סוד הכיפה של נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

ה] מוהרנ"ת בלקוטי הלכות הרבה לפרש איך שציצית מרמזים להשיר פשוט כפול משולש מרובע, שהיום כבר נתגלה שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה קדושת ציצית היא קדושה מקפת, כמו שאנו מקיפים את הגוף עם הציצית, כן באמת הציצית קדושה עליונה מאד למעלה ומקיף. ולכן מותר אפילו ליכנס לשירותים עם הציצית (רק ציצית שהם מזומנים עבור תפילה ועבודת השם, הרי מצד קדושה זו אסור להכניסם (ולענין תקיעת שופר, ע' בביאור הלכה סימן תקפח, וע' בלקוטי מוהר"ן תורה כב בפירוש התוקע בבור וכו' יצא ואם קול הברה שמע לא יצא, ואכמ"ל)), והבלוים של ציצית לא חייבים גניזה. וזה למעלה מקדושת תפילין, שהם מוחים, ואפילו לא תמיד אנו יכולים להשיג את רמת המוחין של התפילין, כמו בשבת, שלפי ההתעלות שיש לנו בשבת אין לו היכולת להשיג עוד את המוחין של התפילין. ולכן צריכים לשמור מאד על כל פרטי הלכות תשמישי קדושה (וזה בחי' הפתק בכללות, פתק בגמטריא תפילין). לא כן הטלית, שאנו צריכים תמיד ללכת מעוטף בו, בכל מקום ובכל זמן.

 

וי"ל שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תנינא תורה כו) שמשה רבינו ע"ה מלובש בכל רמ"ח איברים של איש ישראלי, שזה בחי' התלבשות הדעת בחסדים ע"ש. ומשה הוא בחי' התפילין – שקרן אור פניו, בחי' תפילין. אכן רבינו הקדוש הוא בחי' הטלית! וזה מה שסבא אמר רבינו זה האבא רבינו זה האמא (- שמו שהאם הולכת תמיד עם בניה וכו' אפלו במקום הטנפת – תורה עח), בחי' מקיפים. ולכן מתאים להבגדים שהם מהמקיפים שיהיה כתוב עליהם נ נח נחמ נחמן מאומן. (ועיין מש"כ בספר מלכים (ז:יז) בענין הכיפות שהיו על העמודים יכין ובועז, כמה דמיות להכיפה נ נח).

 

והנה כאשר רבינו הגיע לארץ ישראל אחד מהגדולים הפציר בו מאד לגלות איזה טיפה מענין בואו, כמובא כל זה בספר שבחי הר"ן (לא), עד שבסוף רבינו היה מוכרח לענות לו, ע"ש איך שרבינו התלהב מאד, ואז "והשליך הכובע עליון מעל ראשו" – כי הכובע עליון זה עוד שייך לגוף הקדושה, וכמו טלית המיועד לתפילה, שעוד שייך לגוף הקדושה והמעשים של האדם, ועל כל פנים בזה רבינו כבר הראה דרך לזרוק את הכובע, וע' בפרק הקודם. "והתחיל לדבר בלשון זה: הידעתם סוד כונות התפלין? השיב לו הנ"ל קצת כונות. אמר לו: לאו, לא זו הדרך של כונת תפלין, וכיון שאינכם יודעים סוד כונות תפלין, אינכם יודעים סוד ארבע רוחות של ארץ ישראל," כי קדושת ארץ ישראל הוא גם בבחינת טלית, כי ארץ ישראל מקפת אותנו, ועד שבאים להשיג כוונת התפילין איך יכולים להשיג סוד הארבע רוחות של המקיפין? [אכן ק"ק לכולי עלמא, למה לא הקשה רבינו אם הוא יודע כוונת הטלית, שלכאורה הרבה יותר שייך לסוד ארבע רוחות של ארץ ישראל כמבואר בכ"מ, ואולי מחמת שהגדול הזה ביקש להבין בשכלו, אז רבינו היה צריך לנסות להראות לו דרך המוחין והיעב"א]. "ועכשו אתחיל לגלות לכם איזה רמז מזה. ויהי כאשר התחיל לדבר, התחיל לצאת דם מגרונו." דם מגרונו, כי ידוע שרבינו בבחי' עתיק, והגרון של עתיק הוא כתר ושורש של אבא ואימא, שהם המקיפים הנ"ל.

 

ועיין ביפה שעה בשער הכוונות ריש דרוש א' בענין ציצית, שכתב הקדמה לענין ציצית וביאר שטלית קטן וציצית שלו הם, הטלית בחי' יחידה – מקיף ישר, והציצית בחי' חיה – מקיף אור חוזר של העיבור בחי' נפש, וטלית גדול, יחידה וחיה של יניקה בחי' רוח, וכיון שאין לנו שום השגה בהם לכן אין בהם שום קדושה, ואינם נקראים תשמישי מצוה, רק הציציות יש בהם דין תשמישי מצוה. אבל לא זכינו כל עיקר לבחינת טלית וציצית – יחידה וחיה לבחינות גדלות של נשמה חיה יחידה. ואכן רבינו העיד על עצמו שהוא השיג תכלית יחידה שביחידה, ולכן יש כבר להבין שהכיפה עם השם שלו הוא כבר בחי' מקיפים אלו של נשמה ונשמה לנשמה. ויש כבר להבין בענין מה שהכיפה נלבש דוקא על הראש ויש בו רק ציצית אחת באמצע, כי הטלית גדול עד החזה והד' ציצית לשון נקבה מקפת הנוקבה שם, ואילו הציץ על המצח עם הפתילות כמו כובע על הראש, ואילו הכיפה על הראש ממש וציץ אחד עולה מאמצעו, ויעו' בשער הכוונות בריש הדרוש השני בענין הציצית שכז"ל דע, כי מרישא דא"א נמשך חד קוצא דשערי דתליא עד רישא דז"א, כנזכר באדרת נשא בדף קכט ע"א וקלא ע"ב, והנה הוא מאיר במוחין דז"א, ומוציא הארתם לחוץ כנודע, וגם בז"א נמשך מן רישיה חד קוצא דשערי ותליא עד רישא דנוקבא וקוצא דשערי דא"א, הם שערות לבנות (כמו הכיפה של נ נח). ושל ז"א, הם שערות שחורות. כנזכר באדרת נשא בדף קמ"ח ע"ב. ושם בפרשת שלח לך ביאורו, דאית ציץ ואית ציצית. כי ציץ הוא דכורא, והוא קוצא דשערי דא"א ונקרא ציץ דכורא, משום דאיתפשט עד רישא דז"א (והרי האדם הלובש הוא לעומת פרצוף של ז"א), דהוי דכורא וכו', ויעו"ש להלן ד"ה ונחזור לענין ראשון שמבאר ענין המקיף של השערות של מוחין דגדלות דרישא דז"א, ז"ל הם קצרים, והם זקופים מעומד, ואינן כפופים ותלוים וכו' ע"ש ואילו הציצית אינם אלא מבחינת הקוצין שהם מבחי' עיבור דז"א, ויעו"ש להלן ד"ה והנה כיון שכז"ל והם סוד אור מקיף הב' הפנימי, א"כ היה ראוי שהציציות יהיו תלוין באמצעו של הטלית, במקום שמשימין אותו על הראש, ולא שיהיו תלוין בקצוות הטלית הנוגעים על החזה החזה דז"א, אבל הטעם הוא, כי כיון שאור המקיף הזה הוא קטן מן האחר, ולכן הוא פנימי ממנו, ולכן לא נתגלו ממנו אלינו אלו ד' ציציות מלמעלה, אלא בסיום הטלית ע"ש. הרי מבואר שמצד גדלות המוחין דז"א (וידוע שכל מה שז"א מתגדל קונה דמיון יותר לא"א, עד שהט' תיקונים שלו נעשים י"ג מדות) ראוי ציץ אחד, קצר וזקוף, באמצע המקיף את הראש, וזה ממש כדוגמת הכיפה של נ נח, שלא היינו ראוים לו כל עיקר כמבואר שם, רק בכח ובזכות רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן.

#כיפה #כיפהננח #רבינחמן #ננח #ננחנחמנחמןמאומן #ברסלב #ציצית #ציץ #קוצין #נימין #שערות #מוחיןדגדלות #זעיראנפין #אריךאנפין