מסכת שקלים - הערות מדף יג עד דף טז

 ב"ה

מסכת שקלים

 

יג. בית גרמו על מעשה לחם הפנים. פרשנו את זה יפה בס"ד בליקוטי מוהר"ן תורה נ ע"ש.

 

יד. (וביומא לח) הוגרס בן לוי על השיר וכו' וכשהיה נועץ גודלו בתוך פיו היה מוציא כמה מיני זמר, והיו כל אחיו הכהנים נזקרין (-נרתעין) לו בבת ראש, ע"כ. עיין בסיפורי מעשיות מעשה יג יום ד' הבעטליר עם הצואר עקום - וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כמה כלי שיר.

 

טו. רבי חיננא בר פפא הוה מפליג מצוה (מחלק צדקה) בליליא (כדי לתת בצנעא) חד זמן פגע ביה רבהון דרוחיא, אמר ליה, לא כן אלפן רבי (דברים יט:יד) לא תסיג גבול רעך, אמר ליה ולא כן כתיב (משלי כא:יד) מתן בסתר יכפה אף, מסתפי מינה, וערק מן קומוי, ע"כ.

כבר הקשה והסביר בספר תולדות שמשון (אבות ה:יב) מה הוסיף והועיל רבי חיננא בר פפא באמרו הפסוק מתן בסתר, שעל ידי זה הרוח ברח ממנו, כי בזה גילה שאע"פ שבלילה לא מכוונים למצות צדקה, אלא מתן בעלמא, אבל אם יש עיכוב לדבר, כבר הרשות נתונה לכפהו, ע"ש.

וי"ל עוד שמצינו שעל ידי השמחה שהאדם שמח בהמצוה שעשה נתוסף כח במצוה (ומענין לענין מצינו שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת אחר התפילה), ולכן ה"נ באמרו בעזות דקדושה, שמתן בסתר יכפה אף, כבר נתן כח וחיל במצוה להפחיד ולהבריח הרוח.

 

טו. אית הוה סבין וכו' מבין ריש שתא לצומא רבא הוון נסבין, בתר לא הוון נסבין אמרון דשתן גבן, ע"ש.

יש כמה דרכים במפרשים, אכן צ"ע מה שפירש בתקלין חדתין, שלגירסת הירושלמי כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה עד יום הכיפורים, ודעתם היתה שבזמן הזה היא קצת מזנם לכל השנה, ועד יוהכ"פ שעדיין לא נקצב להם מזונם במרום היו נוטלים, אך אחר יוהכ"פ שכבר נקצב להם מזונם לכל השנה לא רצו ליטול יותר ע"ש. וצ"ע כי קי"ל בזוהר הקדוש שכל יום ויום יש לו שפע מיוחדת, ועל יסוד זה הבעל שם טוב ותלמידיו חיים מיום ליום, בלי להשאיר שום ממון מיום לחבירו. גם צ"ע מה שפירש לעיל מיניה בריש העמוד שרחלה היא נקבה בעזים, שהלוא הפירוש שם הוא שרחל היא כבשה גדולה.

 

טו. נחמיה איש שיחין פגע בו ירושלמי אחד, אמר ליה זכה עמי חדא תרנגולתא, אמר ליה הא לך טימיתיה דקופד (-שור), וזבן קופד ואכל ומית ע"ש.

ומבואר שתרנגול יותר יקר מבשר שור. וכן משמע בחז"ל הוא ברש"י עה"ת (במדבר כט:לח) ז"ל למדה תורה דרך ארץ שמי שיש לו אכסנאי, יום ראשון מאכילו פטומות, למחר מאכילו דגים, למחר מאכילו בשר בהמה, לחמר מאכילו קטניות, למחר מאכילו ירק, פוחת והולך כפרי החג, עכ"ל.

 

שקלים יב

חנניה בן אחי רבי יהושע אומר, בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה,

ליקוטי מוהר"ן תורה כב

אות י. דברי התורה הם דיבורי התורה שסביבות המצוה, כגון וידבר כנ"ל שהם בחי' נשמע כנ"ל וכו' שהם בחי' הנסתרות וכו' בחי' תורה ה'. ע"ש, ועיין בתנינא תורה נט שמבואר שם שדייקא על ידי בחי' זו יש קשר בין המצות, ואכמ"ל.

ועיין במסכת שקלים טז: ז"ל חנניה בן אחי רבי יהושע אומר, בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה, דכתיב ( שיר השירים ה:יד) ממולאים בתרשיש, כימא רבא. רבי שמעון בן לקיש כד הוה מטי הדין קרייה הוה אמר יפה למדני חנניה בן אחי רבי יהושע, מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים, כך בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה, ע"כ. ובפירוש תלמיד רשבר"ש כתב שדקדוקיה היינו טעמיה.

#ננח #ננחנחמנחמןמאומן #רבינחמן #ברסלב #שקלים #שקליםיג #שקלים טז #תורהכב #תנינאתורהנט #ביןהמצות #נשמע #מסכתשקלים