ב"ה
מג: מאי שנא בוידוי ראשון דלא אמר ובני אהרן עם קדושך ומ"ש
בוידוי שני דאמר ובני אהרן עם קדושך, תנא דבי ר' ישמעאל כך היא מדת הדין נותנת,
מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב, ע"כ.
ובתוספות ישנים (ד"ה בא) כז"ל וא"ת למה צ"ל
כאן אני וביתי כיון שאמרו בוידוי קמא וכי תימא כיון שבא בשביל הכהנים יש לכלול עצמו
עמהם, והא לקמן (סו.) גבי שעיר המשתלח וכו' אינו מזכיר בוידוי עליו אלא ישראל,
ושמא כיון שנתודה כבר על פר זה עונותיו מזכיר עצמו פעם שנית עליו כיון שלא נשחט
הפר ולא נגמרה כפרתו עדיין, אבל בשעיר המשתלח אין להזכיר כהנים כיון שנשחט כבר הפר
שנתודה עליו, ואם מכפר זה עוד עליהם מ"ש מכל שעירי חטאות שבכל השנה,
ע"כ.
ואולי יש בזה מענין שרבינו גילה בספר המידות, ערך תשובה אות ע'
ז"ל כשאתה מוכיח אותם שלא תקנו חטאת נעורים, תכלל את עצמך עמהם, ועל ידי זה
יקבלו ממך, ע"כ.
No comments:
Post a Comment