יששכר וזבולון - מי יותר חשוב - נ נח

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן תורה רפ

כי אף על פי שזבולון ויששכר שוים מחמת שזבולון היה מספיק ליששכר, ונאמר עליו שמח זבולון, על כל זה נקרא צאתך, ויששכר אהליך, כי אף על פי כן, עבודת התורה היא פנימיות יותר והיא למעלה מעבודת המשא ומתן, אף על פי שגם המשא ומתן היא עבודה גדולה כי הוא מספיק את התלמידי חכמים, ונאמר עליו שמח זבולון, על כל זה נקרא צאתך נגד עבודת התורה שהיא בחינות יששכר באהליך, כי א על פי כן עבודת התורה למעלה, עכ"ל.

עיין זה במסכת ברכות דף לד. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כלן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים ולמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן (ישעיה סד) עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו, ועיין שם בהמשך שיש הבדל בין גן לעדן, כי זה הענין של פנימיות וחיצוניות.

 

עיין בלקוטי תורה של האריז"ל פרשת ויצא ז"ל אמנם סדר אלו הו' בנים שכחתיו, ונלע"ד שהם: זבולון בכתר, וזהו הפעם יזבלני אישי, והוא חשוב מיששכר כשארז"ל (בהגהות ציין למדרש רבה בראשית עב, אבל אין שם שום הוכחה, רק כתוב שם ז"ל וכל הזבח הזה מנין היה לו ליששכר, משל זבולן, שהיה עוסק בפרגמטיא שלו וכו' עיין שם), ואחריו יששכר בחכמה, בסוד י"ש שכ"ר, כמבואר שיש שכר בחכמה הנקרא י"ש, יהודה בינה וכו' וכו' וכו' ואל תקשה אלינו מיששכר שביארנו במקום אחר שהוא בינה, וז"ש ובני יששכר יודעי בינה לעתים. כי שם פירושו הוא מיסוד אמא, ולא מיסוד אבא. אך אחר היותו בבינה עצמה, אנו אומרין כאן שהוא בחכמה שלה. וכמ"ש ברבי עקיבא שהוא דוגמת יששכר כנודע, והוא מנה"י דאמא, והוא מגבורת החסד הימנית, כמבואר אצלינו, עכ"ל.

הרי שלפי רחו"ו זבולון בכתר למעלה מיששכר, ולכאורה לא רק מבחי' יסוד אבא ואמא, אלא גם מצד בחינת אימא, כי לא חלק רק לגבי יששכר. ולכאורה צריך לומר שזבולון בעצמו זכה גם לתורה וגם לפרנסה, שני שולחנות בכתר (וכמבואר במ"א בלקוטי מוהר"ן), אבל עכ"ז התורה מרמזת שבחינה זו של הספקת פרנסה לת"ח הוא למטה מיששכר.

אכן כבר ראינו שיש שני דעות או בחינות ביששכר וזבולון. יעו' ברש"י בפרשת ויגש עה"פ ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה (בראשית מז:ב) ז"ל ומקצה אחיו, מן הפחותים שבהם לגבורה, שאין נראים גבורים וכו' ואלה האם, ראובן שמעון, לוי יששכר, ובנימין, אותן שלא כפל משה שמותם כשברכן, אבל שמות הגבורים כפל, וזאת ליהודה וכו' וכו' וכן לזבולון וכו' זהו לשון בראשית רבה (צה:ד) שהיא אגדת ארץ ישראל, אבל בגמרא בבלית שלנו מצינו, שאותן שכפל משה שמותן הם החלשים, ואותן הביא לפני פרעה ויהודה שהוכפל שמו וכו' ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה שמו בגמרא שלנו, עכ"ל. והרי מדוייק בלשון הבראשית רבה שיששכר היה נראה כחלש, ולפי התלמוד בבלי, אלו שמשה כפל שמותם ובכללם זבולון היו באמת יותר חלשים.

ובביאור הבראשית רבה, שיששכר היה מהחלשים, כתב ר' משה דוד וואלי ז"ל יששכר כל עסקו במושכלות של התושיה שמתשת כחו של אדם, ע"כ.

#ננחנחמנחמןמאומן #ננח #ברסלב #רבינחמן #ליקוטימוהרן #תורהרפ #יששכר #זבולון #יששכרזבולון #כתר 

בחרבי ובקשתי - בתפלה בלשון האם נ נח

 ב"ה

בריש פרשת ויחי עה"פ ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי (פסוק כב), אונקלוס תירגם מידא דאמוראה (ועי' ברש"י פירוש אחד שהוא לשון אמירה) בצלותי ובבעותי, ואילו רש"י פירש ז"ל: היא חכמתו ותפלתו, עכ"ל. וי"ל שכאשר מדברים בשפה המדוברת (ובמקום אחר דנתי באריכות בענין לשון ארמי, שיש שיטות שאסור בלשון ארמית דייקא), אז זה הכל תפילה, בצלותי ובבעותי, אבל כאשר מקפידים לדבר רק בלשון הקודש, אז זה כבר חכמתו ותפלתו.

#ננחנחמנחמןמאומן #ננח #התבודדות #ברסלב #רבינחמן #פרשתויחי #בחרביובקשתי #תפלה #תפילה 

The Great Reset of Na Nach Nachma Nachman MAyUMaN

 

HH

The Talmud in Taanis (25a) relates that Rabbi Elazar Ben Padas was extremely poor and he passed out and HY came to him, and he asked HY how long he would have to bear the pain in this world, and HY replied, “Elazar my son, is it ok with you that I overturn the world from its onset, perhaps you will be born in a time of sustenance?” Rabbi Elazar Ben Padas replied, “to such an extant, and even still it is only a possibility? Have I lived most of my life etc.? HY replied, “yes.” Rabbi Elazar Ben Padas said, “If that’s the case, it is not necessary.” HY replied, in reward for saying it isn’t necessary I am giving you etc., see there at length.

The commentaries question the exact meaning of overturning the world, some say it just means his own life, and he would come back in a different gilgul – reincarnation, see there.

There is a story in the book Shivchay HuAri (The Praises of the Arizal, pg 6), that the Arizal once saw a plague of locust descending on the city of Tsfas that would consume all the produce of the city, and he commanded to quickly give money and appease a certain kosher Jew, Rabbi Alteraz, who was crying to HY over his poverty, and wasn’t able to hold back from about his neighbours who knew of his plight and had no pity on him.

The simple understanding of this story is that poor man simply brought wrath upon the city, and he too would go down with the rest of them.

However, it is possible that this plague of locust is the aspect of overturning the world which HY considered doing on the chance that it would alleviate the poverty of Rabbi Elazar, in fact, Alteraz, is an anagram for Elazar – with an extra T. Rabbi Elazar Ben Padas told HY that it was not necessary  – and for this he was rewarded tremendously, which would definitely insinuate that someone of slightly lesser stature, or even of the same stature – who still had most of his life ahead of him - would not be able to forgo the chance of being saved from their misfortune, and perhaps that is what happened in this case of Rabbi Alteraz, and the great havoc of the plague was an opportunity and possibility for Rabbi Alteraz to gain a better fortune.

Who knows how many times such things happened in history, and perhaps the great reset we are seeing in the world right now is on account of some impoverished Jew who’s plight was overlooked by his people.

May HY have mercy in merit of the holy Petek of Na Nach Nachma Nachman MayUman! May the great reset be entirely merciful with the new song and new world order of Na Nach Nachma Nachman MAyUMaN!

#nanach #nanachnachmanachmanmayuman #breslov #plague #pestilence #locust #arizal #poverty #reset #gilgul #reincarnation #pity #charity #safed  #tsfas #rabbielazarbenpadas #elazar #story #taanis #taanis25

העיקר הוא הרצון

 ב"ה

תנינא תורה קי – כיצד הוא הבחירה

שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה ואם אינו רוצה אינו עושה ע"ש.

ועיין לעיל תנינא תורה נד, שמבואר שרק לישראל יש להם בחירה על כל דבר ז"ל כי אצל אחרים יש דברים שהם מכרחים בהם, אבל אצל איש הישראלי כל דבר ודבר שהוא עושה, כגון לנסע לאיזה מקום וכיוצא יש בו עבודה, ועל כן יש לו בחירה על הכל ע"ש.

והנה יש דברים שנראים שלגמרי נמנעים מהאדם, אלא שגם באלו הדברים רבינו כבר גילה (תורה סו) שכל המניעות הם רק להגביר הרצון והחשק שיהיה מוכן וראוי לזה, ע"ש. וכבר הקשינו שם שיש דברים שלכאורה נראה שהם לגמרי נמנעים מהאדם, לא רק כדי להגביר חשקו. ולכן נראה לע"ד שמה שרבינו כותב שהבחירה בידו לעשותו, זה רק במחשבה – ועמש"כ רבינו בנינא תורה מט ז"ל כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה, כי גם בעולם העשיה יש מחשבה ע"כ. והנה כל דבר שבאמת יכול לעשות וכל מה שהוא נמנע מלעשותו הוא רק כדי להגביר חשקו להכשירו כנ"ל, וזה באמת רוב הדברים, הרי בדברים האלו לא יספיק מחשבתו להיות חשוב לעשיה.

ועיין בדעת תבונות ח"ב של הרמח"ל (אות ז) שכז"ל אין הבחירה אלא לבחור לבקש הטוב מן הקב"ה או שלא לבקש אותו, עכ"ל.

וע' במדבר רבה (יב:ט) ז"ל אין הקב"ה מקפח שכר בריה, בכל מקום שאדם יגע ונותן נפשו על הדבר, אין הקב"ה מקפח שכרו, רצונך לידע, שלמה בנה בית המקדש, שנאמר (מלכים א:ו:יד) ויבן שלמה את הבית ויכלהו, ובשביל שנתן דוד נפשו על בית המקדש שנבנה שנאמר (תהלים קלב:א-ה) 'זכור ה' לדוד את כל ענותו' וגו', 'אם אבא באהל ביתי' וגו', 'אם אתן שנת לעיני' וגו', 'עד אמצא מקום לה'' וגו', ולא קפח הקב"ה שכרו, אלא הכתיבו על שמו 'מזמור שיר חנכת הבית לדוד (תהלים ל:א), לשלמה אין כתיב כאן אלא 'לדוד', הוי 'נצר תאנה יאכל פריה' (משלי כז:יח), עכ"ל. והרי אף על פי שקיימא לן שאין המצוה נקראת אלא על שם הגומרה (רש"י דברים ח:א, בראשית רבה פה ועוד מקומות במדרש רבה), דוד המלך פעל ברצונות שלו כאילו הוא בנה אותו לגמרי.

ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה סא:ב כי הם עצמן אינם חיבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג, ע"כ. וצ"ע מה הגדר של אינם חיבים כל כך, הרי רבינו כבר קבע שלכל אחד יש בחירה חפשי, לעשות או לא לעשות. וצריכים לומר שעכ"ז זה לא העבודה הדרושה מהם כל כך, בנקודה ותפקיד שלהם בעולם.

 

#ננח #ננחנחמנחמןמאומן #ברסלב #רצון #העיקרהואהרצון #בחירה #ליקוטימוהרן #תנינאתורהקי #דוד #דודהמלך #ביתהמקדש #מצוה #גמר #איןהמצוהנקראתאלאעלשםגומרה #מחשבה 

דביר קדשו הביאני - סבא ישראל הוא הגשר לרבינו הקודש - קדוש הקדשים

 ב"ה

דביר. הוא המחיצה, אמה טרקסין המפסקת בין ההיכל לקודש הקדשים (מלכים א:ו:טז ברש"י, מלכים א:ו:כ). והרי רק דרכו נכנסים לקודש הקדשים, וזה מה שסבא ישראל – רבי ישראל דוב בער, ראשי תיבות דבי"ר, אמר שהוא הגשר לרבינו הקדוש, קודש קדשים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

#דביר #ננח #ננחנחמנחמןמאומן #ברסלב #סבא #סבאישראל #ישראלסבא #אודסר #גשר 

The Kumaya Is A Major Thing

סגולה להחזיר כח הדיבור על ידי סכין - ספר המידות

 ב"ה

ספר המדות 

סגולה ז. מי שנתאלם בפתע פתאום יעבירו על פיו חלף כשר, ע"כ, וכן בערך שוחט ח"ב אות ה'. לכאורה הלשון חלף הולך על סכין של שחיטה, וכמו שמובא בערך שוחט דייקא, ולא על הסכין של מוהל, ועיין בערך הריון אות א, ובערך מוהל ב', סגולה לאשה שאינה יכולה להתעבר על ידי סכין של מוהל ע"ש.

אכן בשיח שרפי קודש ח"ה אות דש כתבו ז"ל רבי ישראל טרהוויצער ז"ל היה אדם מורם מעם, וספרו ממנו כמה מופתים גלויים שעשה. הוא העביר פעם סכין של מילה על אחד שנתאלם וחזר ההוא לדבורו (וכמובא סגלתו בספר המדות), עכ"ל. וידוע שהספר הזה אולי ששים אחוז אמת, ואין לסמוך עליו כלל, ומן הסתם התבלבלו וחלפו את החלף לסכין של מילה.

עיין במקורות שהביאו סמך מהפסוק שא נא כליך תליך (בראשית כז:ג) שדרשו חז"ל שהולך על השחיטה, שעל ידי זה יצחק בירך את עשו, ועוד ראיתי שכתבו שהרי בית השחיטה נראה כפתיחת פה. רמזים רחוקים.

ועיין בערך שחיטה אות ד' ז"ל הזכי הראות יכולים לראות על החלפים של השוחטים את הכלי בית המקדש, ע"כ. והרי רבינו כבר יסד בלקוטי מוהר"ן שהפה הוא ההיכל, בח' אדנ"י בגמטריא היכל, שפתי תפתח. ולכן אם יכולים לראות כלי בית המקדש על הסכין, הרי יש בו כח של ההיכל, ופותחת הפה.

עוד רמז חזק נראה מהפסוק (ירמיה ט:ז) חץ שחוט לשונם מרמה דבר, חץ הוא כשר לשחיטה כדלקמן, מרמה לשון להרים, שמרים את הדיבור על לשונו. ושחיטה גופא הוא לשון המשכה, להמשיך את הדיבור על הלשון. יעו' במסכת חולין (ל:) מנא הני מילי (ששחיטה הוא במשיכה) אמר שמואל דאמר קרא (הנ"ל) חץ שחוט לשונם מרמה דבר, תנא דבי רבי ישמעאל ושחט, אין ושחט אלא ומשך, וכן הוא אומר (מלכים א:י:טז) זהב שחוט, ואומר חץ שחוט לשונם מרמה דבר וכו' רבא בדק גירי וכו'. הרי שחץ הוא הסמל של חלף כשר, לא מהודר, אלא כשר כלשון רבינו. והשחיטה היא מושך לשונם להרים עליו את הדיבור.

נ נח נחמ נחמן מאומן

#רבינחמן #ברסלב #ספרהמידות #ספרהמדות #חלף #סכין #מילה #שחיטה #ביתהמקדש #כליביתהמקדש #ננח #ננחנחמנחמןמאומן #אלם #דיבור #פתיחתפה #פתחוןפה #פה #לדבר #סגולה #בריתמילה #היכל #חץ #חצים #חולין #חוליןל #ירמיה #ירמיהט