אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים - שניהם בחי' תורה - ומה אם תהלים

 ב"ה

בדף יומי

מסכת סוכה דף נב.

שלמה קראו שונא שנאמר (משלי כה:כא-כב) אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים, כי גחלים את חותה על ראשו וה' ישלם לך וכו' ע"ש.

פרש"י ז"ל האכילהו לחם, הטריחהו במלחמתה של תורה, דכתיב לכו לחמו בלחמי (משלי ט). השקהו מים, תורה, דכתיב בה הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נה), עכ"ל.

הרי שהתורה מכונה לחם וגם מכונה מים. ומבואר במסכת חגיגה (יד.) שחלק ההלכה שבתורה קרוי לחם, וחלק האגדה קרוי מים.

והנה בשיחות הר"ן אות כג אמר רבינו ז"ל אשרי מי שזוכה לאכל כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות, עכ"ל.

הרי שלכאורה השווה תהילים לבחי' אגדה. והנה (הבאתי בחלק ה' – בפרק עסק הצדיק ואנשיו) במדרש שוחר טוב (תהלים א) מובא שדוד המלך ביקש על קריאת תהלים ז"ל יהיו קורין בהן ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות, ע"ש. והשל"ה הקדוש (מסכת יומא עמוד התשובה, אות כט) פירש ז"ל כעוסקים בעומק התורה נגעים ואהלות, וע"ש שמשמע שנתקבל בקשתו. ואם כן תהלים יש לו גם בחי' לחם ממש.

נ נח נחמ נחמן מאומן