ב"ה
י.
תניא
רבי נתן אומר כשהוא שוחק אומר הדק היטב
היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים.
- הדק
בגמטריא נ נח ע"ה
-
פטמה
לחצאין כשרה,
לשליש
ולרביע לא שמענו.
א"ר
יהודה זה הכלל,
אם
כמידתה כשרה לחצאין,
ואם
חסר אחת מכל סממניה חיב מיתה.
בזה
מרומז הסוד של נ נח.
שהוא
הקול המשקה את הגן כמבואר בתורה תקעו
תוכחה (תנינא
ח),
שעל
ידו נותנים ריח טוב להנשמות – וכן עי'
במסכת
מנחות (מג:)
רב
חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח
וממלא להו (-המאה
ברכות)
באיספרקמי
ומגדי,
ופרש”י
שאיספרקמי הם מיני בשמים,
איספרקמ,
א”נ
אספרקמי,
בגמטריא
נ נח נחמ נחמן מאומן.
וזה
ענין השחוק.
וזה
ענין לחצאין -
שהוא
כפול,
לשליש,
ולרביע
וכו'
(שוב
מצאתי בליקוטי הלכות חו"מ
בהל'
חכירות
וקבלנות הלכה א'
בענין
המקבל למחצה לשליש ולרביע שפירש שהוא רמז
להשיר פכש”מ).
כמידתה
בגי'
נ
נח נחמ נחמן מאמן.
כשרה,
כמבואר
בלק"מ
ששרה בחי'
השיר
פשוט כפול משולש מרובע.
[ושרה
בחי'
אשת
חיל עטרת בעלה,
עטרה
ע"ה
בגמטריא נחמן מאומן,
והוא
ענין הכובע של הצדיק כדלקמן].
ולעיל
בענין הכיפה של נ נח,
כתבנו
עוד שזה מה שר'
יהודה
אמר לשליש ולרביע לא שמענו,
כי
עדיין לא נתגלה (ואף
שגם למחצה לכאו'
לא
נתגלה,
מ"מ
מצינו שחז"ל
היה להם איזה תפיסה בננח כמו שמצינו ברא"ש
במס'
מגילה
כמובא אצלינו).
ובזה
א"ש
ממש מה שר'
נתן
אומר אף כפת הירדן כל שהיא,
אף
זה ענין הריח כנ"ל,
כפת,
זה
הפת"ק
(בחילוף
הק'
לכ',
ואחד
אמר לי שזה ר"ת
תיקון כללי ופרטי.
גם
'אף
כפת'
בגמטריא
פתקא)
הירדן,
ר"ת
רבינו נחמן וישראל דוב,
כי
הפתק זה הקשר ביניהם.
ועיין
בלק"מ
תורה יד איך שרבינו מפרש רמא כפתא בירדנא,
בענין
הפשטת הבגדים הצואים ע”י שמחזירים בעלי
תשובה וגרים ואכמ”ל.
ושם
ירדנא עם א'
נוספת,
א'ודסר.
(וכפת
עוד רמז על לבישת הכיפה של נ נח).
נ נח נחמ נחמן מאומן
Posts
