות שכל כל הפסוק, תפ"ה, ועם ראש התיבה של המילה שלפניה – ובזהב, הרי תצ"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: אהלה בתחלה בין בית אל, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יג:ו ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו. הראשי תיבות של: יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתם הארץ בגמטריא אמר נ נח נחמ נחמן מאומן. הארץ לשבת סופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יד:יג ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם. ויבא, זה בחי' י'שראל ב'ר א'ודסר בעל הפתק. הפליט, זה בחי' י' הלפ'רן ט'שק (המכונה כן על שם שהיה תמיד שמח) – ר' ישראל קרדונר (הילולא שלו ט' חשון). ויגד, בחי' להגיד לך שכתוב בפתק. אברם, בחי' השיר שהוא א"ב – פשוט כפול, רם – הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן. גם אברם רמז על ר' מ'שה ב'רסלבר שמסר את המסורה של ברסלב לר' ישראל קרדונר. העברי, עברי עם האותיות בגמטריא נחמן מאומן. והוא שכן באלני – באלני עם האותיות והכולל בגמטריא אומן. ממרא, עם האותיות בגמטריא נחמן מאומן. אשכל, עם האותות בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. והם בעלי ברית אברם, הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יד:יד וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו. נשב"ה, ר"ת ה'רב נ'חמן ב'ן ש'מחה. 'את חניכי'ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'ילידי ביתו' עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

טו:ב ויאמר אברם א"י מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר. ערירי, זה חסר א' מהגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן, 'בן משק' הוא א' יותר על הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן. והס"ת של 'הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר' גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם הר"ת של 'י-ה-ו' מה תתן לי ואנכי הולך' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

טו:טז ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה. דור רביעי ישובו, זה הענין של השיר שחוזר על עצמו ארבעה פעמים, שזה בחי' שלמות הדיבור, כמבואר בלקמ"ת תורה ב', ששלמות הדיבור ברבוע ע"ש, ולכן דור רביעי זה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם עשרה של עשרה מיני נגינה, וזה "כי לא שלם עון האמרי" כי אין שלמות להאמרים רק על ידי השיר פשוט כפול שלוש רבוע. ועל כן ישובו הנה. זה אותיות יהו"ה משולב עם האותיות נב"ש - נחמן בן שמחה, שהוא בעצמו זה השיר, שמחזיר כל העולם להשי"ת.

ונראה שיש בזה רמז ג"כ להעלאת הציון של רבינו לירושלים, כי הר"ת של התחלת הפסוק הם יר"ו, והם צריכים להיות של"ם בשלמות האמורים כנ"ל. אז הר"ת שמפסיקים הם הר"ת כלה, בחי' כלה כל הקיצים. ובסתמא יש פה סוד על מה באמת מעכב ומה לעשות שהשי"ת יאיר לנו ויזכה אותו בב"א. ושוב עמדתי על עוד נקודה, 'האמרי' עם ש"ל זה ירושלם (בכל התנ"ך חסר), וש"ל זה ראשי תיבות שכבת זרע לבטלה, כידוע שהשיר נ נח נחמ נחמן מאומן הוא התיקון לעון זה. וזה כי לא ש"לם עון האמרי עד הנה, הנה עם האותיות והכולל, בגמטריא סבא. גם 'עד' ע' פעמים ד' עם המילה 'עד' בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הנה, להביא אותו לארץ ישראל בב"א.

והנה עכשיו יצא לאור ספר אוצר נחמני (זכרונות של נ.י.ב) וכ' שם אות קסג ז"ל עוד שמעתי מרבי גדליה ברגר ז"ל, כששאלתי אותו מה שרבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל כותב בבאור הלקוטים דף מב ע"ב שבהיותו על ציון מוהרנ"ת ז"ל בברסלב בא אצלו במחו ענין נורא על ארץ ישראל. ואמר הנ"ל ששמע ממנו שהתנוצץ אז במוחו הפסוק "ודור רביעי ישובו הנה." ואמר על עצמו שהוא דור רביעי מרבנו ז"ל אשר גלה גדל קדשת ארץ ישראל ושאי אפשר להיות יהודי עולה מדרגא לדרגא בלי זה וכו' (היינו: רבנו ז"ל, ומוהרנ"ת ז"ל, ור' נחמן טולטשינער ז"ל, ובנו ר' אברהם ז"ל). ועל כן התישב בארץ ישראל בהיותו צעיר לימים רק בן ארבעים וחמש שנים עוד קדם היותו בן ששים, ואלו תלמיד מוהרנ"ת ובו רבי יצחק ז"ל באו לגור כאן אחרי היותם בני ששים. ובזה הדבר הוא חושב עצמו לדור רביעי מרבנו ז"ל, עכ"ל. ויתכן מאד שבאמת התנוצץ במוחו שצריכים כבר להביא את הציון של רבינו הקדוש לארץ ישראל, וכמו שהארכתי למעלה מהפסוק הזה.

טו:יז ויהי השמש באה 'ועלטה היה והנה תנור עשן' הראשי תיבות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה תנור עשן ולפיד אש 'אשר עבר בין הגזרים' האלה. הסופי תיבות ררןמ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אש'ר עבר בי'ן – רעברבין - עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

יז:א התהלך לפני – עם הכולל בגמטריא פני נ נח נחמ נחמן מאומן.

יז:ד אני הנה בריתי אתך -- והיית לאב המון גוים. ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וע"ש בר"ת אותיות גאולה.

יז:יז ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד, בת עם עוד תשעים זה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, וי"ל שהלבן מאה שנה יולד רמז על הפתק שהגיע יותר ממאה שנה אחר פטירת רבינו. וע' בפנים מש"כ על ענין שכל השומע נ נח זוכה לצחוק דקדושה (פרק 370 אות ו, וע' ברמזים קעג, רלג),

נ נח נחמ נחמן מאומן

נ נח על התורה - פרשת לך לך - כל התורה של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו

--

יום טוב.

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

לך לך

ב"ה

רבו הדורשים את הלך לך - לאן ללכת. אז בעזה"י י"ל לך לך - לך ל"ך" - ך' היינו הכתר (שהוא בחי' הרצון וכו'). וכמו שגילה האריז"ל בכוונת למנחה של שבת, כי מאתך היא מנוחתם, מאתך - מאות ך' - מהכתר.

שנזכה לרצונות אין סוף להשם יתברך...

נ נח נחמ נחמן מאומן

רמזים לפרשת לך לך

ב"ה

לך לך יב:יז וינגע ה' את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם. אותיות היסוד של פרעה נגעים גדלים ואת ביתו, עייאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות הממתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! וינגע י- בגמטריא נחמן ע"ה. וכן הראשי תיבות של וינגע י' את פרעה נגעים ע"ה בגמטריא נחמן. ע י-ה-ו-ה את פ בגמטריא התקע"א ע"ה שנה שנפטר רבינו. וינגע י' את פרעה, ראשי תיבות בגמטריא אומן. אותיות היסוד - גואע בגמטריא יסוד. ו"ה את פ - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ה את פר ע"ה בגמטריא התרפ"ב. ת פרעה בגמטריא תשנ"ה שנת פטירת סבא ישראל. סופי תיבות ביתו על דבר שרי אשת אברם ע"ה בגמטריא התרפ"ב.

פסוק יט - לאש'ה ועתה ה'נה - הועתהה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.  הנה אשתך בגמטריא התשעו. קח - נ נח - ולך - נו!

נ נח נחמ נחמן מאומן

אברהם ושרה מרמזים על נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

אברם אברהם, בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה רבינו כותב בלק"מ תורה מט:ה ששרה היא בחי' התגלות השיר פשוט כפול משולש מרובע ע"ש (וע' מש"כ פרק 370:ו). והנה יתכן שיש בזה רמז שקודם יש התגלות של עצם השיר, כמו שבתחילה השי"ת הוסיף אות ה' לאברהם, ואח"כ שינה את שם שרי לשרה, דהיינו שמקודם השיר והנגון של השיר פכש"ר הוא סודי, שרי, לשון שיר שלי פרטי, ורק אח"כ יש התגלות של הנגון לכל העולם. ואח"כ שרה ילדה יצחק, ש"כל השומע יצחק לי" שכל השומע נ נח זוכה להצחוק הקדוש ששמענו מסבא ישראל.

עוד

רכד. . ע' בפנים מש"כ על ענין שכל השומע נ נח זוכה לצחוק דקדושה (פרק 370 אות ו, וע' ברמזים קעג, רלג), וע' פ' לך לך (יז:יז) ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד, בת עם עוד תשעים זה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, וי"ל שהלבן מאה שנה יולד רמז על הפתק שהגיע יותר ממאה שנה אחר פטירת רבינו.

ועוד

רלג. כבר הארכנו ב"ה בענין הצחוק שזוכין ע"י נ נח נחמ נחמן מאומן, שזה מרומז בסוד ותאמר שרה כל השומע יצחק לי (פרק 370 אות ו, וע' ברמזים קעג, רכד), ונראה לפרש יותר, כי יצחק הוא ממש ענין של אין שום יאוש בעולם, כי שרה צחקה בעבור שהיתה המצב ממש אחר יאוש לגמרי, ובזה קבלה עונשה גם כן, כי בעקידה היה ג"כ אחר יאוש לגמרי, כי אפילו אחרי שהשי"ת מצוה לאברהם אבינו להוריד את יצחק ולא לשחטו, אברהם אבינו מבקש מהש"י.... אז פרחה נשמת שרה. הרי שיצחק הוא ממש הסמל של אין שום יאוש לעולם. והצחוק הוא מזה שרואים שיש הנהגה למעלה מיכולתינו והשגתינו, שאין לנו שום תפיסה בו, ומזה אנו באים לצחוק. וגם בתקיעת שופר בראש השנה, אנו מסירין ושולחין את המשפט שלנו להנהגה עליונה לאימא עלאה, למעלה מקטנות של הנהגת עולם הזה כמנהגו. ולכן בפתק הקדוש יש אותיות כמנין יצח"ק.

ובגמרא מס' שבת (פט:) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב (ישעי' סג) כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך, לעתיד לבא אומר לו הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי, אומר לפניו רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך, אומר אימא ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו, אומר לו בניך חטאו, אומר לפניו רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך, אמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה, אומר לו ליצחק בניך חטאו לי, אומר לפניו רבונו של עולם בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם בני בכורי, עכשיו בני ולא בניך? ועוד, כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם – שבעים שנה. דל עשרים דלא ענשת עלייהו פשו להו חמשין, דל חמשה ועשרין דלילוותא פשו להו חמשה ועשרין דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכל ודבית הכסא, פשו להו תרתי סרי ופלגא אם אתה סובל את כלם מוטב ואם לאו פלגא עלי ופלגא עלך, ואם תמצא לומר כולם עלי, הא קריבית נפשי קמך, פתחו ואמרו כי אתה אבינו, אומר להם יצחק עד שאתם מקלסין לי קלסו להקב"ה ומחוי להו יצחק קב"ה בעינייהו, מיד נושאין עיניהם למרום ואומרים אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך, ע"כ. והנה לעיל בגמרא יש מ"ד שאפילו יצחק אבינו אינו יכול להגן על עם ישראל, ואז בא רשב"נ בשם ר"י ואומר שאע"פ שעם ישראל מייואשין מצד אברהם ויעקב, יצחק – בחי' רבינו הקדוש, מגן על עם ישראל. ועד שמקלסין לרבינו נ נח נחמ נחמן – מקלסין להאומן של העולם – מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ודור רביעי - אנחנו - ישובו את ציון רבינו הקדוש - הנה לארץ ישראל

ב"ה

מתוך ספר לקוטי נ נח, רמזים אות רכב.

לך לך ט:טז ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה. דור רביעי ישובו, זה הענין של השיר שחוזר על עצמו ארבעה פעמים, שזה בחי' שלמות הדיבור, כמבואר בלקמ"ת תורה ב', ששלמות הדיבור ברבוע ע"ש, ולכן דור רביעי זה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם עשרה של עשרה מיני נגינה, וזה "כי לא שלם עון האמרי" כי אין שלמות להאמרים רק על ידי השיר פשוט כפול שלוש רבוע. ועל כן ישובו הנה. זה אותיות יהו"ה משולב עם האותיות נב"ש - נחמן בן שמחה, שהוא בעצמו זה השיר, שמחזיר כל העולם להשי"ת.

ונראה שיש בזה רמז ג"כ להעלאת הציון של רבינו לירושלים, כי הר"ת של התחלת הפסוק הם יר"ו, והם צריכים להיות של"ם בשלמות האמורים כנ"ל. אז הר"ת שמפסיקים הם הר"ת כלה, בחי' כלה כל הקיצים. ובסתמא יש פה סוד על מה באמת מעכב ומה לעשות שהשי"ת יאיר לנו ויזכה אותו בב"א. ושוב עמדתי על עוד נקודה, 'האמרי' עם ש"ל זה ירושלם (בכל התנ"ך חסר), וש"ל זה ראשי תיבות שכבת זרע לבטלה, כידוע שהשיר נ נח נחמ נחמן מאומן הוא התיקון לעון זה. וזה כי לא ש"לם עון האמרי עד הנה, הנה עם האותיות והכולל, בגמטריא סבא. גם 'עד' ע' פעמים ד' עם המילה 'עד' בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הנה, להביא אותו לארץ ישראל בב"א.

והנה עכשיו יצא לאור ספר אוצר נחמני (זכרונות של נ.י.ב) וכ' שם אות קסג ז"ל עוד שמעתי מרבי גדליה ברגר ז"ל, כששאלתי אותו מה שרבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל כותב בבאור הלקוטים דף מב ע"ב שבהיותו על ציון מוהרנ"ת ז"ל בברסלב בא אצלו במחו ענין נורא על ארץ ישראל. ואמר הנ"ל ששמע ממנו שהתנוצץ אז במוחו הפסוק "ודור רביעי ישובו הנה." ואמר על עצמו שהוא דור רביעי מרבנו ז"ל אשר גלה גדל קדשת ארץ ישראל ושאי אפשר להיות יהודי עולה מדרגא לדרגא בלי זה וכו' (היינו: רבנו ז"ל, ומוהרנ"ת ז"ל, ור' נחמן טולטשינער ז"ל, ובנו ר' אברהם ז"ל). ועל כן התישב בארץ ישראל בהיותו צעיר לימים רק בן ארבעים וחמש שנים עוד קדם היותו בן ששים, ואלו תלמיד מוהרנ"ת ובו רבי יצחק ז"ל באו לגור כאן אחרי היותם בני ששים. ובזה הדבר הוא חושב עצמו לדור רביעי מרבנו ז"ל, עכ"ל. ויתכן מאד שבאמת התנוצץ במוחו שצריכים כבר להביא את הציון של רבינו הקדוש לארץ ישראל, וכמו שהארכתי למעלה מהפסוק הזה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לך לך מארצך וממולדתך -- צא מהקטנות!

ב"ה

בפרשת לך לך, השם יתברך מצוה את אברהם אבינו, לך לך מארצך וממולדתך, ותרגום אונקלוס "ומילדותך" -- מהקטנות שלך -- השם יתברך צוה את אברהם לחשוב בגדול, לצאת מהקטנות!!!!

נ נח נחמ נחמן מאומן!!!!