לב ישראל כסא לשכינה ובבחינת למעלה מן המקום

ב"ה

בספר לקוטי מוהר"ן

תנינא נו

(– שיחות הר"ן קלט, והלשון שם מעות, כי כתוב שהלב הוא אלקות, ואנשים טועים בזה, השם ירחם)

כשיש להאדם לב איך שייך אצלו מקום כלל, כי אדרבא הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב וכו' נמצא מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו, כי אין שייך אצלו מקום כלל, כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל עכ"ל.

עמש"כ על הקבצן בעל החטוטרת שלא זכה אלא להיות מיעוט מחזיק את המרובה.

ועיין כדברי רבינו כמעט מפורש בבראשית רבה (ה:ז) אמר להן יהושע, ממה שהחזיקו שני בדי הארון אתכם, אתם יודעים ששכינתו של הקב"ה ביניכם, הדא הוא דכתיב ויאמר יהושע בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם, ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

איך אפשר לחיות עם אלהים?

ב"ה

הרגשתי טוב את השאלה הזו, איך בכלל אפשר, אפילו להצדיק הכי גדול, לחיות עם אלהים. הלוא השם יתברך הוא ממש אין סוף, ובכל מדה ומדה שגילה לנו הוא גם כן אין סוף, אז אפילו הצדיק הכי גדול איך יכול להשוות מעשיו עד כדי כך?

ועל כרחך צריכים להתעמק ולהבין שהצדיק לא רק עובד את השם יתברך כאילו שהוא עומד מולו ועובד אותו, אלא שהצדיק עובד את השם יתברך משני הצדדים, מצד אחד הוא ממש עומד לפני השם יתברך לשרתו, ומצד שני הוא ממש יודע שכל ישותו הוא גם כן השם יתברך - זה צריך ביטול לחלוטין עד שאדם זוכה להתלבש כל עצמיותו עם נשמתו - שהוא חלק אלוה ממעל, וממילא צדיק שהוא כבר בית לאלהות, יכול לעבוד באין סוף לפני האין סוף ב"ה.

שנזכה לדעת באמת מזה הלכה למעשה....

נ נח נחמ נחמן מאומן