Posts
ב"ה
שלושה פתקים:
ידוע שיש ג' שבתים - שבת בראשית, שבת
של מתן תורה, ושבת של לעתיד לבוא. והנה על שבת בראשית כלל ישראל קבלו את הפתק של
"ברוך שאמר והיה העולם", ועל שבת של מתן תורה מעיקרא קבלו את שני לוחות
הברית שנשתברו והאותיות פרחו באויר, וחזרו בפתק של נ נח נחמ נחמן מאומן[1]
(כידוע מהשפת אמת, שאילו האותיות היו חוזרות לשמים זה היה נס עוד יותר גדול ממתן
תורה, ולא מצינו שום רמז על נס כזה, אז על כרחך האותיות נשארו לנו, והם נתלבשו
בפתק שסבא קבל בהכנה מי"ז תמוז, יום שנשתברו הלוחות). ועל שבת של לעתיד לבוא
סבא קבל פתק "זמן הגאולה קרוב מאד".
ושוב ראיתי בכוונות של האריז"ל על
מה שאומרים ח"י פסוקים של יהי כבוד ה' אחר ברוך שאמר, ע"ש כל הכוונות,
וגילה שם שהראשי תיבות של כל הפסוקים הם בגמטריא תרפ"ז – שזה בעצם השנה שסבא
קיבל את הפתק - התרפ"ב! הרי שסדר
נוסח התפילה ממש מראה את הענין הנ"ל שברוך שאמר קאי על בריאת העולם, ושוב
משבחים את ה' עם הפתק של התרפ"ב.
וע"ע שם בכוונות ענין של
הח"י שהוא ענין שיהי כבוד ה' שרו של עולם אמרו, שהוא מט"ט, ט"ט
בגמטריא ח"י. וזה בחי' השם פצפצי"ה שמופיע בפתק שהוא אחד מהשמות של
מט"ט. וח"י זה בחי הצדיק. ועע"ש שאסור להפסיק בין ויהי כבוד לאשרי,
אשרינו לגמרי! אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה, עוד יהללוך מרמז על לעתיד לבוא,
כנגד הפתק השלישי.
[1] בתוספתא מסכת מעשרות ג:טו אין רבוע במעשה בראשית,
ויש שרצו להוכיח מזה שלוחות הראשונות, שנבראו בערב שבת בין השמשות (אבות ה:ו) בע"כ
לא היו מרובעות. ובפירוש הרע"ב שם כז"ל ונחלקה לשנים ונגללים היו
וחצובים מגלגל חמה, ע"כ, הרי על כל פנים היה להם בחי' עיגול. ובתחילה היו
אחד, ונחלקה לשנים, הרי כפול, ונגללים הרי משולש, וחצובים, הרי מרובע, מגלגל חמה,
בחי' מאומן. ובפתק נקבעו בבחינת מרובע, שיר פשוט כפול משולש מרובע, והוא שיר חדש.
No comments:
Post a Comment