ב"ה
ליקוטי הלכות, הלכות שבועות ב:יז ז"ל אי אפשר להאדם בשום אפן בזה העולם שידע היכן הוא אוחז, כמו ששמעתי בשמו ז"ל: וזה מעקרי הנסיונות שלו, מה שאינו יודע היכן הוא עומד ואוחז, עכ"ל. ועי' בליקוטי הלכות, אורח חיים א', תפילין ה:מג ז"ל וגם כי אי אפשר להאדם לידע כלל בזה הגוף אם פעל בעבודת ה' אם לאו. כי אפילו אם לא פעל כי אם כחוט השערה אחת פעם אחת כל ימי חייו גם זה יקר מכל חיי עולם הזה וכו' ע"כ.
וראיתי בסוף ספר כוכבי אור הוצאת משך
הנחל, מתוך רשימותיו של הרה"ח ר' שלמה וועקסלר ז"ל, אות ה' ז"ל
ספיר (ר' אברהם בן הר"ן) בשם רבינו ז"ל, שאמר פעם אחת לתלמידיו:
"איך קען אייך, והלוואי איר זאלט אייך קענען א שעה פאר דעם טויט אזוי וויא
איך קען אייך אצינד" (- אני מכיר אתכם, והלוואי תכירו אתם את עצמכם שעה אחת
לפני המיתה כמו שאני מכיר אתכם כעת). כלומר, כי קשה להאדם להכיר את מקומו, כי האדם
כשטועה בדרכים נבוכים סובר כי הולך בדרך ישר, וכמובא בלק"מ סימן נ"ו, כי
יש הסתרה בתוך הסתרה, וכל הדברים רעים דומים למישור גמור ח"ו, והכל הוא ישר
בעיניו ח"ו. ה' ישלח לנו משיחו הולך תמים וינחנו בדרך הישר אכי"ר,
עכ"ל.
ולכאורה זה סותר קצת מה שרבי נתן כתב
בהלכות שבועות שאי אפשר לדעת בזה העולם, נקודה. אכן יתכן שהדיבור הזה שהביא ר'
אברהם בן הר"ן הוא הדיבור שכיוון רבי נתן עליה בהלכות שבועות, שהבין כוונת
רבינו כמו שכתב שאי אפשר לדעת באמת, אלא שסמוך למיתה ממש יש איזה יכולת.
וע' בחיי מוהר"ן אות תרב
שעכ"פ צדיק כמו רבי יוחנן בן זכאי ידע צדקתו, אכן זה גופא היה סמוך למיתתו
שאז יש איזה יכולת לכולם לדעת.
נ נח נחמ נחמן מאומן
No comments:
Post a Comment