נדבת האבנים יקרות למשכן על ידי הנשיאים - הדבר הכי יקר ובהם חקקו שמות הצדיקים!

 ב"ה

פרשת ויקהל

נדבת הנשיאים את האבנים היקרות, כי ש' מתחלף באות ב', הרי מנשאים  - אבנים. רש"י פז"ל אמר ר' נתן, מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה, אלא כך אמרו נשיאים, יתנדבו צבור מה שמתנדבים, ומה שמחסרין אנו משלימין אותו, כיון שהשלימו צבור את הכל וכו' אמרו נשיאים מה עליו לעשות, הביאו את אבני השהם וכו' ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם, והנשאם כתיב, ע"כ. הנה לכאורה האבנים היו יקרים יותר מכל סכום שאר חלקי המשכן, אם לא אבן אחת, בודאי כמה אבנים. ונראה לעניות דעתי שמעולם היה מוטל על הנשיאים להביא את האבנים, וכן מדויק בלשון רש"י שכ' 'לא התנדבו תחלה', לא כתב שהתנדבו בסוף, וכן מה שכתב 'אמרו נשיאים מה עלינו לעשות', לא כתב שאמרו מה יש לנו לנדב, אלא באו לקיים מה שהיה מוטל עליהם. ובזה מיושב התמיה למה אף אחד מישראל נדב אבנים יקרות, והרי עשירים מופלגים היו בביזת הים, ועל כרחך היה להרבה מהם אבנים יקרות. אלא ודאי מעולם נדבת האבנים היה מוטל על הנשיאים. וכן באמת חנוכת המזבח שהתנדבו הנשיאים, רק הם היו יכולים להתנדב כן, אבל בהא עשו תשובה בהזדרזם לנדב. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

מאת אדני אמת - פרשת פקודי

 ב"ה

פרשת פקודי

לח:כז ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן. ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). ככר הכסף ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הכסף לצקת בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. את אדני בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הפרכת, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. מאת אדנם, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אדנים למאת הככר בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אדנים למאת הככר ככר, עם הט"ז אותיות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אדנים למאת הככר ככר לאדם, עם הכ' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

הראשי תיבות של: ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש, ושל: מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר, בגמטריא נ נח.

הסופי תיבות של: את אדני הקדש בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: לצקת את אדני הקדש, ושל: את אדני הקדש ואת, ושל: הקדש ואת אדני הפרכת, ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ע"ה בגמטריא נ נח.

הראשי וסופי תיבות של: ויהי מאת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מאת ככר הכסף, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמ מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לצקת את אדני הקדש, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: הקדש ואת בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת אדני, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אדני הפרת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אדנים למאת הככר ככר לאדן, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויהי מאת, אותיות אמת. כי שקר אין לו רגלים, ואילו האדנים היו הרגלים לקרשים, ושני אדנים לכל קרש, בחי' קושטא קאי, וכן אות ר' מתחלף עם אות ט' באותיות א"ל ב"ם, הרי קרש – קשט דברי אמת. וכן אדנים, כמו שם אדנ"י שהיא מידת הדיבור הקדוש. ועיין בבעל הטורים שמאה אדנים כנגד מאה ברכות בכל יום. ואיתא בליקוטי מוהר"ן תורה נד ז"ל והברכות הם בחינת אמת, כמו שכתוב (ישעיה סה) המתברך בארץ יתברך באלקי אמן, ע"כ.

הנה השם ל' של ע"ב שמות או"ם, שפירשנו שהוא נגד התחלת האומה של אברהם אבינו, אברהם אותיות בר מאה. או"ם, ו"ם קרשים של המשכן, ועוד ד' של הפרכת מרומז בהא', כי אלף הוא רקיע המבדיל בין מים למים (ליקוטי מוהר"ן תנינא א:ט) בחינת פרכת. והרי או"ם עם הג' אותיות בגמטריא נ'. (והנה, א' פעמים ו' פעמים ם' (=ת"ר) בגמטריא ג' אלפים שש מאות. ונחשוב את הג' אלפים לג' מאות אלפים. ונוסף השם הל"א של ע"ב שמות שלאחריו – לכ"ב – ל' פעמים כ' פעמים ב' בגמטריא אלף מאתים, ביחד אלף ח' מאות. והרי (פסוק כה) כסף פקודי העדה מאת ככר = ג' מאות אלפים, ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל, והוא כ"ה פחות מהחשבון הנ"ל, כי כ"ה רמז להקלבון שהוא א' מכ"ד של חצי שקל).

[בתיבת נח, רבינו לימד (ליקוטי מוהר"ן קיב) שהתיבה היא התיבות של התפלה, והאמת שלהם בא מהחלון או מאבן טוב, כי שם היו בתוך המים הזידונים, ואילו כאן, אמת מארץ תצמח].

נ נח נחמ נחמן מאומן

The wisdom of Simchas Torah

HH Rabbi Nachman revealed in Likutay Moharan Torah-teaching 74, a person begins with small-mindedness and in their pursuit to ascend they will be confronted with suffering until they reach the great wisdom and expanded consciousness of Simchas Torah.

This year we saw this straight up. The suffering was great, hopefully we attained the healing and the wisdom....

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

Adapting to the Infinite Light

HH

People are scared of the light, of change, of rising to higher aspirations, let alone infinite paradigms of consciousness, even as much as they sit and meditate they cannot fool themselves into real preparation, willingness, and desire to be completely blown away.

This is one of the awesome attributes and qualities of Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN, simply by singing NNNNM one takes a definitive step towards facing a higher awareness above their own small-mindedness. An awesome confrontation which really should take enormous courage and bravery which few people have, is now that easy, when you have the right key the lock opens easily.

Take advantage, at every opportunity sing Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN. Occasionally look back and see the collosal steps your consciousness and attitude have taken to embracing new horizons of breaking through the emptiness of this world and setting base in the true reality of the One Gd of Israel.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

דרוש למ"ג- חל"ה - שמות האחרונים של שם ע"ב, מאברהם אבינו עד ביאת גואל

  

דרוש למ"ג- שמות האחרונים של שם ע"ב, מאברהם אבינו עד ביאת גואל

ל – או"ם, ו' מתחלף לאות ב' באותיות השפתיים בומ"ף. אברהם היה אב המון הגוים (בעברית או"ם זה united nations). וכן ו' מתחלף לאות ר', באותיות אח"ס בט"ע ומ"ר, הרי ארם, שבתחילה אברהם היה מלך רק על ארם. והנה אברהם אבינו קיים כל התורה (גם עשו סייג וכו' כענין אום אני חומה), ם' בגמטריא ת"ר ועם א"ו והג' אותיות והכולל, בגמטריא תורה.

לא – לכ"ב, ל"כ ב' פעמים, הרי לך לך. והשם לכ"ב בגמטריא בן, וכן ב' פעמים ל"כ בגמטריא בן מאה שנה אברהם הוליד את יצחק. וה' ברך את אברהם בכ"ל (בראשית כד:א).

לב. – וש"ר, שרה ע"ה.

לג. יח"ו. כ"ד חדשים לגמילת יצחק (רש"י בראשית כא:ח, גיטין עה:). עם הג' אותיות והכולל, הרי עוד ד' – יחדו, וילכו שניהם יחדו (כן כתוב בתורה בפרשת העקדה, בראשית כב:ו). גם יח"ו בחינת חוה, כי ה' – ד"ו נעשה י', כי יצחק נולד עם נשמת חוה.

לד. לה"ח. אותיות החל. עיין בבראשית רבה כו:ד ויהי כי החל האדם (בראשית ו:א), אמר רבי סימון בשלשה מקומות נאמר בלשון הזה, לשון מרד (בראשית ד:כו), אז הוחל, ויהי כי החל, (בראשית י:ח) הוא החל להיות גבר בארץ וכו'. ובזוהר פרשת תולדות (סוף קלז:) ויצא הראשון אדמוני וגו' ואיהו זינא דיצחק דאיהו דינא קשיא דלעילא ונפק מניה עשו דינא קשיא לתתא דדמיא לזיניה, וכל זינא אזיל לזיניה, ועל דא רחים ליה לעשו יתיר מיעקב כמה דכתיב (בראשית כה) ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, כתיב הכא כי ציד בפיו, וכתיב התם (בראשית י) על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני י'. הרי על יצחק היה לתקן הפגם של החל הנ"ל. ולכן הל"ו (כי שם ל"ה עדיין קשור לעקידת יצחק כמבואר שם) אותיות נמרד – חסר הר' – חסר הרישא בחי' החל, כי כבר תקנו. ועקידת יצחק היה התחלה, בחי' עתה ידעתי כי ירא וכו', בחי' ראש השנה, ובחי' מתן תורה (-עיין אדיר במרום). ובעקידת יצחק פרחה נשמתו שהיתה נשמת חוה, וזה לה"ח ראשי תיבות לפנים היה חוה.

לה. כו"ק. עם הכולל בגמטריא חיי שרה מאה כ"ז שנה. שנפטרה תכף אחר עקידת יצחק. כו"ק ע"ה בגמטריא אלמון (עיין בליקוטי תורה בענין ותסר בגדי אלמנותה, שאלמנה בגמטריא שם אדנ"י בריבוע), שאברהם נשאר אלמון, עד שהלך יצחק והחזיר לו את הגר – קטורה. והנה איתא בספר המדות, ערך אלמן ז"ל מי שמתה אשתו יאמר בכל יום פרשת אשם עד שישא אשה אחרת, עכ"ל. והרי כו"ק במילואו, כף ואו קוף, עם הח' אותיות, ועם ל"ה – שהוא שם ל"ה, בגמטריא אשם ע"ה. ועוד איתא בספר המידות ערך אלמן ח"ב שעל ידי שקר מאלמן חס ושלום כמה נשים, וזה גם רמוז כאן, כי ו"ק זה ו' פעמים ק' בגמטריא שקר, והכ', כף הדמיון, דזה שאברהם אבינו נעשה אלמן, הוה כאילו שיקר. וזה ענין השם הבא, השם הל"ו מנ"ד (באותיות אלו יש אותיות אלמון, חסר הא'), כי רבינו גילה בספר המידות ח"ב ז"ל כשמתה אשתו של אדם, אזי כאלו נחסר לו עצם מעצמיו, אבל הצדיק, אף על פי שאשתו מתה, אינו נחסר לו עצם, וזהו: אלמן אותיות – א'חת מ'הנה ל'א נ'שברה. והנה הראשי תיבות של (שמר כל) עצמותיו אחת מהנה לא נשברה, עם הה' אותיות בגמטריא קצה, והנה השני שמות כו"ק מנ"ד, כ"ו זה אלף שציורו יו"י, ועם קמנ"ד הרי קצה. הרי שעם הויה הצדיק זוכה לאחת מהנה לא נשברה.

לו – מנ"ד, מ"נ היינו מיין נוקבין בסוד הבארות שחפר יצחק, והתורה ספרה על ד' מהם, עשק, שטנה, רחבות, שבעה (בראשית פרק כו). וכן המזבחות מעלים מ"נ, ד' מזבחות בנה אברהם אבינו (בראשית יב:ז, יב:ח, יג:יח, ואחד בהר המוריה), ומ"נ עצמה כנגד המזבח שבנה יצחק (בראשית כו:כה).

ויצחק תיקן ד'ם מ'ילה נ'דה (כי בתחלה היה לו נשמת חוה).

(ועיין לעיל מנ"ד תיקון של נמרד)

לז – אנ"י. השם הל"ז ראשי תיבות למה זה – אנכי, שאמרה רבקה אנכי, אבל בעת שצוותה ליעקב לקחת את הברכות אמרה אני, ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך (בראשית כז:ח), ואז גם יעקב אמר אני, אני עשו בכורך, אתה זה בני עשו ויאמר אני. [ולפני זה לא מצאנו בתורה, חוץ מהשם יתברך בעצמו, מי שאמר אני, חוץ מאברהם בלכתו לעקדת יצחק, ואני והנער נלכה עד כה. (והרי יעקב פדה את אברהם (ישעיה כט:כב)), ואליעזר עבד אברהם בלכתו לקחת רבקה ליצחק]. ועקידת יצחק היה בבחינת מתן תורה, והיה כאשר יצחק היה בן לז, בחי' וי"ו ה"י של שם הוי"ה כמבואר באריכות בספר אדיר במרום. אנ"י נוטריקון יצחק ב'ן אברהם, וכן ראשי תיבות יעקב נכד אברהם. ויעקב נולד ליצחק כאשר היה בן ששים שנה, ועם הכולל בגמטריא אני. וכן אנ"י עם ב' כוללים בגמטריא שם ס"ג, שמילוי הוי"ה בגמטריא ל"ז.

 

לח – חע"ם, בחילוף אות ע' לאות א', יש את האותיות שהם למטה מאותיות בט"ן. כי בטן רשעים תחסר (משלי ט), ויעקב עשה כן בבטן אמו רקבה, שחיסר לעשו, כאשר כבר בחר אז למעט בעולם הזה ולהרבות בעולם הבא שהוא בחי' י' זעיר, וזה חע"ם חסר א' ממע"ט. וזה כי נעים כי תשמרם בבטנך (משלי כב:יח), בתוך הבטן, היינו האותיות למטה מהם כנ"ל. ולכן 'יעקב חע"ם' עם הז' אותיות בגמטריא רבקה. וכן התורה נקנית במ"ח דברים וזקן שקנה חכמה בן ע', אותיות חע"ם.

והנה רבקה היתה עקרה והולידה, ונס זה בחי' ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים. הצור אגם, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבקה אם. הראשי תיבות של: מים חלמיש למעינו מים, בגמטריא חע"ם.

 

לט – רה"ע. יעקב אבינו בחי' התורה, בחי' הבן העובד ושונה מאה וא' פעמים (חגיגה ט:), ולכן חיסר מעש"ו, הבן שלא עבדו, ק"א ובזה הכניע הר"ע, וזה שם רה"ע עם ק"א בגמטריא עש"ו. וכן המילה ע"ר אחד מהמילים שמשמעו בחיוב ובשלילה, היינו לעקור, ער ואונה, ערו ערו עד היסוד, או לנטוע. וזה שייך גם למש"פ בשם ער"י, שישראל בגמטריא פעמיים ר"ע עיין שם.

ובכן בברכת קריאת שמע אנו מבקשים, ה'מרחם ר'חם ע'לינו, ראשי תיבות רה"ע.

מ – יי"ז. י"ז בגמטריא גיד, וסתם גיד זה המילה, וי' זה הזרע, ושם זה יפה מרומז ביעקב שלא ראה קרי מימיו. ומטתו היתה שלמה. ולכן י' פעמים י' פעמים ז', בגמטריא ז' מאות, ועם היי"ז וג' אותיות, תש"ל, שהם שס"ה גידים של האיש והאשה, כמו שגילה האריז"ל בספר ליקוטי תורה בענין מצות עשה שהזמן גרמא. כי השס"ה גידים הם בשביל הליכת הדמים, שהם נקראים י"ז, כמו שכתוב ויז נצחם, וי' סימן על קדושתם, ותיקון הכללי של הדמים והגידים בעשרה מיני נגינה.

וזה ראשי תיבות, מאת י' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. מ' של מאת, הוא שם המ'. י' היתה זאת היא, בגמטריא יי"ז, נ' פלאות (כמו שכתוב בזוהר), י' פעמים י' פעמים ז' בגמטריא ן'. בעינינו, שני עיני"ן, כי יי"ז, שני יודי"ן פעמים ז', הם שני עיני"ן.

 

מא – הה"ה, השם מא, בחינת האמהות. וה' היא הרחם, בחי' הא לכם זרע. וכל נשי יעקב, לאה בלהה וזלפה יש להם ה' בשמותן, חוץ מרחל שלא היתה לה רחם, על כן בהורדת המ' של רחם לאות ל', יש רחל. ותולדתם של צדיקים הם מעשים טובים, ועיקר שכר האישה על מה שמחזקת בעלה או בניה בתלמות תורה, וזה אות למד, ל"ד מ', לידת המ', ובסוף זכתה ללידה ממש.

מב – מי"כ, ראשי תיבות מי כעמך ישראל, כי כאן מתחילים לראות רמזים על בני ישראל.

מג – וו"ל, בחי' לוי. כי לוי בחי' ליווי בחי' ג"ם, והשם וו"ל עם הכולל בגמטריא גם. גם השם הבא יל"ה עם הכולל בגמטריא לוי. ואלו השמות מ"ג ומ"ד ביחד פז. והרי יעקב תבע את לבן בשביל אשתו להביא ילדים בעולם כאשר היה בן פ"ד, וזה יעק"ב עם הד' אותיות בגמטריא פ"ד בני"ם, ולכאורה ראובן נולד לו כאשר היה בן פה, שמעון – פו, ולוי כאשר היה בן פ"ז כמנין מג-מד (וגם כאן רואים לוי כנגד יוסף דכתיב ביה ויפזו). כי אחד כנגד הלוים ואחד כנגד הכהנים. ולכן שני השמות, וולילה בגמטריא זה כהן. וכן מ"ג ביצים וחומש, מספר שבין מ"ג-למ"ד חייב בחל"ה לכהן.

מד – יל"ה, עיין לעיל שם מג. י' פעמים ל"ה בגמטריא ש"נ בגמטריא יעקוב ויוסף. יעקב יוסף, עם הח' אותיות וב' תיבות בגמטריא שמ"ח, וזמש"כ (בראשית מה:כה) רב עוד יוסף בני חי, וכתב רש"י רב לי עוד שמחה וכו'. י' פעמים ל' פעמים ה', ע"ה בגמטריא תק"ב שנות חייהם של הג' אבות.

מ"ה – סא"ל, בחילוף א' לאות ת' באותיות א"ת ב"ש, הרי סלת, בחי' מנחה, בחי' יצחק. ונולד לשרה בת צ'. גם בגמטריא בסבך (בראשית כב:יג – והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו), עם ב' כוללים. ס' ר'בוא א'ותיות, בחי' ישרא"ל. יעקב היה בן צ"א כאשר נולד יוסף, יוסף הוא המשביר, ולכן מכוונים סא"ל בפותח' את' ידך' שם חת"ך בחינת ברית, בא"ת ב"ש שם סא"ל, סל הפרנסה. מ"ה עם סא"ל בגמטריא קול, הקל קול יעקב.

מ"ו – ער"י, בחי' יעקב, כי י"ע הם שווים בשניהם, ק"ב של יעקב, היינו ק' פעמים ב' בגמטריא ר', הרי ער"י. וכן כתוב (שיר השירים א:ח) צאי לך בעקבי הצאן ורעי, עקבי אותיות יעקב – ורע"י. וכן כמו שיעקב הוא – י' על עק"ב עשו, כן ער"י בחי' י' על ר"ע. וזה בחי' בק"ע לגולגולת (ריש פרשת פקודי), כי הגולגולת בחי' י', והבקע הוא חצי שקל, שצריך חבר ור"ע וכדלקמן. וזמש"כ (שיר השירים ב:ג) כתפוח בעצי היער, בעצי בגמטריא עקב, תפוח בחי' י', היע"ר, י' על הר"ע כנ"ל. והנה כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו, נקרא רע וכו'. ויעקב אבינו מדת התורה. וזה ענין שיעקב נקרא ישראל, כי פעמיים רע ע"ה בגמטריא ישראל, וזה ענין השם ער"י, כי י' הוא הברית, ואז חצי לו וחצי לה', כל אחד נקרא רע. ולכן הכתוב מכפיל היופי אצל רעיתי בפסוק (שיר השירים ב:טו) הנך יפה רעיתי הנך יפה. וזכה לשם זה דייקא כאשר התגבר על שרו של עשו אחיו, וניתק ממנו אז זכה להתחבר ברעות עם השם יתברך. וזה מש"כ במשלי (כז:י – כז פעמים י' בגמטריא רע) רעך ורע אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק. וזה בחי' זכה לדברים הרבה, כי הב' של הרבה מתחלף לע' באותיות אח"ס בט"ע, ושני ההין נעשים י', הרי שם ער"י, כי כ"ז אותיות התורה כוללים הכל, וכולם בחכמה עשית בחי' כפול י', הרי כז פעמים י' בגמטריא רע. וכעין מה שדרשו חז"ל עמש"כ וישכב במקום ההוא, וישכב, יש כ"ב. כי י"ש בגמטריא קנ"ה חכמה קנ"ה בינה. והאבנים היו לו לכ"ר תחת ראשו.

ישראל, אותיות של ארי. ובחילוף הא' לע' באותיות הגרון אחה"ע, הרי, של ער"י.

מ"ז – עשל, בגמטריא ארבע מאות שנה של גזירת גלות (בראשית טו:יג).

מ"ח – מי"ה, מ' פעמים י"ה בגמטריא ו' מאות, שבארץ מצרים פרו וישרצו לו' מאות אלף (גם בחילוף אות י' לאות ש' באותיות א"ל ב"ם, הרי משה, מ' פעמים ש' פעמים ה' בגמטריא ו' רבוא, והכל כפול י', הרי ס' רבוא שהיה משה רבינו שכול . גם, מ' פעמים ה', בגמטריא מאתים, ועם הי', הרי רד"ו שנים של שעבוד מצרים. וזה המתקה גדולה להכריז מראש את קץ הגלות, כמבואר ברמח"ל, מי"ה ראשי תיבות הוא יציאת מצרים.

מ"ט – וה"ו בחי' ותחת רגליו – השני ווין – כמעשה לבנת הספיר (שמות כד:י) ופרש"י (שם ובפרק כ) היא היתה לפניו בשעת השעבוד. ובמצרים היו במ"ט שערי טומאה. גם וה"ו, הו' מתחלף לאות פ' באותיות א"ת ב"ש, ו' שני מתחלף באותיות אח"ס בט"ע וכו' ומ"ר, לר'. ה' מתחלף באות ך' באותיות אי"ק בכ"ר וכו' הנ"ך. הרי אותיות פרך.

שם החמישים בע"ב שמות – דנ"י, כי איתא בזוהר בכמה מקומות (תיקון ו, דף כב., בראשית מז, ועוד) שנ' פעמים בתורה נזכר יציאת מצרים, והרי על יציאת מצרים השם יתברך הבטיח בברית בין הבתרים (בראשית טו:יד), וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול. ולכן השם שמיד אחריו, שם הנ"א – הח"ש, שכיון שהגיע הקץ לא עכבן המקום כהרף עין (רש"י שמות יב:מא). והשם שלאחריו, שם הנ"ב – עמ"ם, י"ל כי השכינה יצא עמם, וי"ל ע' רמז למשה רבינו שהיה שקול כע' סנהדרין, ועלה פעמיים מ' יום לקבל לוחות הראשונים ושניים, שלפי רבי שמעון בר יוחא (שקלים טז:) עשרים נכתבו על כל לוח, הרי מ', בחי' מ'זה ומ'זה הם כתובים. רבי סימאי אמר, שעל כל לוח ארבעים, הרי – מ"ם.

שם הב"ן – עמ"ם. בגמטריא ק"ן, (האזינו לב:ו) הלא הוא ביך קנך, פרש"י שקנאך, שקננך בקן הסלעים ובארץ חזקה, שתקנך בכל מיני תקנה, ע"כ. עמ(ר)ם. בן עמ"ם בגמטריא רב, רב לך אל תוסף.

שם הנ"ג, ג"ן פרשיות התורה שהוריד מהר סיני – ננ"א, כי צריכים לשנות הלימוד מאה ואחד פעמים, גם רמז ליהושע בן נון, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו', שיהושע לא ימוש מתוך האהל שהוא בחי' הו' שבתוך הא', ולכן לבחינתו יש לראות שעיקר הא' הוא הו' שבו, הרי אותיות נון, ננ"א עם הכולל בגמטריא בן. ויש עוד וקצרתי. שם הנ"ד - ני"ת, אותיות יתן, כי התחילו בנדבת המשכן. שם הנ"ה – מב"ה ראשי תיבות מלאכת בית המקדש. שם הנ"ו – פו"י, נוי בגדי כהונה, ובפרט ה'מצנפת שש (=ו) ו'את פ'ארי ה'מגבעת שש (שמות לט:כח). פו"י בגמטריא צ"ו, אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות וכו' כדאיתא ברש"י ריש פרשת צו. גם רמז לתצוה, ולכן השם הנ"ז, נ'ר ז'ך – נמ"מ ראשי תיבות נר מאור מצוה. ולכן השם השם הנ"ח, (שגם ראשי תיבות נ'ר ח'נוכה) יי"ל, בגמטריא חמישים, כי המנורה ענינה שער הנ'. וכן רמז להטבת חמש נרות לבד והטבת שני נרות לבד. וצריכים ליתן שמן שתהא דולקת מערב ועד בוקר, ושיערו חכמים חצי לוג ללילי טבת הארוכין (רש"י כמות כז:כא), והרי חצי לוג, ג' ביצים, כפול לז' קני המנורה, הרי י"י עם הכולל ביצים, ל' – ללילה. והשם הנ"ט – הר"ח, רמז לקטורת שנקטר בזמן הטבת והדלת הנרות. וכל זה עד שהגיעו לגבול ארץ ישראל, וזה השם הס' – מצ"ר. ומ"ב מסעות היה – השם הס"א. כיון שהגיעו לארץ ישראל, השם הס"ב – יה"ה, קרוב לשם הויה ב"ה. ובתנאי השם הסב"א – ענ"ו. ואם לא ח"ו, השם הס"ד – מח"י. ורמז לקנין התורה במ"ח דברים. ורמז לכל אותם שנים מביאתם לארץ ישראל עד בנין בית המקדש, מ"ח פעמים י' הם השמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וכו' ויבן הבית לה' (מלכים א:ו:א). על ידי שלמה המלך - השם הס"ה דמ"ב ראשי תיבות משיח בן דוד. וזה היה מנוחה (כמש"כ דברים יב:ט כי באתם עד עתה אל המנוחה וכו'), השם הס"ו – מנק, בחילוף הק' לאות ח' באותיות א"ל ב"ם, וכן שם היו הק'רבנות שהם מ"ן – מיין נוקבין. אבל החטא גרם לא"ף וחלוקת ארץ ישראל, וזה השם הס"ז – אי"ע בגמטריא אף, וראשי תיבות ארץ ישראל וע' אומות, אי נמי, ארץ ישראל נקרא (ישעיה כ:ו) האי (כי היא על גבול הים – רד"ק), ובחילוף אות ה' לאות ע' באותיות הגרון אחה"ע, הרי אי"ע. וראשי תיבות אפרים יהודה עצים (יחזקאל לז:טז) קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה וכו' ולקח עץ אחד וכתוב על ליוסף עץ אפרים). וזה השם הס"ח – חב"ו, לשון חובה ועבודה זרה. והשם הס"ט ראה, אותיות ארה וקללה. והשם הע' יב"מ ראשי תיבות משיח בן יוסף, ראשי תיבות, מי יעלה בהר וכו' ישא ברכה מאת י'. והשם הע"א היי, קיום ברכת רבקה את היי, וגם רמז להשם י"ה"י"ה. והשם הע"ב מו"ם, ראשי תיבות מלך מלך וימלוך. ובגמטריא אלקים. וראשי תיבות ושחט מלאך מות.

New music

HH always I am praying to put out new Nanach music. A few months ago I saw an advertisement for a guitar teacher, I took the number and finally I called him and he told me sorry I just got a full time job.

A few days later I hear live music from my apartment... Pray for it!

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

כל ימי היותי על פני האדמה

 ב"ה

בתפלה הקצרה שנדפס עם תיקון הכללי, ורבים נוהגים לאמרה כל יום

כל ימי היותי על פני האדמה. מעניין שבתפלה קצרה, ששומרים על הקיצור, עכ"ז ראה צורך לכתוב "פני". ואולי זה תפלה אגב אורחא לזכות לעשירות (עיין רש"י בראשית מא:נו על כל פני הארץ, מי הם פני הארץ אלו העשירים). ועוד י"ל על פני האדמה בגמטריא ברסלב ע"ה.

ואולי יש ללמוד מזה גם שאפילו מי שמזדרז לעשות הכל בזריזות גדול, אין לו להפריז ולהשתמט מאורח העולם לגמרי.

נ נח נחמ נחמן מאומן