מסכת פסחים קיג-קיח כמה הערות לפי קצב הדף יומי

 ב"ה

קיג: חמשה דברים צוה כנען את בניו וכו' פירש רשב"ם ז"ל כלומר מנהן כן הוא כאילו צוה עליהן אביהן ע"ש.

עין מה שפירש רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה כג, שעבודה זרה נקרא חובה, כי מצוה לקיים דברי המת.

 

קיד. אמר ר' יוחנן משמיה דר' יהודה בר' אילעי אכול בצל ושב בצל (פירש רשב"ם אכול בצל או ירקות, ותשב בצל ביתך, ואל תצטרך למכור ביתך, ע"כ, עיין שיחות הר"ן אות רסה, לא לאכול בצל חי, וצ"ל בצל מבושל.

 

קיד. דאכיל קקולי (-ירקות) אקיקלי דמתא שכיב, פירש רשב"ם ז"ל על אשפות העיר משום ששאר בני העיר יושבין הוא יושב,ואין תובעין לו כלום, עכ"ל. ובבן יהוידע דחק לפרש ענין האשפות. ונראה לפרש כי קי"ל שאכילת ירקות מרבים זבל.

 

קיז. והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן, ע"כ. עמש"כ בספר המידות, ערך מריבה אות ג.

 

קיז. אמר רב חסדא הללויה סוף פירקא, רבה בר רב הונא אמר הללויה ריש פירקא, אמר רב חסדא חזינא להו לתילי דבי רב חנין בר רב דכתיב בהו הללויה באמצע פירקא אלמא מספקא ליה. ופרש רשב"ם ז"ל הללויה ריש פירקא, כולהו הנך דספר תהלים שאין בו כי אם אחת לבדו בין פרק לפרק, אבל מקום שיש שני פעמים הללויה בין פרק לפרק לא פליגי רב חסדא ורבה בר רב הונא דחד מלעיל וחד מלרע, ע"כ.

ונפקא מינה למי שאומר נ נח נחמ נחמן מאומן בין פרק לפרק, בפשטות לפי רב חסדא הרי זה שייך לסוף המזמור שסיים, ולפי רבה בר רב הונא הרי זה שייך למזמור הבא. ויש לחלק ואכמ"ל. והיה לי עוד סמוכים לשאלה זו.

 

קיז:

משנה י:ז מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו, רביעי, גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר, בין הכוסו הללו אם רוצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה, ע"כ.

כוסות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (בין בגמטריא אני ע"ה, הרי: ואומר עליו ברכת השיר – אני נ נח נחמ נחמן מאומן).

 

קיח. מהיכן הלל הגדול, רבי יהודה אומר מהודו (תהלים קלו) עד נהרות בבל (תהלים קלז), ורבי יוחנן אומר משיר המעלות (הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העמדים בבית ה' בלילות – קלד:א) וכו' ולמה נקרא שמו הלל הגדול, א"ר יוחנן מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה, ע"כ. והיינו ר' יוחנן לשיטתיה, כי עיקר חילוק המזונות בחי' טרף נתן ליראיו, לכל עבדי ה' העמדים בבית ה' בחצות לילה, כמבואר בכתבים.

 

קיח. אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, ופירש רשב"ם ז"ל כלומר נס גדול עושה לו הקב"ה למי שנותן לו מזונות כאשר עשה לישראל שקרע להם ים סוף, ונפקא מיניה למבעי רחמי, ע"כ. ולפי זה לכאורה גם מה שנאמר לפניה, א"ר יוחנן קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה וכו', נפקא מיניה למבעי רחמי על מזונות יותר מגאולה, וי"ל.

ולקמן, חבלו של משיח דכתיב (תהלים קטו:א) לא לנו י' לא לנו (כי לשמך תן כבוד וכו') ע"ש, הרי שעיקר התפלה על הגאולה הוא למען השכינה, עיין לעיל קיז. לא לנו ה' לא לנו משיבה רוח הקודש ואמרה להן למעני אעשה.

 

קיח: אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים, עיין במפרשים כמה דרכים. ועיין בלקוטי הלכות הלכות שחיטה ריש יו"ד מוהרנ"ת מאריך להסביר למה העולם הזה נקרא על שם החולדה ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

#ננח #ננחנחמנחמןמאומן #רבינחמן #ברסלב #דףיומי #פסחים #מסכתפסחים #חולדה #הלל #תפילה #גאולה #פרנסה