Sunday, November 21, 2021
יחידים אלו רבנן - דף יומי מסכת תענית דף י על פי ליקוטי מוהר"ן אחד היה אברהם
ב"ה
במסכת תענית דף י.-י:
מאן
יחידים, אמר רב הונא רבנן, וכו' וכו' (י:) תנו רבנן אל יאמר אדם תלמיד אני איני
ראוי להיות יחיד, אלא כל תלמידי חכמים יחידים, אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד, יחיד כל
שראוי למנותו פרנס על הצבור, תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר ואפילו
במסכתא דכלה וכו' ע"ש. ורש"י לעיל ו. (ד"ה יחידים) פירש דהיינו
תלמידי חכמים חסידים ומיוחדים במעשיהם (ולכאורה ס"ל
כהראבי"ה (ח"ב סי' תתנ) והרא"ש (פ"ב סי' כב) שענין של פרנס
כאן אינו מדובר בענין ידיעת התורה, אלא הכוונה לאדם שנאמן בשליחות הקהל ומוסר נפשו
לעמוד בפרץ להגן בעדם וכו' (-ועם כל זה דוקא הוא חשוב יחיד), ולא כתוספות
(ד"ה איזהו שפירשו לענין ידיעת התורה). ולפי מה שרבינו
גילה בהשמטה שבין ב' חלקי ליקוטי מוהר"ן, שצריכים להיות כמו אברהם שכתוב בו
אחד היה אברהם, הרי מי שזוכה לקיים את זה נחשב יחיד.
גן עדן וגיהנם - דף יומי מסכת תענית דף י
ב"ה
מסכת תענית דף י.
ארץ מצרים הויא ד' מאות פרסה על ד'
מאות פרסה, והוא אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם, ועולם א' מששים בגן, וגן
אחד מששים לעדן, ועדן אחד ממשים לגיהנם, ע"כ. ומכאן קשה למה שרבינו גילה
בליקוטי מוהר"ן סוף תורה כב הגן עדן והגיהנם הם בזה העולם אך אי אפשרלבוא לשם
מחמת הקרירות וכו' ע"ש, כי לפי המבואר כאן אי אפשר לאמר שלא רואים ומגיעים שם
כי הוא בקצה, הרי גדלו ענק יותר מכל היישוב. ועל כרחך יש בחינות בזה.
השקר מביא שלשול רחמנא ליצלן - דף יומי מסכת תענית דף ט על פי ספר המידות
ב"ה
מסכת תענית דף
ט:עולא איקלע לבבל חזא פורחות (עננים
קלים) אמר להו פנו מאני (כלים) דהשתא אתי מיטרא, לסוף לא אתי מיטרא, אמר, כי היכי
דמשקרי בבלאי הכי משקרי מיטרייהו. עולא איקלע לבבל חזא מלא צנא דתמרי בזוזא, אמר
מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא, בליליא צערוה (פרש"י בשלשול,
דאמרי' (גיטין דף ע.) תמרי משחנן ומשלשלן), אמר, מלא צנא דסכיני בזוזא ובבלאי עסקי באורייתא,
ע"כ.
הסמיכות של השנים מסייע למה שרבינו
גילה בספר המידות ערך אמת ח"ב ח. השלשול והעצירות בא על ידי שקר, ע"כ.
Saturday, November 20, 2021
דייקא כאשר מתחילים לעשות תשובה באים יסורים ר"ל - דף יומי - מסכת תענית דף ח
ב"ה
בספר המידות ערך
תשובה עה. מה שאנו רואים שמי שמתחיל
לעבד את ה' יסורין באין עליו, זה מחמת שהתחיל מתוך יראה של צדק, ע"כ. דברי
רבינו פה מבוארים באריכות בלקוטי מוהר"ן תורה פז, ומבואר שאף על פי שבדרך זה
יקבל יסורין, עם כל זה הוא הדרך הנכונה, כמבואר שם.
שוב מצאתי שדברי רבינו כאן מיוסדים
בסוגיא מפורשת במסכת תענית דף ח. אמר רבי יוחנן כל המצדיק את עצמו [פרש"י:
שמכשיר ומקשט מעשיו] מלמטה מצדיקין עליו [פרש"י מדקדין עמו אפילו כחוט השערה
יותר משאילו מקלקל מעשיו, כדי למרק עונותיו] הדין מלמעלה שנאמר (תהלים פה:יב) אמת מארץ תצמח [פרש"י: אז] וצדק משמים נשקף
[פרש"י צדקה אין כתיב אלא צדק דמשמע דין]. רבי חייא בר אין אמר רב
הונא מהכא (תלהים צ:יא) וכיראתך עברתך [פרש"י: על מי שהוא ירא אותך אתה מחזיק עברתך, כדי
למרק עונותיו]. ריש לקיש אמר מהכא (ישעיה סד:ד) פגעת את שש ועושה צדק
[פרש"י: במי ששמת ועושה צדק שהן העושים כך] בדרכיך יזכרוך
[פרש"י: אתה פוגע בו אם חוטא כלום, כמו ויפגע בו וימת. קרא הכי הוא – פגעת את
שש ועושה צדק, והן העושין כך, בדרכיך יכזירוך, באותם דרכים שאתה מייסרן ביסורין
יזכירוך לטובה, ואומרים, הן אתה קצפת, בשביל שחטאנו, בהם, עולם ונושע, בשבילם נושע
לעולם הבא] הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע.
במ"א רבינו גילה זה בשביל שעכשיו
מנקים לו מעבירות שעשה.
עיין בשיחות הר"ן אות עט ז"ל
מה שכשאדם מתחיל לכנס בעבודת השם ולהתקרב לצדיק האמת באים עליו הרהורים ובלבולים
גדולים. זה כמו למשל כלי מים שתחלה נראה כאלו המים צלולים וכו' ע"ש. ולכאורה
מבואר שזה לכל המתחילים אפילו לא מתוך יראה של צדק, אכן בשיחות הר"ן רבינו לא
אמר שזה יסורים ממש, אלא הרהורים ובלבולים.
נ נח נחמ נחמן מאומן
Thursday, November 18, 2021
יפוצו מעינותיך חוצה - רק דרך תלמוד הגון - דף יומי מסכת תענית דף ז
ב"ה
מסכת תענית דף
ז.
רבי חנינא בר חמא רמי כתיב (משלי ה:טז) יפוצו מעינותיך חוצה, וכתיב, יהיו לבדך, אם
תלמיד הגון הוא יפוצו מעינותיך חוצה, ואם לאו יהיו לך לבדך, ע"כ.
וכאן
קשה על כמה וכמה מקומות בספרים הקדושים שמביאים את הפסוק הזה לענין הפצת תורת
הצדיק לכל העולם, עיין ליקוטי מוהר"ן תורה יד:ג ז"ל ואי אפשר לקרב את
הגרים עם בעלי התשובה אלא על ידי תורה כמו שכתוב, יפוצו מעינותיך חוצה, שצריך
להשקות אותם שהם מבחוץ, להודיע להם הדרך ילכו בה וכו' ע"ש. ובתורה טז
כז"ל אבל על ידי תרין משיחין שיפוצו מעינותיהם חוצה, ויהפך לכל שפה ברורה
וכו' ע"ש.
ונראה
לפרש על פי מה שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' קב, מכון רמח"ל)
ז"ל כי אינו רע אלא אם מלמדים הסודות לשאינם מהוגנים. אבל אם הלומדים הגונים,
מה שיהיה אחר כך אינו רע, עכ"ל.
ולפי
זה יש להבין שהגמרא כאן גם כן מבין שחוצה היינו לכל העולם, אלא שכדי שיגיע חוצה,
זה צריך לעבור דרך תלמוד הגון, שכיון שקבלו התלמוד הגון יכול לעבור חוצה. אבל אם
אין תלמוד הגון, יהיה לך לבדך.
נ נח נחמ נחמן מאומן
ואהבת לרעך כמוך אני ה' - על פי ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה סב
ב"ה
ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה סב
שהשם יתברך יתן לנו הרחמנות, שימסר את
הרחמנות בידינו, כי אצלו יתברך יכול להיות, שגם החולא הקשה וכל היסורין הם הרחמנות
שלו, כי בודאי כל מה שהשם יתברך עושה להאדם, אפלו יסורין קשים הכל הוא רק רחמנות,
אבל אנו מבקשים, שיתן וימסר בידינו את הרחמנות, כי אין אנו מבינים הרחמנות שלו, וגם
אין אנו יכולין לקבל אותו הרחמנות שלו הנ"ל, רק שהשם יתברך יתן בידינו את
הרחמנות, שאנחנו בעצמנו נרחם עלינו, ואצלנו הרחמנות בפשיטות, להתרפא מן החלי וכיוצא
בזה וכו' ע"ש.
בזה פרשתי בס"ד את הפסוק (קדושים
יט:יח) ואהבת לרעך כמוך אני ה', לאהוב כמוך – כמו שאתה אוהב, אני ה', אני ולא אתה,
אין לך לעסוק בדרך האהבה של השם יתברך, אלא באהבה פשוטה כנ"ל.
נ נח נחמ נחמן מאומן