ב"ה
בלשון הקודש אומרים מלקות וכמו כן אומרים מכות, כמו מסכת מכות שמפרש את כל הדינים של מלקות.
וסוד המלקות גילה הרמח"ל ביחוד היראה (עמוד שיא) ז"ל
אך הת' דדעת יוצאה לחוץ, ונעשה ד' מיתות ב"ד. והוא סוד ד' מאות איש דעשו, ות' שנים דמצרים. והנה סקילה שריפה הרג וחנק עולה ר"ת שלהם כמנין גע"ש, בסוד: "ותגעש ותעש הארץ". ובהתחבר כולם יחד נעשה להבה, בסוד: אש מתלקחת. וזה סוד: "להבה תלהט רשעים", בסוד שם מ"ב המבערת אותם. והנה בזה המ"ב - ט"ו אותיות הם בסוד שם י"ה המעמיד הסטרא אחרא בתחומה, והוא סוד: אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה, ומשם יסורים של אהבה. ועוד בזה מעבירים הס"א, אך כ"ז (אותיות של מ"ב) הם נותנים להם הכח לפעול פעולתם, וזה סוד: "לא אמות כי אחיה ואספר מעשה י"ה". והוא סוד: "אבוא ב"ם אודה י"ה". ומהם בא המלקות, שהוא בסוד שם י"ה, כידוע. ועל כן כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן, וכן: "כיון שנלקה הרי הוא כאחיך". ותבין שני מיני עונשים שיש: מיתה ומלקות, נמצא אותם של מיתה סוד ת', והוא סוד יראה רעה, סוף דעת כנ"ל, עכ"ל.
וידוע שרבינו אמר שהעיקר הוא יראת העונש שהרמח"ל מכנה יראה רעה, ואין כאן מקום להאריך.
והנה ההבדל במנינם בין מכות למלקות הוא ק"י כמנין שנות יוסף הצדיק.
והנה מכות - תס"ו הוא השנה שבו נולד הרמח"ל, ו"מלקות" התקע"א הוא השנה שבו נפטר רבינו הקדוש, ודו"ק!
מכות עם האותיות בגמטריא יז תמוז, בו סבא קיבל המכה שגרם לו לזכות לקבלת הפתק הקדוש.
נ נח נחמ נחמן מאומן
Posts
