עניני פסח

 ב"ה

פסח

בגמטריא נחמן’ ועיין רש"י בפרשת בא עה"פ פסח הוא לה' (יב:יא) דרך דילוג וקפיצה, זכר לשמו שקרוי פסח, וגם פשק"א לשון פסיעה, עכ"ל (שוב ראיתי גירסאות פסק"א). והנה דרך דילוג וקפיצה הוא בחי' שיר כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' כמש"כ מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות, ע"ש, פשק"א עם הי' מיני נגינה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

א. מצת, מ' שאכלו מ' יום, צ"ת ע"ה בגימטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן. וגם ע' בפנים בסוף הקונטרס בענין אמירת נ נח בלבד. שמצ"ה בגימטריא כפו"ל וכו'.

 

ב. נחמן = פסח. מאומן ע"ה = חמץ, רמז לשבועות שמביאים שתי הלחם מחמץ (מאמן בלי ו' עם הד' אותיות = מצה).

נ'חמ'ן, מ"ח גימטריא יוב"ל, סוד השבעה שבועות שסופרים מפסח לשבועות כנ"ל (שנחמן גימ' פסח, ואומן בחי' שבועות), שהוא סוד ן' כידוע. וכן ביובל מצוה לתקוע בשופר, שהוא ענין השיר כשפ"ר.

נ'- לברוח לשער נ' כידוע בס' ליל פסח וכו'. וזה נח - בחי' תיבת נח, כמבואר כל זה בריש ספר אדיר במרום. וכן בסוכה יש נ, שהסכה הוא שבעה על שבעה ומשהו (ע' ברש"י מס' סוכה ואכמ"ל).

 

חמץ במשהו:

בפסח צריכים להזהר ממשה"ו חמץ, זאת אומרת ליזהר ממשה ו', דהיינו משה רבינו ועוד צדיקים, צריכים להיות מקושר רק להצדיק הדור בחי' משה רבינו - נ נח נחמ נחמן מאומן, ולהזהר מה'ו' - המוסיף, כי כל המוסיף גורע, כידוע בסוד היום עשתי עשר (שע"י שמוסיפים הע' הי"ב נעשה י"א, ע' בזה באריכות נפלא בספר הקדוש אדיר במרום להרמח"ל).

 

חמץ – מצה. ידוע, ששניהם יש אותיות מ"צ ואין ההבדל אלא ברגל הח'. וי"ל שאותיות מ"צ בגמטריא ק"ל הם בחי' שם א"ל, כי הק' חוזר לא'. ועיין בספר אדיר במרום (עמ' שמז-שמט, מכון רמח"ל) באריכות, שיש בדיקנא י"ג א"ל, ה' תיקונים הראשונים הם בסוד הה' א"ל של החסדים, ה' אותיות של אברהם, ואח"כ ח' אחרים, בסוד הרמ"ח היוצא מהם, והוא להתפשטות יאהדונה"י. והה' הם כנגד הוי"ה הראשונה בג' הויות וחד דכליל לון שעושים הי"ג, והיא סוד הנהגת אריך אפנין לבד בסוד החסד, והי"ה דכליל שהיא מזל ונקה. ובאמת א"ל עצמו דהיינו התיקון הראשון הוא בסוד ונקה, וד' האחרים בסוד הד' אותיות של הוי"ה הא', והם העומדים להימתק באור האורחין (סוף עמ' שמח – כולם תיקונים המניחים שפע החוטם והפה להגלות בסוד הארחין). ע"ש כל זה באריכות, ועכ"פ מבואר החילוק בין הה' והח'.

 

 

הגדה של פסח:

הגדה של פסח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הד' כוללים של השיר פשוט כפול משולש מרובע.

הגדה של פסח ע"ה בגמטריא תצו(ה), כי השם יתברך אמר למשה מי אשר חטא אמחנו מספרי, ואמרו חז"ל שעכ"פ נתקיים בפרשת תצוה שלא נזכר שם של משה, וכן בהגדה של פסח שמו של משה נזכר רק פעם אחת בדרך הפסוקים. ולפי זה הגדה של פסח ממש נקרא "ספרי" הספר של השם יתברך, ואכן ספרי בגמטריא המשה.

אכן עיקר הטעם שלא נזכר שמו של משה כבר פירשתי במקום אחר, כי הגדה של פסח מפי אליהו הנביא, שהוא הפה של משה רבינו כמובא בספרי קודש, ולכן כיון שמשה רבינו הוא הוא המדבר, לא היה חוזר על שמו, וזה פשוט וברור, וממש היפוך מהטועים והמבולבלים. כי כל הגאולה של ליל פסח היה להגיע אל משה שהתחיל להוציא אותם ממצרים. ולכן בכל דור ודור כאשר אנו נזכרים ונעשים פעולות גאולתינו ופדות נפשינו, אנו קוראים בקולו של משה רבינו ומתקרבים ומתקשרים ומתבטלים אליו.

הראשי תיבות של: הגדה של פסח, השף - אחד מהשמות של השם יתברך שלא כולם מכירים, פה השף הגדול יתברך שמו מבשל ענינים, וכמו ששיבח יתרו (שמות יח:יא) עתה ידעתי וכו' כי בדבר אשר זדו עליהם, בקדרה אשר בשלו בה נתבשלו (סוטה יא, הובא ברש"י עה"פ).... להפוך לכל העמים שפ"ה ברורה לקרוא כולם בשם ה'.

 

כאן הבן שואל. כ"אן הבן" בגמטריא נ נח, היינו שואלים כננח.

 

בהגדה של פסח שרים דיינו על כל מיני טובות שהשם יתברך עשה לנו, עוד ועוד, שאילו עשה חסד זה ולא זה דיינו. ואז אומרים, על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום - כפולה מכופלת זה מרובע, הרי אחד, כמה, כפול, וכמה טובה, משולש, כפולה ומכופלת - מרובע, למקום - מקומו של עולם, עלינו - מול רבינו הקדוש שמקומו מאומן. הרי: נ נח נחמ נחמן מאומן.

 

פסח – שבועות – עיין מש"כ בערך להביא את ציון רבינו לירושלים.

 

נ נח נחמ נחמן מאומן